לוקס

ז לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם לוֹמַר אֶת דְּבָרָיו לָעָם,‏ נִכְנַס יֵשׁוּעַ לִכְפַר נַחוּם.‏ 2 בְּאוֹתָהּ עֵת הָיָה עַבְדּוֹ שֶׁל שַׂר מֵאָה אֶחָד חוֹלֶה מְאוֹד וְעָמַד לָמוּת,‏ וְהָעֶבֶד הָיָה יָקָר לְלִבּוֹ.‏+ 3 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַל יֵשׁוּעַ,‏ שָׁלַח אֵלָיו כַּמָּה מִזִּקְנֵי הַיְּהוּדִים כְּדֵי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָבוֹא וּלְרַפֵּא אֶת עַבְדּוֹ.‏ 4 הֵם בָּאוּ אֶל יֵשׁוּעַ וְהִפְצִירוּ בּוֹ מְאוֹד בְּאָמְרָם:‏ ”‏רָאוּי הוּא שֶׁתַּעֲשֶׂה זֹאת לְמַעֲנוֹ,‏ 5 כִּי אוֹהֵב הוּא אֶת עַמֵּנוּ,‏ וְהוּא בָּנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת”‏.‏ 6 יֵשׁוּעַ הָלַךְ אִתָּם,‏ וּכְשֶׁהָיָה לֹא רָחוֹק מִן הַבַּיִת הִגִּיעוּ אֵלָיו יְדִידָיו שֶׁל שַׂר הַמֵּאָה,‏ אֲשֶׁר נִשְׁלְחוּ מִטַּעֲמוֹ לוֹמַר לוֹ:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ אַל תַּטְרִיחַ אֶת עַצְמְךָ,‏ שֶׁכֵּן אֵינֶנִּי רָאוּי שֶׁתָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי.‏+ 7 מִשּׁוּם כָּךְ לֹא הֶחְשַׁבְתִּי אֶת עַצְמִי רָאוּי לָבוֹא אֵלֶיךָ.‏ רַק צַוֵּה וּמְשָׁרְתִי יִתְרַפֵּא.‏ 8 הֲרֵי גַּם אֲנִי כָּפוּף לְמָרוּת,‏ וְחַיָּלִים אֲחֵרִים כְּפוּפִים לִי,‏ וְכַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לָזֶה,‏ ’‏לֵךְ!‏’‏ הוּא הוֹלֵךְ,‏ וּלְאַחֵר,‏ ’‏בּוֹא!‏’‏ הוּא בָּא,‏ וּלְעַבְדִּי,‏ ’‏עֲשֵׂה זֹאת!‏’‏ הוּא עוֹשֶׂה”‏.‏ 9 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת יֵשׁוּעַ,‏ הִתְפַּלֵּא עַל דְּבָרָיו;‏ פָּנָה לֶהָמוֹן שֶׁהָלַךְ אַחֲרָיו וְאָמַר:‏ ”‏אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ אֲפִלּוּ בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה כֹּה גְּדוֹלָה”‏.‏+ 10 כְּשֶׁחָזְרוּ שְׁלִיחֵי שַׂר הַמֵּאָה אֶל הַבַּיִת,‏ מָצְאוּ אֶת הָעֶבֶד בָּרִיא.‏+

11 זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן הָלַךְ לְעִיר שֶׁשְּׁמָהּ נָעִים,‏ וְאִתּוֹ הָלְכוּ תַּלְמִידָיו וַהֲמוֹן עַם רַב.‏ 12 הוּא הִתְקָרֵב אֶל פֶּתַח הָעִיר,‏ וְהִנֵּה נָשְׂאוּ הַחוּצָה מֵת שֶׁהָיָה בֵּן יָחִיד לְאִמּוֹ,‏+ וְהִיא אַלְמָנָה.‏ הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים מִן הָעִיר לִוּוּ אוֹתָהּ.‏ 13 כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָהּ הָאָדוֹן נִתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֶיהָ+ וְאָמַר לָהּ:‏ ”‏אַל תִּבְכִּי”‏.‏+ 14 הוּא נִגַּשׁ,‏ נָגַע בָּאֲלֻנְקָה* וְנוֹשְׂאֵי הָאֲלֻנְקָה נֶעֶמְדוּ.‏ אָז אָמַר:‏ ”‏בָּחוּר,‏ אֲנִי אוֹמֵר לְךָ,‏ קוּם!‏”‏+ 15 הַמֵּת הִתְיַשֵּׁב וְהֵחֵל לְדַבֵּר,‏ וְיֵשׁוּעַ נָתַן אוֹתוֹ לְאִמּוֹ.‏+ 16 כֻּלָּם נִתְמַלְּאוּ יִרְאָה וְהֵחֵלּוּ לְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים בְּאָמְרָם:‏ ”‏נָבִיא גָּדוֹל קָם בְּקִרְבֵּנוּ”‏,‏+ וְגַם ”‏זָכַר אֱלֹהִים אֶת עַמּוֹ”‏.‏+ 17 הַיְּדִיעָה עַל מָה שֶׁעָשָׂה נָפוֹצָה וּפָשְׁטָה בְּכָל יְהוּדָה וּבְכָל הָאֵזוֹר מִסָּבִיב.‏

18 תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן סִפְּרוּ לוֹ עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.‏+ 19 קָרָא אֵלָיו יוֹחָנָן שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו וְשָׁלַח אוֹתָם לִשְׁאֹל אֶת הָאָדוֹן:‏ ”‏הַאִם אַתָּה זֶה שֶׁנּוֹעַד לָבוֹא,‏+ אוֹ עָלֵינוּ לְצַפּוֹת לְבוֹאוֹ שֶׁל אַחֵר?‏”‏ 20 בְּבוֹאָם אֵלָיו אָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל שָׁלַח אוֹתָנוּ לִשְׁאֹל אוֹתְךָ,‏ ’‏הַאִם אַתָּה זֶה שֶׁנּוֹעַד לָבוֹא,‏ אוֹ עָלֵינוּ לְצַפּוֹת לְבוֹאוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ נוֹסָף?‏’‏”‏ 21 בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רִפֵּא רַבִּים מִמַּחֲלוֹת+ קַלּוֹת וְקָשׁוֹת,‏ וְגֵרֵשׁ רוּחוֹת רָעוֹת וְהֶעֱנִיק לְעִוְּרִים רַבִּים אֶת מַתַּת הָרְאִיָּה.‏ 22 הֵשִׁיב לָהֶם וְאָמַר:‏ ”‏לְכוּ וְסַפְּרוּ לְיוֹחָנָן אֶת מָה שֶׁרְאִיתֶם וּשְׁמַעְתֶּם:‏ עִוְּרִים רוֹאִים,‏+ פִּסְּחִים מִתְהַלְּכִים,‏ מְצֹרָעִים נִטְהָרִים,‏ חֵרְשִׁים שׁוֹמְעִים,‏+ מֵתִים מוּקָמִים,‏ וְלָעֲנִיִּים מֻכְרֶזֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה.‏+ 23 אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה לוֹ לְמִכְשׁוֹל”‏.‏+

