17 לְאַחַר שֶׁיָּרַד הָעֶרֶב בָּא עִם הַשְּׁנֵים עָשָׂר.‏+ 18 הֵם הֵסֵבּוּ לַשֻּׁלְחָן וּבְשָׁעָה שֶׁאָכְלוּ אָמַר יֵשׁוּעַ:‏ ”‏אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ אֶחָד מִכֶּם הָאוֹכֵל אִתִּי יִמְסֹר אוֹתִי”‏.‏+ 19 הֵם הִתְעַצְּבוּ וְהֵחֵלּוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ בָּזֶה אַחַר זֶה:‏ ”‏הַאִם זֶה אֲנִי?‏”‏ 20 הֵשִׁיב לָהֶם:‏ ”‏זֶהוּ אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים עָשָׂר הַטּוֹבֵל אִתִּי בַּקְּעָרָה.‏+ 21 כִּי בֶּן הָאָדָם אָמְנָם הוֹלֵךְ,‏ כְּפִי שֶׁנִּכְתַּב עָלָיו,‏ אַךְ אוֹי לָאִישׁ שֶׁיִּמְסֹר אֶת בֶּן הָאָדָם!‏+ מוּטָב הָיָה לָאִישׁ הַהוּא אִלּוּ לֹא נוֹלַד”‏.‏+

14 כְּשֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה הֵסֵב לֶאֱכֹל יַחַד עִם הַשְּׁלִיחִים.‏+