עברים
ב מִשּׁוּם כָּךְ מִן הַהֶכְרֵחַ שֶׁנָּשִׂים לֵב בְּיֶתֶר שְׂאֵת לַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְנוּ,+ פֶּן נִסָּחֵף וְנִסְטֶה מִן הַדֶּרֶךְ.+ 2 הֵן אִם הַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר עַל־יְדֵי מַלְאָכִים+ הָיָה בַּעַל תֹּקֶף מְחַיֵּב, וְעַל כָּל עֲבֵרָה וּמַעֲשֶׂה שֶׁל אִי־צִיּוּת נִתַּן עֹנֶשׁ צוֹדֵק,+ 3 אֵיךְ נִמָּלֵט אִם נִתְעַלֵּם מִיְּשׁוּעָה כֹּה גְּדוֹלָה?+ הֲרֵי הִיא הֻכְרְזָה לָרִאשׁוֹנָה עַל־יְדֵי אֲדוֹנֵנוּ+ וְנִתְאַשְּׁרָה לָנוּ עַל־יְדֵי שׁוֹמְעָיו, 4 וְעָלֶיהָ גַּם אֱלֹהִים הֵעִיד בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים* וּבִגְבוּרוֹת שׁוֹנוֹת+ וּבְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר אוֹתָהּ חִלֵּק לְפִי רְצוֹנוֹ.+
5 הֵן לֹא תַּחַת מַלְאָכִים הוּא הִכְנִיעַ אֶת הָעוֹלָם הַמְּיֻשָּׁב הֶעָתִיד לָבוֹא,+ אֲשֶׁר עָלָיו אָנוּ מְדַבְּרִים. 6 וְעַל כָּךְ הֵעִיד מִישֶׁהוּ בְּמָקוֹם אֶחָד בְּאָמְרוֹ: ”מַהוּ אֱנוֹשׁ כִּי תִּזְכֹּר אוֹתוֹ, אוֹ בֶּן אָדָם כִּי תִּדְאַג לוֹ?+ 7 עָשִׂיתָ אוֹתוֹ נָחוּת בִּמְעַט מִמַּלְאָכִים; בְּכָבוֹד וּבְתִפְאֶרֶת הִכְתַּרְתָּ אוֹתוֹ, וְהִפְקַדְתָּ אוֹתוֹ עַל מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ. 8 אֶת הַכֹּל הִכְנַעְתָּ תַּחַת רַגְלָיו”.+ בְּהַכְנִיעוֹ אֶת הַכֹּל תַּחְתָּיו,+ לֹא הוֹתִיר אֱלֹהִים דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כָּפוּף לוֹ.+ אַךְ כָּעֵת עֲדַיִן אֵינֶנּוּ רוֹאִים שֶׁהַכֹּל הֻכְנַע תַּחְתָּיו.+ 9 עִם זֹאת, אָנוּ כֵּן רוֹאִים אֶת יֵשׁוּעַ, אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לְנָחוּת בִּמְעַט מִמַּלְאָכִים,+ מֻכְתָּר כָּעֵת בְּכָבוֹד וּבְתִפְאֶרֶת עַל שֶׁסָּבַל מָוֶת,+ כְּדֵי שֶׁבְּחֶסֶד אֱלֹהִים יִטְעַם מָוֶת לְמַעַן הַכֹּל.+
10 הֵן יָאֶה הָיָה שֶׁזֶּה אֲשֶׁר הַכֹּל קַיָּם לְמַעֲנוֹ וּבְאֶמְצָעוּתוֹ — בַּהֲבִיאוֹ בָּנִים רַבִּים לְכָבוֹד+ — יַהֲפֹךְ אֶת שַׂר יְשׁוּעָתָם+ לְמֻשְׁלָם עַל־יְדֵי סֵבֶל;+ 11 שֶׁכֵּן גַּם הַמְּקַדֵּשׁ וְגַם הַמְּקֻדָּשִׁים+ כֻּלָּם מֵאֶחָד הֵם,+ וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵין הוּא מִתְבַּיֵּשׁ לִקְרֹא לָהֶם אַחִים,+ 12 כְּפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: ”אַכְרִיז אֶת שִׁמְךָ לְאַחַי; בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלֶּלְךָ בְּשִׁירָה”.+ 13 וְעוֹד: ”אֶבְטַח בּוֹ”.+ וְעוֹד: ”הִנֵּה אָנוֹכִי וְהַיְּלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי יְהֹוָה”.*+
14 לְפִיכָךְ הוֹאִיל וְהַ”יְּלָדִים” שֻׁתָּפִים בְּבָשָׂר וָדָם, גַּם הוּא נַעֲשָׂה שֻׁתָּף בְּאוֹתָם הַדְּבָרִים,+ כְּדֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת מוֹתוֹ יְמַגֵּר אֶת זֶה אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ הַיְּכֹלֶת לְהָמִית,+ כְּלוֹמַר, אֶת הַשָּׂטָן,*+ 15 וּכְדֵי שֶׁיְּשַׁחְרֵר אֶת כָּל מִי שֶׁבִּגְלַל הַפַּחַד מִפְּנֵי הַמָּוֶת הָיוּ נְתוּנִים בְּעַבְדוּת כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם.+ 16 הֲרֵי לֹא לְמַלְאָכִים הוּא עוֹזֵר, אֶלָּא לְזֶרַע* אַבְרָהָם.+ 17 לָכֵן הָיָה עָלָיו לְהִדָּמוֹת לְ’אֶחָיו’ בְּכָל הַמּוּבָנִים,+ לְמַעַן יִהְיֶה כֹּהֵן גָּדוֹל רַחוּם וְנֶאֱמָן בְּעִנְיָנִים הַקְּשׁוּרִים לֶאֱלֹהִים, כְּדֵי שֶׁיַּקְרִיב קָרְבַּן רִצּוּי*+ עַל חֲטָאֵי בְּנֵי הָאָדָם.+ 18 הוֹאִיל וְהוּא עַצְמוֹ סָבַל כַּאֲשֶׁר נֻסָּה,+ יָכוֹל הוּא לָבוֹא לְעֶזְרָתָם שֶׁל הַנְּתוּנִים בְּנִסָּיוֹן.+