מלאכי
ד ”כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא, בּוֹעֵר כְּכִבְשָׁן,+ וּבוֹ כָּל עַזֵּי הַמֵּצַח וְכָל עוֹשֵׂי הָרֶשַׁע יִהְיוּ כְּקַשׁ. הַיּוֹם אֲשֶׁר יָבוֹא אָכֵן יְכַלֶּה אוֹתָם”, אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, ”וְלֹא יוֹתִיר לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף. 2 אַךְ עֲלֵיכֶם, יִרְאֵי* שְׁמִי, תִּזְרַח שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, וּמַרְפֵּא יִהְיֶה בְּקַרְנֶיהָ;* וְאַתֶּם תְּדַלְּגוּ כַּעֲגָלִים מְפֻטָּמִים”.
3 ”וְתִרְמְסוּ בְּרַגְלֵיכֶם אֶת הָרְשָׁעִים, כִּי יִהְיוּ הֵם כְּאֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם בַּיּוֹם שֶׁאֶפְעַל”, אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.
4 ”זִכְרוּ אֶת תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי, אֶת הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוִּיתִי בְּחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם.+
5 ”הִנֵּה אָנוֹכִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא+ לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְהֹוָה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.*+ 6 וְהוּא יָשִׁיב לֵב אָבוֹת אֶל בָּנִים,+ וְלֵב בָּנִים אֶל אָבוֹת, פֶּן אָבוֹא וְאַכֶּה אֶת הָאָרֶץ וְאַקְדִּישׁ אוֹתָהּ לְהַשְׁמָדָה”.
(סוף תרגום כתבי־הקודש העבריים־ארמיים, ואחריו מופיע תרגום כתבי־הקודש היווניים)