יוחנן א׳‏

א עַל זֶה אֲשֶׁר הָיָה מֵרֵאשִׁית,‏ אֲשֶׁר אוֹתוֹ שָׁמַעְנוּ וְשֶׁאוֹתוֹ רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ,‏ וַאֲשֶׁר בּוֹ הִתְבּוֹנַנּוּ וְשֶׁבּוֹ נָגְעוּ יָדֵינוּ,‏ הוּא דְּבַר הַחַיִּים+ 2 ‏(‏כֵּן,‏ הַחַיִּים נִגְלוּ וַאֲנַחְנוּ רָאִינוּ,‏ וַהֲרֵינוּ מְעִידִים+ וּמַכְרִיזִים לָכֶם עַל חַיֵּי הָעוֹלָם+ אֲשֶׁר הָיוּ עִם הָאָב וְנִגְלוּ לָנוּ)‏,‏ 3 עַל זֶה אֲשֶׁר רָאִינוּ וְשָׁמַעְנוּ מַכְרִיזִים אָנוּ גַּם לָכֶם,‏+ כְּדֵי שֶׁגַּם לָכֶם תִּהְיֶה שֻׁתָּפוּת* עִמָּנוּ.‏ וְשֻׁתָּפוּתֵנוּ הִיא עִם הָאָב וְעִם בְּנוֹ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.‏+ 4 וְאֶת זֹאת אֲנַחְנוּ כּוֹתְבִים כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה שִׂמְחָתֵנוּ שְׁלֵמָה.‏

5 זֶה דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִמֶּנּוּ וְשֶׁאוֹתוֹ אָנוּ מוֹדִיעִים לָכֶם:‏ אֱלֹהִים הוּא אוֹר,‏+ וְאֵין בּוֹ* כָּל חֹשֶׁךְ.‏ 6 אִם אָנוּ אוֹמְרִים,‏ ”‏שֻׁתָּפִים אָנוּ עִמּוֹ”‏,‏ וְעִם זֹאת מוֹסִיפִים לְהִתְהַלֵּךְ בַּחֹשֶׁךְ,‏ אָנוּ מְשַׁקְּרִים וְאֵינֶנּוּ מְיַשְּׂמִים אֶת הָאֱמֶת.‏+ 7 אַךְ אִם אָנוּ מִתְהַלְּכִים בָּאוֹר כְּפִי שֶׁהוּא בָּאוֹר,‏ יֵשׁ לָנוּ שֻׁתָּפוּת זֶה עִם זֶה וְדַם בְּנוֹ יֵשׁוּעַ מְטַהֵר אוֹתָנוּ מִכָּל חֵטְא.‏+

8 אִם אָנוּ אוֹמְרִים,‏ ”‏אֵין בָּנוּ חֵטְא”‏,‏ מַתְעִים אָנוּ אֶת עַצְמֵנוּ+ וְהָאֱמֶת אֵינָהּ בָּנוּ.‏ 9 אִם נִתְוַדֶּה עַל חֲטָאֵינוּ,‏ הוּא יִסְלַח לָנוּ עֲלֵיהֶם וִיטַהֵר אוֹתָנוּ מִכָּל מַעֲשֶׂה רַע,‏ שֶׁכֵּן נֶאֱמָן וְצַדִּיק הוּא.‏+ 10 אִם אָנוּ אוֹמְרִים,‏ ”‏לֹא חָטָאנוּ”‏,‏ אָנוּ הוֹפְכִים אוֹתוֹ לְשַׁקְרָן וּדְבָרוֹ אֵינוֹ בָּנוּ.‏