איוב
טז הֵשִׁיב אִיּוֹב וְאָמַר:
2 ”כְּבָר שָׁמַעְתִּי דְּבָרִים רַבִּים כָּאֵלֶּה.
כֻּלְּכֶם מְנַחֲמִים מְעִיקִים!+
3 הֲיֵשׁ קֵץ לְמִלִּים רֵיקוֹת?*
מָה גּוֹרֵם לְךָ לַעֲנוֹת כָּךְ?
4 גַּם אֲנִי הָיִיתִי יָכוֹל לְדַבֵּר כְּמוֹכֶם.
אִלּוּ הֲיִיתֶם בִּמְקוֹמִי,*
הָיִיתִי יָכוֹל לוֹמַר נֶגְדְּכֶם דְּבָרִים מְשַׁכְנְעִים
וּלְנַעְנֵעַ אֶת רֹאשִׁי נֶגְדְּכֶם.+
5 תַּחַת זֹאת, הָיִיתִי מְחַזֶּקְכֶם בְּדִבְרֵי פִּי,
וְנִחוּמֵי שְׂפָתַי הָיוּ מְקִלִּים עֲלֵיכֶם.+
8 אַתָּה גַּם אוֹחֵז בִּי, וּמַצָּבִי הָיָה לְעֵד,
וּכְחִישׁוּתִי שֶׁלִּי קָמָה וּמְעִידָה אֶל מוּל פָּנַי.
9 כַּעֲסוֹ שִׁסֵּעַ אוֹתִי לִגְזָרִים, וְנוֹטֵר הוּא לִי טִינָה.+
הוּא חוֹרֵק עָלַי שִׁנָּיו.
אוֹיְבִי דּוֹקֵר אוֹתִי בְּעֵינָיו.+
וְסָטְרוּ לִי עַל לְחָיַי בְּבוּז;
הִתְקַהֲלוּ נֶגְדִּי בַּהֲמוֹנֵיהֶם.+
12 שָׁלֵו הָיִיתִי, אַךְ הוּא נִפֵּץ אוֹתִי;+
אָחַז אוֹתִי בְּעָרְפִּי וּמָחַץ אוֹתִי;
וְאָז שָׂם אוֹתִי לוֹ לְמַטָּרָה.
13 קַשָּׁתָיו סוֹבְבִים אוֹתִי;+
מְפַלֵּחַ הוּא אֶת כִּלְיוֹתַי+ וְאֵינוֹ חוֹמֵל;
שׁוֹפֵךְ לָאָרֶץ אֶת מָרָתִי.*
14 פּוֹרֵץ בִּי פֶּרֶץ אַחַר פֶּרֶץ;
מִסְתַּעֵר עָלַי כְּלוֹחֵם.
16 פָּנַי הֶאֱדִימוּ מֵרֹב בְּכִי,+
וְעַל עַפְעַפַּי צַלְמָוֶת,*
17 אַף שֶׁיָּדַי לֹא פָּעֲלוּ בְּאַלִּימוּת
וּתְפִלָּתִי זַכָּה.
18 אֶרֶץ, אַל תְּכַסִּי אֶת דָּמִי!+
וְאַל יְהִי מְקוֹם מְנוּחָה לְזַעֲקָתִי!
19 אֲפִלּוּ עַתָּה עֵדִי בַּשָּׁמַיִם;
זֶה אֲשֶׁר יָכוֹל לְהָעִיד עָלַי שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים.