שופטים

יא וְיִפְתָּח+ הַגִּלְעָדִי הָיָה גִּבּוֹר חַיִל;‏ הוּא הָיָה בְּנָהּ שֶׁל אִשָּׁה זוֹנָה,‏ וְגִלְעָד הָיָה אָבִיו שֶׁל יִפְתָּח.‏ 2 אַךְ גַּם אִשְׁתּוֹ שֶׁל גִּלְעָד יָלְדָה לוֹ בָּנִים.‏ כַּאֲשֶׁר גָּדְלוּ בָּנֶיהָ שֶׁל אִשְׁתּוֹ,‏ גֵּרְשׁוּ אֶת יִפְתָּח וְאָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏לֹא תִּהְיֶה לְךָ נַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ,‏ כִּי אַתָּה בְּנָהּ שֶׁל אִשָּׁה אַחֶרֶת”‏.‏ 3 לָכֵן יִפְתָּח בָּרַח מִפְּנֵי אֶחָיו וְהִתְיַשֵּׁב בְּאֶרֶץ טוֹב.‏ וַאֲנָשִׁים מֻבְטָלִים הִצְטָרְפוּ אֶל יִפְתָּח וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.‏

4 בַּחֲלוֹף זְמַן מָה נִלְחֲמוּ בְּנֵי עַמּוֹן בְּיִשְׂרָאֵל.‏+ 5 וְכַאֲשֶׁר נִלְחֲמוּ בְּנֵי עַמּוֹן בְּיִשְׂרָאֵל,‏ מִיָּד הָלְכוּ זִקְנֵי גִּלְעָד לְהַחְזִיר אֶת יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טוֹב.‏ 6 הֵם אָמְרוּ לְיִפְתָּח:‏ ”‏בּוֹא וֶהֱיֵה לָנוּ לִמְפַקֵּד כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן”‏.‏ 7 אֲבָל יִפְתָּח אָמַר לְזִקְנֵי גִּלְעָד:‏ ”‏הַאִם לֹא אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁגֵּרַשְׁתֶּם אוֹתִי מִבֵּית אָבִי?‏+ מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי כָּעֵת כַּאֲשֶׁר אַתֶּם בִּמְצוּקָה?‏”‏ 8 אָמְרוּ זִקְנֵי גִּלְעָד לְיִפְתָּח:‏ ”‏לָכֵן חָזַרְנוּ אֵלֶיךָ כָּעֵת.‏ אִם תֵּלֵךְ אִתָּנוּ וְתִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן,‏ תִּהְיֶה לָנוּ לְמַנְהִיג לְכָל תּוֹשָׁבֵי גִּלְעָד”‏.‏+ 9 אָמַר יִפְתָּח לְזִקְנֵי גִּלְעָד:‏ ”‏אִם תַּחְזִירוּ אוֹתִי לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן וִיהֹוָה יָבִיס אוֹתָם לְפָנַי,‏ אֶהְיֶה לָכֶם לְמַנְהִיג!‏”‏ 10 אָמְרוּ זִקְנֵי גִּלְעָד לְיִפְתָּח:‏ ”‏יְהֹוָה יִהְיֶה עֵד* בֵּינֵינוּ אִם לֹא נַעֲשֶׂה כִּדְבָרְךָ”‏.‏ 11 לָכֵן יִפְתָּח הָלַךְ עִם זִקְנֵי גִּלְעָד,‏ וְהָעָם מִנּוּ אוֹתוֹ לְמַנְהִיגָם וְלִמְפַקְּדָם.‏ וְיִפְתָּח חָזַר עַל כָּל דְּבָרָיו לִפְנֵי יְהֹוָה בְּמִצְפָּה.‏+

12 אָז שָׁלַח יִפְתָּח שְׁלִיחִים אֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן+ וְאָמַר:‏ ”‏מָה יֵשׁ לְךָ נֶגְדִּי* שֶׁבָּאתָ לִתְקֹף אֶת אַרְצִי?‏”‏ 13 וּמֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן אָמַר לִשְׁלִיחֵי יִפְתָּח:‏ ”‏כִּי יִשְׂרָאֵל לָקַח אֶת אַרְצִי בַּעֲלוֹתוֹ מִמִּצְרַיִם,‏+ מֵהָאַרְנוֹן+ וְעַד הַיַּבֹּק וְעַד הַיַּרְדֵּן.‏+ כָּעֵת הָשֵׁב אוֹתָהּ בְּשָׁלוֹם”‏.‏ 14 אַךְ יִפְתָּח שָׁלַח שְׁלִיחִים בַּחֲזָרָה אֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן 15 לוֹמַר לוֹ:‏

