עזרא
ט וּמִיָּד כַּאֲשֶׁר נַעֲשׂוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים וְאָמְרוּ: ”עַם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּים לֹא נִבְדְּלוּ מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וְתוֹעֲבוֹתֵיהֶם+ — תּוֹעֲבוֹת הַכְּנַעֲנִים, הַחִתִּים, הַפְּרִזִּים, הַיְּבוּסִים, הָעַמּוֹנִים, הַמּוֹאָבִים, הַמִּצְרִים+ וְהָאֱמוֹרִים.+ 2 הֵם נָשְׂאוּ נָשִׁים מִבְּנוֹתֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם.+ וְהֵם, זֶרַע* הַקֹּדֶשׁ,+ הִתְעָרְבוּ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת.+ הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיוּ רִאשׁוֹנֵי הָאֲשֵׁמִים בִּבְגִידָה זוֹ”.
3 וּבָרֶגַע שֶׁשָּׁמַעְתִּי עַל כָּךְ, קָרַעְתִּי אֶת בִּגְדִּי וְאֶת מְעִילִי וּמָרַטְתִּי מִשְּׂעַר רֹאשִׁי וּזְקָנִי, וְיָשַׁבְתִּי מְזֻעֲזָע. 4 וְכָל מִי שֶׁהָיְתָה לָהֶם יִרְאָה כְּלַפֵּי דִּבְרֵי* אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ סְבִיבִי בְּשֶׁל בְּגִידַת אַנְשֵׁי הַגּוֹלָה, וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי מְזֻעֲזָע עַד מִנְחַת הָעֶרֶב.+
5 וּבְעֵת מִנְחַת הָעֶרֶב+ קַמְתִּי מִתַּעֲנִיתִי,* וּבִגְדִּי וּמְעִילִי קְרוּעִים, וְכָרַעְתִּי עַל בִּרְכַּי וּפָרַשְׂתִּי כַּפַּי אֶל יְהֹוָה אֱלֹהַי. 6 וְאָמַרְתִּי: ”אֱלֹהַי, בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אֱלֹהַי, כִּי עֲווֹנוֹתֵינוּ רַבּוּ מֵעַל רֹאשֵׁנוּ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָּדְלָה עַד לַשָּׁמַיִם.+ 7 מִיְּמֵי אֲבוֹתֵינוּ גְּדוֹלָה הָיְתָה אַשְׁמָתֵנוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה;+ וּבְשֶׁל עֲווֹנוֹתֵינוּ נִמְסַרְנוּ אֲנַחְנוּ, מְלָכֵינוּ וְכֹהֲנֵינוּ לִידֵי מַלְכֵי הָאֲרָצוֹת, לַחֶרֶב,+ לְשֶׁבִי,+ לְבִזָּה+ וּלְבֹשֶׁת פָּנִים, כְּמוֹ בַּיּוֹם הַזֶּה.+ 8 אַךְ כָּעֵת, לְרֶגַע קָט, בָּאוּ רַחֲמִים מֵאֵת יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בַּהֲנִיחוֹ לִשְׁאֵרִית לְהִמָּלֵט וּבְתִתּוֹ לָנוּ אֲחִיזָה אֵיתָנָה* בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ,+ לְהָאִיר עֵינֵינוּ, אֱלֹהֵינוּ, וּלְהַחֲיוֹתֵנוּ מְעַט בְּעַבְדוּתֵנוּ. 9 כִּי לַמְרוֹת הֱיוֹתֵנוּ עֲבָדִים,+ לֹא עָזַב אוֹתָנוּ אֱלֹהֵינוּ בְּעַבְדוּתֵנוּ, אֶלָּא נָטָה לָנוּ חֶסֶד לִפְנֵי מַלְכֵי פָּרָס,+ לְהַחֲיוֹתֵנוּ כְּדֵי לְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ+ וּלְשַׁקֵּם אֶת הֲרִיסוֹתָיו וְלָתֵת לָנוּ גֶּדֶר אֶבֶן* בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלַיִם.
10 ”אַךְ כָּעֵת, מָה נֹאמַר, אֱלֹהֵינוּ, אַחֲרֵי זֶה? כִּי עָזַבְנוּ אֶת מִצְווֹתֶיךָ, 11 אֲשֶׁר מָסַרְתָּ לָנוּ בְּיַד עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים, וְאָמַרְתָּ: ’הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם נִכְנָסִים לָרֶשֶׁת אוֹתָהּ, אֶרֶץ טְמֵאָה הִיא בְּשֶׁל טֻמְאַת עַמֵּי הָאֲרָצוֹת, בְּשֶׁל תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר בָּהֶן מִלְּאוּ אוֹתָהּ מִפֶּה אֶל פֶּה בְּטֻמְאָתָם.+ 12 לָכֵן אַל תִּתְּנוּ אֶת בְּנוֹתֵיכֶם לִבְנֵיהֶם וְאַל תְּקַבְּלוּ אֶת בְּנוֹתֵיהֶם לִבְנֵיכֶם;+ וְאַל תְּבַקְּשׁוּ אֶת שְׁלוֹמָם וְאֶת טוֹבָתָם,*+ לְמַעַן תִּתְחַזְּקוּ וְתֹאכְלוּ אֶת טוּב הָאָרֶץ וְתִירְשׁוּ אוֹתָהּ עֲבוּר בְּנֵיכֶם עַד עוֹלָם’. 13 וְאַחֲרֵי כָּל מָה שֶׁבָּא עָלֵינוּ בְּשֶׁל מַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וְאַשְׁמָתֵנוּ הַגְּדוֹלָה — כִּי אַתָּה, אֱלֹהֵינוּ, לֹא נָהַגְתָּ בָּנוּ לְפִי עֲווֹנֵנוּ,+ וְנָתַתָּ לָנוּ הַנִּמְצָאִים כָּאן לְהִמָּלֵט+ — 14 הַאִם נָשׁוּב לְהָפֵר אֶת מִצְווֹתֶיךָ וְנִקְשֹׁר בְּרִיתוֹת נִשּׂוּאִין* עִם הָעַמִּים הָעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה?+ הַאִם לֹא תִּתְמַלֵּא כַּעַס עָלֵינוּ עַד כִּי תַּשְׁמִידֵנוּ לְגַמְרֵי מִבְּלִי לְהוֹתִיר לָנוּ שְׁאֵרִית וְנִצּוֹל? 15 יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, צַדִּיק אַתָּה,+ כִּי שָׂרַדְנוּ כִּשְׁאֵרִית עַד הַיּוֹם הַזֶּה. הִנְנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָתֵנוּ, כִּי לֹא נִתָּן לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ בְּשֶׁל כָּךְ”.+