מתי
יא יֵשׁוּעַ סִיֵּם לָתֵת הַנְחָיוֹת לִשְׁנֵים עָשָׂר תַּלְמִידָיו וְהָלַךְ מִשָּׁם כְּדֵי לְלַמֵּד וּלְבַשֵּׂר בְּעָרֵיהֶם.+
2 אַךְ כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יוֹחָנָן בְּבֵית הַסֹּהַר+ עַל פְּעָלָיו שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, שָׁלַח אֶת תַּלְמִידָיו+ 3 לִשְׁאֹל אוֹתוֹ: ”הַאִם אַתָּה זֶה שֶׁנּוֹעַד לָבוֹא, אוֹ עָלֵינוּ לְצַפּוֹת לְבוֹאוֹ שֶׁל אַחֵר?”+ 4 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: ”לְכוּ וְסַפְּרוּ לְיוֹחָנָן אֶת מָה שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים וְרוֹאִים:+ 5 עִוְּרִים רוֹאִים,+ פִּסְּחִים מִתְהַלְּכִים, מְצֹרָעִים+ נִטְהָרִים, חֵרְשִׁים שׁוֹמְעִים, מֵתִים מוּקָמִים, וְלָעֲנִיִּים מֻכְרֶזֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה.+ 6 אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה לוֹ לְמִכְשׁוֹל”.+
7 הֵם הָלְכוּ וְיֵשׁוּעַ הֵחֵל לְדַבֵּר אֶל הֲמוֹן הָעָם עַל אוֹדוֹת יוֹחָנָן: ”מָה יְצָאתֶם לִרְאוֹת בַּמִּדְבָּר?+ קָנֶה מִתְנוֹעֵעַ בָּרוּחַ?+ 8 וּבְכֵן, מָה יְצָאתֶם לִרְאוֹת? אִישׁ לָבוּשׁ בִּגְדֵי פְּאֵר?* הֲרֵי הַלּוֹבְשִׁים בִּגְדֵי פְּאֵר נִמְצָאִים בְּבָתֵּי מְלָכִים. 9 לְשֵׁם מָה בְּכָל זֹאת יְצָאתֶם? לִרְאוֹת נָבִיא? אָכֵן כֵּן, וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אַף הַרְבֵּה יוֹתֵר מִנָּבִיא.+ 10 הוּא זֶה אֲשֶׁר נִכְתַּב עָלָיו: ’הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֶת שְׁלִיחִי לְפָנֶיךָ, וְהוּא יָכִין לְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ’.+ 11 אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא קָם בִּילוּדֵי אִשָּׁה גָּדוֹל מִיּוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל, אַךְ אֲפִלּוּ אַחַד הַקְּטַנִּים בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם גָּדוֹל מִמֶּנּוּ.+ 12 מִיְּמֵי יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וְעַד עַתָּה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם הִיא הַמַּטָּרָה שֶׁאֵלֶיהָ חוֹתְרִים בְּנֵי אָדָם, וְהַחוֹתְרִים אוֹחֲזִים בָּהּ.+ 13 הֵן כֻּלָּם, הַנְּבִיאִים וְהַתּוֹרָה, נִבְּאוּ עַד יְמֵי יוֹחָנָן;+ 14 וְאִם תִּרְצוּ לְקַבֵּל, הוּא ’אֵלִיָּהוּ שֶׁנּוֹעַד לָבוֹא’.+ 15 מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ, שֶׁיַּקְשִׁיב.
16 ”לְמִי אַשְׁוֶה אֶת הַדּוֹר הַזֶּה?+ דּוֹמֶה הוּא לִילָדִים הַיּוֹשְׁבִים בַּשְּׁוָקִים וְקוֹרְאִים אֶל חַבְרֵיהֶם בְּקוֹל: 17 ’חִלַּלְנוּ לָכֶם בְּחָלִיל וְלֹא רְקַדְתֶּם; קוֹנַנּוּ לָכֶם קִינוֹת וְלֹא טְפַחְתֶּם עַל לִבְּכֶם בְּצַעַר’. 18 כִּי בָּא יוֹחָנָן, לֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה, וְאוֹמְרִים עָלָיו, ’יֵשׁ בּוֹ שֵׁד’. 19 בָּא בֶּן הָאָדָם, וְהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה,+ וְאוֹמְרִים עָלָיו, ’הִנֵּה אִישׁ זַלְלָן וְשַׁתְיָן, יְדִיד הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים’.+ מִכָּל מָקוֹם, הַחָכְמָה נִצְדֶּקֶת עַל־יְדֵי מַעֲשֶׂיהָ”.*+
20 אָז הֵחֵל לִגְעֹר בֶּעָרִים שֶׁבָּהֶן הִתְחוֹלְלוּ רֹב גְּבוּרוֹתָיו, שֶׁכֵּן לֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה: 21 ”אוֹי לָךְ, כּוֹרָזִין! אוֹי לָךְ, בֵּית צַיְדָא! כִּי אִלּוּ נַעֲשׂוּ בְּצוֹר וּבְצִידוֹן הַגְּבוּרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּתוֹכְכֶן, הֲרֵי מִזְּמַן הָיוּ מִתְחָרְטוֹת בְּשַׂק וָאֵפֶר.+ 22 אַךְ אוֹמֵר אֲנִי לָכֶן, קַל יוֹתֵר יִהְיֶה בְּיוֹם הַדִּין לְצוֹר וּלְצִידוֹן מֵאֲשֶׁר לָכֶן.+ 23 וְאַתְּ, כְּפַר נַחוּם,+ הַאִם לַשָּׁמַיִם תֻּעֲלִי? אֶל הַשְּׁאוֹל* תֵּרְדִי;+ כִּי אִלּוּ נַעֲשׂוּ בִּסְדוֹם הַגְּבוּרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּתוֹכֵךְ, הִיא הָיְתָה קַיֶּמֶת עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. 24 אַךְ אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, קַל יוֹתֵר יִהְיֶה בְּיוֹם הַדִּין לְאֶרֶץ סְדוֹם מֵאֲשֶׁר לָךְ”.+
25 בָּעֵת הַהִיא אָמַר יֵשׁוּעַ: ”מְהַלֵּל אֲנִי אוֹתְךָ בְּאָזְנֵי כֹּל, אָבִי, אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, כִּי הִסְתַּרְתָּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִן הַחֲכָמִים וְהַמְּלֻמָּדִים וְגִלִּיתָ אוֹתָם לְעוֹלָלִים.+ 26 כֵּן, אָבִי, כִּי כָּךְ הָיָה רָצוּי לְפָנֶיךָ. 27 הַכֹּל נִמְסַר לִי מֵאֵת אָבִי,+ וְאִישׁ אֵינוֹ מַכִּיר לְגַמְרֵי אֶת הַבֵּן מִלְּבַד הָאָב;+ גַּם אִישׁ אֵינוֹ מַכִּיר לְגַמְרֵי אֶת הָאָב מִלְּבַד הַבֵּן וְכָל מִי שֶׁהַבֵּן רוֹצֶה לְגַלּוֹת לוֹ.+ 28 בּוֹאוּ אֵלַי, כָּל הָעֲמֵלִים וְהָעֲמוּסִים, וַאֲנִי אֲרַעֲנֵן אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. 29 קְחוּ עֲלֵיכֶם אֶת עֻלִּי וְלִמְדוּ מִמֶּנִּי, כִּי עָנָו* אֲנִי וּשְׁפַל רוּחַ,+ וְתִמְצְאוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם;* 30 שֶׁכֵּן נוֹחַ* עֻלִּי וְקַל מַשָּׂאִי”.