‏”‏כָּךְ אוֹמֵר יִפְתָּח:‏ ’‏יִשְׂרָאֵל לֹא לָקַח אֶת אֶרֶץ הַמּוֹאָבִים+ וְאֶת אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן,‏+ 16 כִּי בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרַיִם הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד יַם סוּף+ וְהִגִּיעוּ אֶל קָדֵשׁ.‏+ 17 וְיִשְׂרָאֵל שָׁלְחוּ שְׁלִיחִים אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם+ וְאָמְרוּ:‏ ”‏הָנַח נָא לָנוּ לַעֲבֹר בְּאַרְצְךָ”‏,‏ אַךְ מֶלֶךְ אֱדוֹם+ לֹא הִקְשִׁיב.‏ וְגַם אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלְחוּ מֶסֶר,‏ אַךְ הוּא לֹא הִסְכִּים.‏ לָכֵן יִשְׂרָאֵל הִמְשִׁיכוּ לָשֶׁבֶת בְּקָדֵשׁ.‏+ 18 בְּלֶכְתָּם בַּמִּדְבָּר הֵם עָקְפוּ אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם+ וְאֶת אֶרֶץ מוֹאָב.‏ הֵם עָבְרוּ מִזְרָחִית לְאֶרֶץ מוֹאָב+ וְחָנוּ בְּאֵזוֹר הָאַרְנוֹן;‏ הֵם לֹא נִכְנְסוּ אֶל תּוֹךְ גְּבוּל מוֹאָב,‏+ כִּי הָאַרְנוֹן הָיָה גְּבוּל מוֹאָב.‏

19 ‏”‏’‏לְאַחַר מִכֵּן שָׁלְחוּ יִשְׂרָאֵל שְׁלִיחִים אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמוֹרִים,‏ מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן,‏ וְיִשְׂרָאֵל אָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏הָנַח נָא לָנוּ לַעֲבֹר בְּאַרְצְךָ אֶל מְקוֹמֵנוּ”‏.‏+ 20 אֲבָל סִיחוֹן לֹא בָּטַח בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא הִתִּיר לוֹ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ שִׁטְחוֹ,‏ וְלָכֵן סִיחוֹן אָסַף אֶת כָּל עַמּוֹ וְהֵם חָנוּ בְּיַהַץ וְנִלְחֲמוּ בְּיִשְׂרָאֵל.‏+ 21 וִיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן אֶת סִיחוֹן וְאֶת כָּל עַמּוֹ בְּיַד יִשְׂרָאֵל,‏ וְהֵם הֵבִיסוּ אוֹתָם וְיִשְׂרָאֵל יָרְשׁוּ אֶת כָּל אֶרֶץ הָאֱמוֹרִים,‏ תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ הַהִיא.‏+ 22 וְכָךְ יָרְשׁוּ אֶת כָּל שִׁטְחָם שֶׁל הָאֱמוֹרִים מֵהָאַרְנוֹן וְעַד הַיַּבֹּק וּמִן הַמִּדְבָּר וְעַד הַיַּרְדֵּן.‏+

23 ‏”‏’‏יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁגֵּרֵשׁ אֶת הָאֱמוֹרִים מִפְּנֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל,‏+ וְכָעֵת הַאִם אַתָּה תְּגָרֵשׁ אוֹתָם?‏ 24 הַאֵינְךָ יוֹרֵשׁ אֶת כָּל מָה שֶׁכְּמוֹשׁ+ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ לָרֶשֶׁת?‏ לָכֵן אֶת כָּל מִי שֶׁגֵּרֵשׁ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מִפָּנֵינוּ,‏ אוֹתוֹ נְגָרֵשׁ.‏+ 25 וְכָעֵת הַאִם טוֹב אַתָּה מִבָּלָק+ בֶּן צִפּוֹר,‏ מֶלֶךְ מוֹאָב?‏ הַאִם אֵי פַּעַם הִתְעַמֵּת עִם יִשְׂרָאֵל,‏ וְהַאִם אֵי פַּעַם נִלְחַם בָּהֶם?‏ 26 כְּשֶׁיָּשְׁבוּ יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּוֹן וּבָעֲיָרוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ*‏+ וּבַעֲרוֹעֵר וּבָעֲיָרוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ וּבְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר עַל גְּדוֹת הָאַרְנוֹן בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה,‏ מַדּוּעַ אַף פַּעַם לֹא נִסִּיתֶם לָקַחַת אוֹתָן בַּחֲזָרָה בָּעֵת הַהִיא?‏+ 27 וַאֲנִי לֹא חָטָאתִי לְךָ,‏ אַךְ אַתָּה תּוֹקֵף אוֹתִי שֶׁלֹּא בְּצֶדֶק.‏ יְהֹוָה הַשּׁוֹפֵט+ יִשְׁפֹּט הַיּוֹם בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבֵין בְּנֵי עַמּוֹן’‏”‏.‏

