13 אָמַר דָּוִד אֶל נָתָן:‏ ”‏חָטָאתִי לִיהֹוָה”‏.‏+ וְנָתָן הֵשִׁיב לְדָוִד וְאָמַר:‏ ”‏יְהֹוָה סוֹלֵחַ עַל חֶטְאֲךָ.‏*‏+ לֹא תָּמוּת.‏+

12 בִּמְצוּקָתוֹ הִתְחַנֵּן אֶל יְהֹוָה* אֱלֹהָיו וְהוֹסִיף לְהִכָּנַע עַד מְאוֹד לִפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבוֹתָיו.‏ 13 הוּא הִמְשִׁיךְ לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו,‏ וְהוּא נֶעֱתַר לוֹ וְשָׁמַע אֶת תְּחִנָּתוֹ,‏ וְהֵשִׁיב אוֹתוֹ לִירוּשָׁלַיִם לְמַלְכוּתוֹ.‏+ אָז יָדַע מְנַשֶּׁה כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֵל הָאֲמִתִּי.‏+

 3 כַּאֲשֶׁר הֶחְרַשְׁתִּי,‏ בָּלוּ עַצְמוֹתַי בְּשֶׁל אַנְחוֹתַי כָּל הַיּוֹם.‏+

אָמַרְתִּי:‏ ”‏אֶתְוַדֶּה עַל פְּשָׁעַי לִיהֹוָה”‏.‏+

וְאַתָּה מָחַלְתָּ עַל עֲווֹן חֲטָאַי.‏+ (‏סֶלָה)‏

נא חֲמֹל עָלַי,‏ אֱלֹהִים,‏ לְפִי חַסְדְּךָ.‏+

מְחֵה פְּשָׁעַי לְפִי רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים.‏+