שמואל א׳‏

יח כַּאֲשֶׁר סִיֵּם דָּוִד לְדַבֵּר אֶל שָׁאוּל,‏ נִקְשְׁרָה נֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן+ בְּנֶפֶשׁ דָּוִד,‏* וִיהוֹנָתָן הֵחֵל לֶאֱהֹב אוֹתוֹ כְּנַפְשׁוֹ.‏*‏+ 2 מִן הַיּוֹם הַהוּא הִשְׁאִיר שָׁאוּל אֶת דָּוִד עִמּוֹ וְלֹא הִרְשָׁה לוֹ לָשׁוּב אֶל בֵּית אָבִיו.‏+ 3 וִיהוֹנָתָן וְדָוִד כָּרְתוּ בְּרִית,‏+ כִּי הוּא אָהַב אוֹתוֹ כְּנַפְשׁוֹ.‏*‏+ 4 יְהוֹנָתָן פָּשַׁט אֶת הַמְּעִיל אֲשֶׁר עָלָיו וְנָתַן אוֹתוֹ לְדָוִד,‏ יַחַד עִם בִּגְדֵי מִלְחַמְתּוֹ,‏ חַרְבּוֹ,‏ קַשְׁתּוֹ וַחֲגוֹרָתוֹ.‏ 5 וְדָוִד יָצָא וְנָחַל הַצְלָחָה*‏+ בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵלָיו שָׁלַח אוֹתוֹ שָׁאוּל.‏ וְשָׁאוּל הִפְקִיד אוֹתוֹ עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה,‏+ וְהַדָּבָר הָיָה טוֹב בְּעֵינֵי כָּל הָעָם וְגַם בְּעֵינֵי עַבְדֵי שָׁאוּל.‏

6 כַּאֲשֶׁר הָיוּ דָּוִד וְהָאֲחֵרִים חוֹזְרִים לְאַחַר שֶׁהִכּוּ בַּפְּלִשְׁתִּים,‏ נָהֲגוּ הַנָּשִׁים לָצֵאת מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל בְּשִׁירָה+ וּבִמְחוֹלוֹת לִקְרַאת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ,‏ בְּתֻפִּים,‏*‏+ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלִישִׁים.‏*‏ 7 הַנָּשִׁים הַחוֹגְגוֹת שָׁרוּ:‏

8 וְשָׁאוּל הִתְמַלֵּא כַּעַס+ וְהַשִּׁיר הָיָה רַע בְּעֵינָיו,‏ כִּי אָמַר:‏ ”‏לִזְכוּת דָּוִד זָקְפוּ רְבָבוֹת,‏ וְלִזְכוּתִי זָקְפוּ אֲלָפִים.‏ כָּל מָה שֶׁנּוֹתַר הוּא לָתֵת לוֹ אֶת הַמְּלוּכָה!‏”‏+ 9 מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה שָׁאוּל תָּמִיד הִתְבּוֹנֵן בְּדָוִד בְּחַשְׁדָנוּת.‏

10 לְמָחֳרָת אָחֲזָה בְּשָׁאוּל רוּחַ רָעָה מֵאֵת אֱלֹהִים,‏+ וְהוּא הֵחֵל לְהִתְנַהֵג מוּזָר* בְּתוֹךְ הַבַּיִת,‏ בְּשָׁעָה שֶׁדָּוִד נִגֵּן בַּנֵּבֶל+ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.‏ לְשָׁאוּל הָיְתָה חֲנִית בְּיָדוֹ,‏+ 11 וְהוּא הֵטִיל אֶת הַחֲנִית+ בְּאָמְרוֹ לְעַצְמוֹ:‏ ’‏אֶנְעַץ אֶת דָּוִד בַּקִּיר!‏’‏ אַךְ דָּוִד נִמְלַט מִפָּנָיו פַּעֲמַיִם.‏ 12 וְשָׁאוּל פָּחַד מִפְּנֵי דָּוִד כִּי יְהֹוָה הָיָה אִתּוֹ,‏+ אַךְ מִשָּׁאוּל הוּא סָר.‏+ 13 לָכֵן שָׁאוּל הִרְחִיק אוֹתוֹ מֵעַל פָּנָיו וּמִנָּה אוֹתוֹ לְשַׂר אֶלֶף,‏ וְדָוִד הֵחֵל לְהוֹבִיל אֶת הַצָּבָא בַּקְּרָבוֹת.‏*‏+ 14 דָּוִד הִמְשִׁיךְ לִנְחֹל הַצְלָחָה*‏+ בְּכָל אֲשֶׁר עָשָׂה,‏ וִיהֹוָה הָיָה עִמּוֹ.‏+ 15 וְכַאֲשֶׁר רָאָה שָׁאוּל שֶׁהוּא מַצְלִיחַ מְאוֹד,‏ הֵחֵל לְפַחֵד מִפָּנָיו.‏ 16 אַךְ כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אָהֲבוּ אֶת דָּוִד,‏ כִּי הוּא הוֹבִיל אוֹתָם בְּמַעַרְכוֹתֵיהֶם.‏