28 אוּלָם מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן לֹא הִקְשִׁיב לַמֶּסֶר שֶׁשָּׁלַח אֵלָיו יִפְתָּח.‏

29 רוּחַ יְהֹוָה בָּאָה עַל יִפְתָּח,‏+ וְהוּא עָבַר דֶּרֶךְ גִּלְעָד וּמְנַשֶּׁה כְּדֵי לָלֶכֶת אֶל מִצְפֶּה שֶׁבַּגִּלְעָד,‏+ וּמִמִּצְפֶּה שֶׁבַּגִּלְעָד הִמְשִׁיךְ אֶל בְּנֵי עַמּוֹן.‏

30 וְיִפְתָּח נָדַר נֶדֶר+ לִיהֹוָה וְאָמַר:‏ ”‏אִם תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי,‏ 31 מִי שֶׁיֵּצֵא לִקְרָאתִי מִדֶּלֶת בֵּיתִי בְּשׁוּבִי בְּשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן יִהְיֶה שַׁיָּךְ לִיהֹוָה,‏+ וְאַעֲלֶה אוֹתוֹ לְעוֹלָה”‏.‏+

32 וְיִפְתָּח הָלַךְ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן,‏ וִיהֹוָה נָתַן אוֹתָם בְּיָדוֹ.‏ 33 הוּא הִכָּה בָּהֶם מַכָּה גְּדוֹלָה מְאוֹד מֵעֲרוֹעֵר,‏ כָּל הַדֶּרֶךְ עַד מִנִּית — עֶשְׂרִים עָרִים — וְעַד אָבֵל כְּרָמִים.‏ וּבְנֵי עַמּוֹן הֻכְנְעוּ לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏

34 לְבַסּוֹף בָּא יִפְתָּח אֶל בֵּיתוֹ בְּמִצְפָּה,‏+ וְהִנֵּה בִּתּוֹ יוֹצֵאת לִקְרָאתוֹ בְּתֻפִּים* וּבִמְחוֹלוֹת!‏ וְהִיא הָיְתָה בִּתּוֹ הַיְּחִידָה;‏ מִלְּבַדָּהּ לֹא הָיוּ לוֹ בֵּן אוֹ בַּת.‏ 35 כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָהּ,‏ קָרַע אֶת בְּגָדָיו וְאָמַר:‏ ”‏אֲבוֹי,‏ בִּתִּי!‏ שָׁבַרְתְּ אֶת לִבִּי,‏* כִּי אוֹתָךְ גֵּרַשְׁתִּי.‏ פָּצִיתִי פִּי אֶל יְהֹוָה,‏ וְלֹא אוּכַל לַחְזֹר בִּי”‏.‏+

36 אַךְ הִיא אָמְרָה לוֹ:‏ ”‏אָבִי,‏ אִם פָּצִיתָ פִּיךָ אֶל יְהֹוָה,‏ עֲשֵׂה לִי כְּפִי שֶׁהִבְטַחְתָּ,‏+ שֶׁכֵּן יְהֹוָה נָקַם עֲבוּרְךָ אֶת נִקְמַת אוֹיְבֶיךָ,‏ בְּנֵי עַמּוֹן”‏.‏ 37 וְהִיא אָמְרָה אֶל אָבִיהָ:‏ ”‏יֵעָשֶׂה לִי הַדָּבָר הַזֶּה:‏ הָנַח לִי לִהְיוֹת לְבַדִּי בְּמֶשֶׁךְ חָדְשַׁיִם,‏ וְאֵלֵךְ אֶל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי,‏ אֲנִי וְרֵעוֹתַי”‏.‏*

38 אָמַר לָהּ:‏ ”‏לְכִי”‏.‏ וְהוּא שָׁלַח אוֹתָהּ לְמֶשֶׁךְ חָדְשַׁיִם,‏ וְהִיא הָלְכָה אֶל הֶהָרִים עִם רֵעוֹתֶיהָ לִבְכּוֹת עַל בְּתוּלֶיהָ.‏ 39 מִקֵּץ חָדְשַׁיִם חָזְרָה אֶל אָבִיהָ,‏ וּלְאַחַר מִכֵּן הוּא קִיֵּם אֶת הַנֶּדֶר אֲשֶׁר נָדַר לְגַבֶּיהָ,‏+ וְהִיא מֵעוֹלָם לֹא יָדְעָה אִישׁ.‏ וְהַדָּבָר הָפַךְ לְמִנְהָג* בְּיִשְׂרָאֵל:‏ 40 מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה הָלְכוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל* לוֹמַר דִּבְרֵי שֶׁבַח לְבַת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי אַרְבָּעָה יָמִים בְּשָׁנָה.‏