ישעיהו
כט ”הוֹי אֲרִיאֵל,* אֲרִיאֵל, הַקִּרְיָה אֲשֶׁר בָּהּ חָנָה דָּוִד!+
הַמְשִׁיכוּ שָׁנָה אַחַר שָׁנָה;
יִמָּשֵׁךְ מַחְזוֹר הַחַגִּים.+
2 אַךְ אֲנִי אָבִיא מְצוּקָה עַל אֲרִיאֵל,+
וְיִהְיוּ אֵבֶל וְקִינָה,+
וְהִיא תִּהְיֶה לִי כְּמוֹקֵד* הַמִּזְבֵּחַ שֶׁל אֱלֹהִים.+
3 אֶחֱנֶה מִכָּל עֵבֶר נֶגְדֵּךְ,
וְאָצוּר עָלַיִךְ בְּגֶדֶר כְּלוֹנְסָאוֹת
וְאָקִים נֶגְדֵּךְ מִבְנֵי מָצוֹר.+
וְהַדָּבָר יִקְרֶה בִּן רֶגַע, פִּתְאוֹם.+
6 יְהֹוָה צְבָאוֹת יַפְנֶה אֵלַיִךְ אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ
בְּרַעַם וּבְרַעַשׁ אֲדָמָה וּבְשָׁאוֹן גָּדוֹל,
בְּסוּפָה וּסְעָרָה וְלַהֲבוֹת אֵשׁ אוֹכֵלָה”.+
7 וְאָז הֲמוֹן כָּל הָאֻמּוֹת הַנִּלְחָמוֹת בַּאֲרִיאֵל+
— כָּל הַנִּלְחָמִים בָּהּ,
מִבְנֵי הַמָּצוֹר אֲשֶׁר נֶגְדָּהּ,
וְהַמְּבִיאִים עָלֶיהָ מְצוּקָה —
יִהְיוּ כַּחֲלוֹם, חֲזוֹן לַיְלָה.
8 כֵּן, יִהְיֶה זֶה כְּמוֹ בְּעֵת שֶׁאָדָם רָעֵב חוֹלֵם שֶׁהוּא אוֹכֵל,
אַךְ הוּא מִתְעוֹרֵר רָעֵב,*
וּכְמוֹ בְּעֵת שֶׁאָדָם צָמֵא חוֹלֵם שֶׁהוּא שׁוֹתֶה,
אַךְ הוּא מִתְעוֹרֵר עָיֵף וְצָמֵא.*
כָּךְ יִקְרֶה לַהֲמוֹן כָּל הָאֻמּוֹת
הַנִּלְחָמוֹת נֶגֶד הַר צִיּוֹן.+
הֵם שִׁכּוֹרִים, אַךְ לֹא מִיַּיִן;
הֵם מִתְנוֹדְדִים, אַךְ לֹא מִשֵּׁכָר.
10 כִּי נָסַךְ עֲלֵיכֶם יְהֹוָה רוּחַ תַּרְדֵּמָה;+
הוּא עָצַם אֶת עֵינֵיכֶם, הַנְּבִיאִים,+
וְכִסָּה אֶת רָאשֵׁיכֶם, הַחוֹזִים.+
11 כָּל חָזוֹן נִהְיָה לָכֶם כְּדִבְרֵי סֵפֶר חָתוּם.+ כַּאֲשֶׁר יִתְּנוּ אוֹתוֹ לְאָדָם הַיּוֹדֵעַ לִקְרֹא וְיֹאמְרוּ לוֹ: ”קְרָא נָא אֶת זֶה בְּקוֹל”, הוּא יֹאמַר: ”אֵינֶנִּי יָכוֹל, כִּי הוּא חָתוּם”. 12 וְכַאֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת הַסֵּפֶר לְאָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרֹא וְיֹאמְרוּ לוֹ: ”קְרָא נָא אֶת זֶה”, הוּא יֹאמַר: ”אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לִקְרֹא כְּלָל”.
13 יְהֹוָה אוֹמֵר: ”הָעָם הַזֶּה נִגָּשִׁים אֵלַי בְּפִיהֶם
וּמְכַבְּדִים אוֹתִי בְּשִׂפְתֵיהֶם,+
אַךְ לִבָּם רָחוֹק מִמֶּנִּי;
וְהֵם יְרֵאִים אוֹתִי עַל סְמַךְ מִצְווֹת אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר אוֹתָן הֵם* לָמְדוּ.+
14 לָכֵן הִנְנִי מוֹסִיף לַעֲשׂוֹת נִפְלָאוֹת לָעָם הַזֶּה,+
פֶּלֶא אַחַר פֶּלֶא;
וְתֹאבַד חָכְמַת חַכְמֵיהֶם,
וְתֻסְתַּר הֲבָנַת נְבוֹנֵיהֶם”.+
15 הוֹי לַמִּתְאַמְּצִים בְּכָל מְאוֹדָם לְהַסְתִּיר מִיְּהֹוָה אֶת תָּכְנִיּוֹתֵיהֶם.*+
מַעֲשֵׂיהֶם נַעֲשִׂים בְּמָקוֹם חָשׁוּךְ,
בְּעוֹדָם אוֹמְרִים: ”מִי רוֹאֶה אוֹתָנוּ?
מִי יוֹדֵעַ עָלֵינוּ?”+
16 עַד כַּמָּה אַתֶּם מְעַוְּתִים אֶת הַדְּבָרִים!*
הַאִם יֵחָשֵׁב הַקַּדָּר לְחֵמָר?+
הַאִם יֹאמַר הַמַּעֲשֶׂה עַל עוֹשֵׂהוּ:
”הוּא לֹא עָשָׂה אוֹתִי”?+
וְהַאִם מָה שֶׁנּוֹצַר אוֹמֵר עַל יוֹצְרוֹ:
”הוּא אֵינוֹ מֵבִין”?+
18 בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁמְעוּ הַחֵרְשִׁים אֶת דִּבְרֵי הַסֵּפֶר,
וּמִתּוֹךְ הָאֹפֶל וְהַחֹשֶׁךְ עֵינֵי הָעִוְּרִים יִרְאוּ.+
19 הָעֲנָוִים יִשְׂמְחוּ עַד מְאוֹד בִּיהֹוָה,
וְהָאֶבְיוֹנִים מִקֶּרֶב בְּנֵי הָאָדָם יָגִילוּ בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.+
20 כִּי הֶעָרִיץ לֹא יִהְיֶה עוֹד,
הָרַבְרְבָן יָבוֹא אֶל קִצּוֹ,
וְיִכָּרְתוּ כָּל הַשּׁוֹקְדִים לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע,+
21 אֵלֶּה אֲשֶׁר בִּדְבַר כָּזָב מַאֲשִׁימִים אֲחֵרִים,
הַטּוֹמְנִים מַלְכּוֹדוֹת לַמֵּגֵן בְּשַׁעַר הָעִיר,*+
וְהַמּוֹנְעִים צֶדֶק מִן הַצַּדִּיק בְּטִעוּנִים רֵיקִים מִתֹּכֶן.+
22 לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה, אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם,+ אֶל בֵּית יַעֲקֹב:
23 כִּי בִּרְאוֹתוֹ אֶת יְלָדָיו,
אֲשֶׁר מַעֲשֵׂה יָדַי הֵם, בְּקִרְבּוֹ,+
הֵם יְקַדְּשׁוּ אֶת שְׁמִי;
הֵם יְקַדְּשׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב,
24 תּוֹעֵי רוּחַ יִרְכְּשׁוּ הֲבָנָה,
וְרוֹגְנִים יִלְמְדוּ לֶקַח”.