17 מְאֻחָר יוֹתֵר אָמַר שָׁאוּל לְדָוִד:‏ ”‏הִנֵּה בִּתִּי הַגְּדוֹלָה מֵרַב.‏+ אֶתֵּן אוֹתָהּ לְךָ לְאִשָּׁה.‏+ אַךְ עָלֶיךָ לְהַמְשִׁיךְ לְגַלּוֹת אֹמֶץ לֵב לְמַעֲנִי וּלְהִלָּחֵם אֶת מִלְחֲמוֹת יְהֹוָה”‏.‏+ כִּי שָׁאוּל אָמַר לְעַצְמוֹ:‏ ’‏לֹא תִּפְגַּע יָדִי בּוֹ;‏ יַד הַפְּלִשְׁתִּים תַּכֶּה בּוֹ’‏.‏+ 18 אָמַר דָּוִד לְשָׁאוּל:‏ ”‏מִי אֲנִי וּמִי קְרוֹבַי,‏ מִשְׁפַּחַת אָבִי בְּיִשְׂרָאֵל,‏ שֶׁאֶהְיֶה חָתָן לַמֶּלֶךְ?‏”‏+ 19 אוּלָם בְּבוֹא הָעֵת לָתֵת אֶת מֵרַב בַּת שָׁאוּל לְדָוִד,‏ הִיא כְּבָר נִתְּנָה לְעַדְרִיאֵל+ הַמְּחֹלָתִי לְאִשָּׁה.‏

20 וּמִיכַל+ בַּת שָׁאוּל הָיְתָה מְאֹהֶבֶת בְּדָוִד,‏ וּלְשָׁאוּל סִפְּרוּ עַל כָּךְ וְהַדָּבָר הָיָה טוֹב בְּעֵינָיו.‏ 21 לָכֵן שָׁאוּל אָמַר:‏ ”‏אֶתֵּן אוֹתָהּ לוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַדָּבָר לְמַלְכֹּדֶת,‏ וְכָךְ תָּבוֹא עָלָיו יַד הַפְּלִשְׁתִּים”‏.‏+ וְשָׁאוּל אָמַר אָז לְדָוִד בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה:‏ ”‏אַתָּה תִּכְרֹת עִמִּי בְּרִית נִשּׂוּאִין* הַיּוֹם”‏.‏ 22 וְשָׁאוּל צִוָּה עַל עֲבָדָיו:‏ ”‏דַּבְּרוּ עִם דָּוִד בַּחֲשַׁאי וְאִמְרוּ לוֹ,‏ ’‏הִנֵּה אַתָּה נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ,‏ וְכָל עֲבָדָיו אוֹהֲבִים אוֹתְךָ.‏ לָכֵן כְּרֹת כָּעֵת בְּרִית נִשּׂוּאִין עִם הַמֶּלֶךְ’‏”‏.‏ 23 כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ עַבְדֵי שָׁאוּל אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְדָוִד,‏ אָמַר דָּוִד:‏ ”‏הַאִם זֶהוּ דָּבָר קַל עֵרֶךְ בְּעֵינֵיכֶם לִכְרֹת בְּרִית נִשּׂוּאִין עִם הַמֶּלֶךְ?‏ וַהֲרֵי אֲנִי אִישׁ עָנִי וְנִקְלֶה!‏”‏+ 24 וְעַבְדֵי שָׁאוּל דִּוְּחוּ לוֹ:‏ ”‏אֵלֶּה הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר דָּוִד”‏.‏

25 אָמַר שָׁאוּל:‏ ”‏כָּךְ תֹּאמְרוּ לְדָוִד,‏ ’‏הַמֶּלֶךְ אֵינוֹ חָפֵץ בְּמֹהַר,‏+ כִּי אִם בְּמֵאָה עָרְלוֹת+ פְּלִשְׁתִּים כְּדֵי לִנְקֹם בְּאוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ’‏”‏.‏ כִּי שָׁאוּל זָמַם לְהַפִּיל אֶת דָּוִד בְּיַד הַפְּלִשְׁתִּים.‏ 26 וַעֲבָדָיו מָסְרוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְדָוִד,‏ וּבְעֵינֵי דָּוִד מָצָא חֵן הָרַעְיוֹן לִכְרֹת בְּרִית נִשּׂוּאִין עִם הַמֶּלֶךְ.‏+ בְּטֶרֶם הִגִּיעַ הַמּוֹעֵד שֶׁנִּקְבַּע,‏ 27 הָלַךְ דָּוִד עִם אֲנָשָׁיו וְהִכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים מָאתַיִם אִישׁ,‏ וְדָוִד הֵבִיא לַמֶּלֶךְ אֶת מְלוֹא מִסְפַּר עָרְלוֹתֵיהֶם כְּדֵי לִכְרֹת בְּרִית נִשּׂוּאִין עִם הַמֶּלֶךְ.‏ לְפִיכָךְ שָׁאוּל נָתַן לוֹ אֶת בִּתּוֹ מִיכַל לְאִשָּׁה.‏+ 28 שָׁאוּל הֵבִין שֶׁיְּהֹוָה עִם דָּוִד+ וְשֶׁבִּתּוֹ מִיכַל אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ.‏+ 29 בְּעִקְבוֹת זֹאת הֵחֵל שָׁאוּל לְפַחֵד אַף יוֹתֵר מִפְּנֵי דָּוִד,‏ וְשָׁאוּל נַעֲשָׂה אוֹיְבוֹ שֶׁל דָּוִד כָּל יְמֵי חַיָּיו.‏+

30 שָׂרֵי הַפְּלִשְׁתִּים יָצְאוּ לְהִלָּחֵם,‏ אַךְ בְּכָל עֵת שֶׁיָּצְאוּ נָחַל דָּוִד הַצְלָחָה* יוֹתֵר מִכָּל עַבְדֵי שָׁאוּל;‏+ וּשְׁמוֹ זָכָה לְכָבוֹד רַב.‏+