24 לְאַחַר שֶׁהָלְכוּ שְׁלִיחָיו שֶׁל יוֹחָנָן,‏ הֵחֵל יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אֶל הֲמוֹן הָעָם עַל אוֹדוֹת יוֹחָנָן:‏ ”‏מָה יְצָאתֶם לִרְאוֹת בַּמִּדְבָּר?‏ קָנֶה מִתְנוֹעֵעַ בָּרוּחַ?‏+ 25 וּבְכֵן,‏ מָה יְצָאתֶם לִרְאוֹת?‏ אִישׁ לָבוּשׁ בִּגְדֵי פְּאֵר?‏*‏+ הֲרֵי הַלּוֹבְשִׁים בְּגָדִים מְהֻדָּרִים וְחַיִּים חַיֵּי מוֹתָרוֹת נִמְצָאִים בְּאַרְמוֹנוֹת מְלָכִים.‏ 26 מָה בְּכָל זֹאת יְצָאתֶם לִרְאוֹת?‏ נָבִיא?‏ אָכֵן כֵּן,‏ וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם,‏ אַף הַרְבֵּה יוֹתֵר מִנָּבִיא.‏+ 27 הוּא זֶה אֲשֶׁר נִכְתַּב עָלָיו:‏ ’‏הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֶת שְׁלִיחִי לְפָנֶיךָ,‏ וְהוּא יָכִין לְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ’‏.‏+ 28 אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם,‏ אֵין בִּילוּדֵי אִשָּׁה גָּדוֹל מִיּוֹחָנָן,‏ אַךְ אֲפִלּוּ אַחַד הַקְּטַנִּים בְּמַלְכוּת אֱלֹהִים גָּדוֹל מִמֶּנּוּ”‏.‏+ 29 ‏(‏כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעָם וְהַמּוֹכְסִים,‏ הֵם הִכִּירוּ בְּצִדְקַת אֱלֹהִים,‏ שֶׁכֵּן נִטְבְּלוּ אֶת טְבִילַת יוֹחָנָן.‏+ 30 אוּלָם הַפְּרוּשִׁים וְהַבְּקִיאִים בַּתּוֹרָה דָּחוּ אֶת עֲצַת אֱלֹהִים עֲבוּרָם,‏*‏+ שֶׁהֲרֵי לֹא נִטְבְּלוּ עַל־יָדָיו.‏)‏

31 ‏”‏אִם כֵּן,‏ לְמִי אַשְׁוֶה אֶת בְּנֵי הַדּוֹר הַזֶּה וּלְמִי הֵם דּוֹמִים?‏+ 32 דּוֹמִים הֵם לִילָדִים הַיּוֹשְׁבִים בַּשּׁוּק וְקוֹרְאִים זֶה לָזֶה בְּקוֹל:‏ ’‏חִלַּלְנוּ לָכֶם בְּחָלִיל וְלֹא רְקַדְתֶּם;‏ קוֹנַנּוּ לָכֶם קִינוֹת וְלֹא בְּכִיתֶם’‏.‏ 33 הִנֵּה בָּא יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל,‏ לֶחֶם אֵינוֹ אוֹכֵל וְיַיִן אֵינוֹ שׁוֹתֶה,‏+ וְאַתֶּם אוֹמְרִים:‏ ’‏יֵשׁ בּוֹ שֵׁד’‏.‏ 34 בָּא בֶּן הָאָדָם,‏ וְהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה,‏ וְאַתֶּם אוֹמְרִים:‏ ’‏הִנֵּה אִישׁ זַלְלָן וְשַׁתְיָן,‏ יְדִיד הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים!‏’‏+ 35 מִכָּל מָקוֹם,‏ הַחָכְמָה נִצְדֶּקֶת עַל־יְדֵי כָּל יְלָדֶיהָ”‏.‏*‏+

36 אַחַד הַפְּרוּשִׁים שָׁב וּבִקֵּשׁ מִיֵּשׁוּעַ שֶׁיָּבוֹא וְיִסְעַד אֶצְלוֹ,‏ וְיֵשׁוּעַ בָּא לְבֵיתוֹ שֶׁל הַפָּרוּשׁ וְהֵסֵב שָׁם לֶאֱכֹל.‏ 37 וְהִנֵּה אִשָּׁה אַחַת,‏ שֶׁהָיְתָה יְדוּעָה בָּעִיר כְּחוֹטֵאת,‏ שָׁמְעָה שֶׁהוּא סוֹעֵד* בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַפָּרוּשׁ וְהֵבִיאָה אִתָּהּ כְּלִי בַּהַט וּבוֹ שֶׁמֶן בֹּשֶׂם.‏+ 38 הִיא הִתְקָרְבָה מֵאֲחוֹרָיו וְרָכְנָה לְרַגְלָיו כְּשֶׁהִיא בּוֹכָה.‏ דִּמְעוֹתֶיהָ הִרְטִיבוּ אֶת רַגְלָיו,‏ וְהִיא נִגְּבָה אוֹתָן בְּשַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ.‏ גַּם נִשְּׁקָה בְּרֹךְ אֶת רַגְלָיו וּמָשְׁחָה אוֹתָן בְּשֶׁמֶן הַבֹּשֶׂם.‏ 39 כְּשֶׁרָאָה זֹאת הַפָּרוּשׁ שֶׁהִזְמִין אוֹתוֹ,‏ אָמַר בְּלִבּוֹ:‏ ”‏אִלּוּ בֶּאֱמֶת הָיָה הָאִישׁ הַזֶּה נָבִיא,‏ הָיָה יוֹדֵעַ מִי הָאִשָּׁה שֶׁנּוֹגַעַת בּוֹ וּמָה טִיבָהּ,‏ שֶׁזּוֹ אִשָּׁה חוֹטֵאת”‏.‏+ 40 בִּתְגוּבָה אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏שִׁמְעוֹן,‏ יֵשׁ לִי דְּבַר מָה לוֹמַר לְךָ”‏.‏ אָמַר לוֹ:‏ ”‏דַּבֵּר,‏ מוֹרִי”‏.‏

41 ‏”‏לְמַלְוֶה אֶחָד הָיוּ שְׁנֵי בַּעֲלֵי חוֹב;‏ אֶחָד הָיָה חַיָּב לוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר* וְהַשֵּׁנִי חֲמִשִּׁים דִּינָר.‏*‏ 42 מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהַחְזִיר לוֹ אֶת הַחוֹב,‏ מָחַל לִשְׁנֵיהֶם מִכָּל הַלֵּב.‏ אִם כֵּן,‏ מִי מֵהֶם יֹאהַב אוֹתוֹ יוֹתֵר?‏”‏ 43 הֵשִׁיב שִׁמְעוֹן:‏ ”‏אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁמִּי שֶׁהַמַּלְוֶה מָחַל לוֹ יוֹתֵר”‏.‏ אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏יָפֶה פָּסַקְתָּ”‏.‏ 44 אָז הִבִּיט בָּאִשָּׁה וְאָמַר לְשִׁמְעוֹן:‏ ”‏אַתָּה רוֹאֶה אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת?‏ אֲנִי נִכְנַסְתִּי לְבֵיתְךָ,‏ וּמַיִם לְרַגְלַי לֹא נָתַתָּ לִי;‏ וְאִלּוּ הָאִשָּׁה הַזֹּאת,‏ בְּדִמְעוֹתֶיהָ הִרְטִיבָה אֶת רַגְלַי וּבִשְׂעָרָהּ נִגְּבָה אוֹתָן.‏ 45 נְשִׁיקָה לֹא נָתַתָּ לִי,‏ וְאִלּוּ הָאִשָּׁה הַזֹּאת,‏ מִן הָרֶגַע שֶׁנִּכְנַסְתִּי לֹא חָדְלָה לְנַשֵּׁק אֶת רַגְלַי.‏ 46 אֶת רֹאשִׁי לֹא מָשַׁחְתָּ בְּשֶׁמֶן,‏ וְאִלּוּ הָאִשָּׁה הַזֹּאת מָשְׁחָה אֶת רַגְלַי בְּשֶׁמֶן בֹּשֶׂם.‏ 47 עַל כֵּן,‏ אוֹמֵר אֲנִי לְךָ,‏ אַף שֶׁאִשָּׁה זוֹ חָטְאָה חֲטָאִים רַבִּים,‏* נִסְלְחוּ לָהּ חֲטָאֶיהָ,‏+ כִּי רַבָּה אַהֲבָתָהּ.‏ אֲבָל מִי שֶׁנִּסְלַח לוֹ מְעַט אוֹהֵב מְעַט”‏.‏ 48 אָז אָמַר לָהּ:‏ ”‏נִסְלְחוּ לָךְ חֲטָאַיִךְ”‏.‏+ 49 בִּתְגוּבָה הֵחֵלּוּ הַמְּסֻבִּים לוֹמַר זֶה לָזֶה:‏ ”‏מִיהוּ זֶה שֶׁגַּם סוֹלֵחַ עַל חֲטָאִים?‏”‏+ 50 אַךְ הוּא אָמַר לָאִשָּׁה:‏ ”‏אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה אוֹתָךְ;‏+ לְכִי לְשָׁלוֹם”‏.‏