18 אֲבָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תָּקְפוּ אוֹתָם,‏ כִּי נְשִׂיאֵי הָעֵדָה נִשְׁבְּעוּ לָהֶם בִּיהֹוָה+ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.‏ מִשּׁוּם כָּךְ הֵחֵלּוּ כָּל הָעֵדָה לְהִתְלוֹנֵן עַל הַנְּשִׂיאִים.‏ 19 בִּתְגוּבָה אָמְרוּ כָּל הַנְּשִׂיאִים אֶל כָּל הָעֵדָה:‏ ”‏אֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם בִּיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ וְלָכֵן אָסוּר לָנוּ לִפְגֹּעַ בָּהֶם.‏ 20 כָּךְ נַעֲשֶׂה:‏ נַשְׁאִיר אוֹתָם בַּחַיִּים,‏ פֶּן יִהְיֶה עָלֵינוּ זַעַם בְּשֶׁל הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ לָהֶם”‏.‏+

34 לְבַסּוֹף בָּא יִפְתָּח אֶל בֵּיתוֹ בְּמִצְפָּה,‏+ וְהִנֵּה בִּתּוֹ יוֹצֵאת לִקְרָאתוֹ בְּתֻפִּים* וּבִמְחוֹלוֹת!‏ וְהִיא הָיְתָה בִּתּוֹ הַיְּחִידָה;‏ מִלְּבַדָּהּ לֹא הָיוּ לוֹ בֵּן אוֹ בַּת.‏ 35 כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָהּ,‏ קָרַע אֶת בְּגָדָיו וְאָמַר:‏ ”‏אֲבוֹי,‏ בִּתִּי!‏ שָׁבַרְתְּ אֶת לִבִּי,‏* כִּי אוֹתָךְ גֵּרַשְׁתִּי.‏ פָּצִיתִי פִּי אֶל יְהֹוָה,‏ וְלֹא אוּכַל לַחְזֹר בִּי”‏.‏+

33 ‏”‏עוֹד שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לְאַנְשֵׁי קֶדֶם:‏ ’‏אַל תָּפֵר אֶת שְׁבוּעָתְךָ+ אֶלָּא שַׁלֵּם נְדָרֶיךָ לִיהֹוָה’‏.‏*‏+