בראשית
ד וְאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וְהִיא הָרְתָה.+ כַּאֲשֶׁר יָלְדָה אֶת קַיִן,+ אָמְרָה: ”קָנִיתִי* בֵּן בְּעֶזְרָתוֹ שֶׁל יְהֹוָה”. 2 אַחֲרֵי כֵן הִיא שׁוּב יָלְדָה, אֶת אָחִיו הֶבֶל.+
הֶבֶל הָיָה לְרוֹעֵה צֹאן, וְקַיִן הָיָה לְעוֹבֵד אֲדָמָה. 3 בַּחֲלוֹף זְמַן מָה הֵבִיא קַיִן מִנְחָה לִיהֹוָה מִפְּרִי הָאֲדָמָה. 4 וְהֶבֶל הֵבִיא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ+ וּמִשֻּׁמָּנָם. יְהֹוָה שָׁעָה* אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ,+ 5 אַךְ אֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה. לָכֵן כַּעֲסוֹ שֶׁל קַיִן בָּעַר מְאוֹד וְנָפְלוּ פָּנָיו. 6 וִיהֹוָה אָמַר לְקַיִן: ”לָמָּה אַתָּה כּוֹעֵס כָּל כָּךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָּנֶיךָ? 7 אִם תֵּיטִיב, הַאִם לֹא תְּרוֹמַם?* וְאִם לֹא תֵּיטִיב, הַחֵטְא רוֹבֵץ בַּפֶּתַח, וּתְשׁוּקָתוֹ הִיא לִשְׁלֹט בְּךָ; וְאַתָּה תִּמְשֹׁל בּוֹ?”
8 אַחֲרֵי כֵן אָמַר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו: ”בּוֹא וְנֵלֵךְ אֶל הַשָּׂדֶה”. בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה תָּקַף קַיִן אֶת הֶבֶל אָחִיו וְהָרַג אוֹתוֹ.+ 9 וִיהֹוָה אָמַר לְקַיִן: ”הֵיכָן הֶבֶל אָחִיךָ?” וְהוּא הֵשִׁיב: ”אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ. הֲשׁוֹמֵר אָחִי אָנוֹכִי?” 10 אָמַר לוֹ: ”מָה עָשִׂיתָ? הַקְשֵׁב! דְּמֵי אָחִיךָ צוֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה.+ 11 וְכָעֵת אָרוּר אַתָּה וּמְגֹרָשׁ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לְקַבֵּל אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדְךָ.+ 12 אַתָּה תַּעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, אַךְ הִיא לֹא תָּשִׁיב לְךָ אֶת יְבוּלָהּ.* נָע וָנָד* תִּהְיֶה בָּאָרֶץ”. 13 אָמַר קַיִן לִיהֹוָה: ”הָעֹנֶשׁ עַל עֲווֹנִי גָּדוֹל מִנְּשֹׂא. 14 הֵן אַתָּה מְגָרֵשׁ אוֹתִי הַיּוֹם מִן הָאָרֶץ,* וְאֶהְיֶה נִסְתָּר מִפָּנֶיךָ; וְאֶהְיֶה נָע וָנָד בָּאָרֶץ, וְכָל מוֹצְאִי לְלֹא סָפֵק יַהֲרֹג אוֹתִי”. 15 וִיהֹוָה אָמַר לוֹ: ”לָכֵן כָּל הַהוֹרֵג אֶת קַיִן יִנְקְמוּ בּוֹ שִׁבְעָתַיִם”.
וִיהֹוָה קָבַע לְקַיִן אוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יַהֲרֹג אוֹתוֹ כָּל מוֹצְאוֹ. 16 וְקַיִן יָצָא מִלִּפְנֵי יְהֹוָה וְהִתְיַשֵּׁב בְּאֶרֶץ נוֹד,* מִזְרָחִית לְעֵדֶן.+
17 וְקַיִן יָדַע אֶת אִשְׁתּוֹ,+ וְהִיא הָרְתָה וְיָלְדָה אֶת חֲנוֹךְ. אַחֲרֵי כֵן הוּא בָּנָה עִיר וְקָרָא לָעִיר עַל שֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ. 18 וְעִירָד נוֹלַד לַחֲנוֹךְ. וְעִירָד הוֹלִיד אֶת מְחוּיָאֵל, וּמְחוּיָאֵל הוֹלִיד אֶת מְתוּשָׁאֵל, וּמְתוּשָׁאֵל הוֹלִיד אֶת לֶמֶךְ.
19 לֶמֶךְ לָקַח לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים. שֵׁם הָאַחַת עָדָה וְשֵׁם הַשְּׁנִיָּה צִלָּה. 20 עָדָה יָלְדָה אֶת יָבָל. הוּא הָיָה אֲבִי* יוֹשְׁבֵי הָאֹהָלִים וּבַעֲלֵי הַמִּקְנֶה. 21 שֵׁם אָחִיו הָיָה יוּבָל. הוּא הָיָה אֲבִי* כָּל הַמְּנַגְּנִים בַּנֵּבֶל וּבֶחָלִיל. 22 וְצִלָּה יָלְדָה אֶת תּוּבַל־קַיִן, אֲשֶׁר חִשֵּׁל כָּל מִינֵי כְּלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל. וַאֲחוֹתוֹ שֶׁל תּוּבַל־קַיִן הָיְתָה נַעֲמָה. 23 וְלֶמֶךְ אָמַר אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה לִנְשׁוֹתָיו עָדָה וְצִלָּה:
”שְׁמַעְנָה קוֹלִי, נְשׁוֹת לֶמֶךְ;
הַאֲזֵנָּה לְאִמְרָתִי:
אִישׁ הָרַגְתִּי כִּי פְּצָעַנִי,
בָּחוּר צָעִיר כִּי הִכַּנִי.
24 אִם בַּעֲבוּר קַיִן יִנְקְמוּ שִׁבְעָתַיִם,+
בַּעֲבוּר לֶמֶךְ יִנְקְמוּ פִּי שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה”.
25 וְאָדָם יָדַע שׁוּב אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהִיא יָלְדָה בֵּן. הִיא קָרְאָה לוֹ שֵׁת*+ כִּי אָמְרָה, ”שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע* אַחֵר בִּמְקוֹם הֶבֶל, כִּי קַיִן הָרַג אוֹתוֹ”.+ 26 וְגַם לְשֵׁת נוֹלַד בֵּן, וְהוּא קָרָא לוֹ אֱנוֹשׁ.+ בְּאוֹתָהּ עֵת הֵחֵלּוּ לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהֹוָה.