קורינתים ב׳‏

יב אֲנִי נֶאֱלָץ לְהִתְגָּאוֹת.‏ אַף שֶׁאֵין בְּכָךְ כָּל תּוֹעֶלֶת,‏ אֲדַבֵּר כָּעֵת עַל חֶזְיוֹנוֹת+ וְעַל הִתְגַּלּוּיוֹת מֵאֵת הָאָדוֹן.‏+ 2 אֲנִי מַכִּיר אִישׁ אֶחָד הַמְּאֻחָד עִם הַמָּשִׁיחַ,‏ אֲשֶׁר לִפְנֵי אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה נִלְקַח לָרָקִיעַ הַשְּׁלִישִׁי — אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם בְּגוּפוֹ אוֹ מִחוּץ לְגוּפוֹ;‏ אֱלֹהִים יוֹדֵעַ.‏ 3 כֵּן,‏ אֲנִי מַכִּיר אִישׁ כָּזֶה,‏ אֲשֶׁר נִלְקַח לְגַן עֵדֶן — אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם בְּגוּפוֹ אוֹ לֹא בְּגוּפוֹ;‏ אֱלֹהִים יוֹדֵעַ — 4 וּבִהְיוֹתוֹ בְּגַן עֵדֶן שָׁמַע מִלִּים שֶׁלֹּא נִתָּן לְאָמְרָן וְאָסוּר לְאִישׁ לְבַטְּאָן.‏ 5 בְּאִישׁ כָּזֶה אֶתְגָּאֶה,‏ אַךְ בִּי עַצְמִי לֹא אֶתְגָּאֶה אֶלָּא רַק בְּחֻלְשׁוֹתַי.‏ 6 הֵן גַּם אִם אֶרְצֶה לְהִתְגָּאוֹת לֹא אֶהְיֶה אֱוִיל,‏ שֶׁכֵּן אֲדַבֵּר אֱמֶת.‏ אַךְ אֲנִי נִמְנָע מִכָּךְ,‏ כְּדֵי שֶׁאִישׁ לֹא יַחְשֹׁב אוֹתִי לְיוֹתֵר מִמָּה שֶׁהוּא רוֹאֶה בִּי אוֹ שׁוֹמֵעַ מִפִּי 7 רַק בִּזְכוּת כָּךְ שֶׁקִּבַּלְתִּי הִתְגַּלּוּיוֹת מְיֻחָדוֹת כָּאֵלֶּה.‏

וּכְדֵי שֶׁלֹּא אָחוּשׁ מְרוֹמָם יָתֵר עַל הַמִּדָּה נִתַּן לִי קוֹץ בַּבָּשָׂר+ — מַלְאָכוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן — לְהַכּוֹתֵנִי* שׁוּב וָשׁוּב,‏ פֶּן אֲרוֹמַם יָתֵר עַל הַמִּדָּה.‏ 8 שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים הִתְחַנַּנְתִּי לָאָדוֹן שֶׁיָּסִיר אוֹתוֹ מִמֶּנִּי.‏ 9 אַךְ הוּא אָמַר לִי:‏ ”‏הִסְתַּפֵּק בְּחַסְדִּי,‏ כִּי בְּחֻלְשָׁה נִשְׁלֶמֶת גְּבוּרָתִי”‏.‏+ לָכֵן בְּשִׂמְחָה רַבָּה אֶתְגָּאֶה בְּחֻלְשׁוֹתַי,‏ כְּדֵי שֶׁגְּבוּרַת הַמָּשִׁיחַ תִּהְיֶה עָלַי כְּאֹהֶל.‏ 10 לְפִיכָךְ אֲנִי מוֹצֵא הֲנָאָה בְּחֻלְשׁוֹת,‏ בְּעֶלְבּוֹנוֹת,‏ בְּעִתּוֹת מַחְסוֹר,‏ בִּרְדִיפוֹת וּבִקְשָׁיִים לְמַעַן הַמָּשִׁיחַ;‏ שֶׁכֵּן כַּאֲשֶׁר אֲנִי חַלָּשׁ,‏ אָז חָזָק אֲנִי.‏+

11 נַעֲשֵׂיתִי לֶאֱוִיל.‏ אַתֶּם אִלַּצְתֶּם אוֹתִי,‏ שֶׁכֵּן מִן הָרָאוּי הָיָה שֶׁאֲקַבֵּל אֶת שִׁבְחִי מִכֶּם.‏ לֹא נָפַלְתִּי מִן הַשְּׁלִיחִים הַמְּעֻלִּים שֶׁלָּכֶם אַף לֹא בְּדָבָר אֶחָד,‏ אַף־עַל־פִּי שֶׁאֲנִי כְּאַיִן וּכְאֶפֶס.‏+ 12 לְמַעֲשֶׂה,‏ אֶת הָרְאָיוֹת לִהְיוֹתִי שָׁלִיחַ הִצַּגְתִּי בִּפְנֵיכֶם בְּכוֹחַ עֲמִידָה רַב+ וּבְאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים* וּבִגְבוּרוֹת.‏+ 13 הֲרֵי אֵיזוֹ זְכוּת נִשְׁלְלָה מִכֶּם בְּהַשְׁוָאָה לִשְׁאַר הַקְּהִלּוֹת,‏ מִלְּבַד הָעֻבְדָּה שֶׁלֹּא נָפַלְתִּי עֲלֵיכֶם לְמַעֲמָסָה?‏+ סִלְחוּ נָא לִי עַל הָעָוֶל הַזֶּה.‏

14 הִנֵּה זֹאת הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית שֶׁאֲנִי עָרוּךְ וּמוּכָן לָבוֹא אֲלֵיכֶם,‏ וְלֹא אֶפֹּל עֲלֵיכֶם לְמַעֲמָסָה,‏ שֶׁכֵּן אֵינֶנִּי מְעֻנְיָן בְּנִכְסֵיכֶם+ אֶלָּא בָּכֶם;‏ הֲרֵי הַיְּלָדִים+ אֵינָם אֲמוּרִים לַחְסֹךְ לְמַעַן הוֹרֵיהֶם אֶלָּא הַהוֹרִים לְמַעַן יַלְדֵיהֶם.‏ 15 וַאֲנִי בְּשִׂמְחָה רַבָּה אֶתֵּן אֶת מָה שֶׁיֵּשׁ לִי וְאַף אֶת כָּל כֻּלִּי לְמַעַנְכֶם.‏*‏+ אִם אֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶם בְּמִדָּה כֹּה רַבָּה,‏ הַאִם רָאוּי שֶׁתֹּאהֲבוּ אוֹתִי פָּחוֹת מִכָּךְ?‏ 16 עַל כָּל פָּנִים,‏ לֹא הִכְבַּדְתִּי עֲלֵיכֶם.‏+ אוּלָם אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁהָיִיתִי ”‏עַרְמוּמִי”‏ וְשֶׁלָּכַדְתִּי אֶתְכֶם ”‏בְּדַרְכֵי מִרְמָה”‏.‏ 17 הַאִם נִצַּלְתִּי אֶתְכֶם עַל־יְדֵי אִישׁ מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁשָּׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם?‏ 18 הִפְצַרְתִּי בְּטִיטוֹס לָבוֹא אֲלֵיכֶם וְשָׁלַחְתִּי אִתּוֹ אֶת הָאָח.‏ הַאִם טִיטוֹס נִצֵּל אֶתְכֶם?‏+ הַאִם לֹא הִתְהַלַּכְנוּ בְּאוֹתָהּ רוּחַ?‏ הַאִם לֹא הִתְהַלַּכְנוּ בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ?‏

19 הַאִם חֲשַׁבְתֶּם עַד כֹּה שֶׁאֲנַחְנוּ מְגִנִּים עַל עַצְמֵנוּ לִפְנֵיכֶם?‏ הֲרֵי לְנֶגֶד עֵינֵי אֱלֹהִים אָנוּ מְדַבְּרִים,‏ כְּמִי שֶׁמְּאֻחָדִים עִם הַמָּשִׁיחַ.‏ אֲבָל כָּל מָה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים,‏ אֲהוּבַי,‏ הוּא כְּדֵי לִבְנוֹת אֶתְכֶם.‏ 20 אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁכַּאֲשֶׁר אַגִּיעַ לֹא אֶמְצָא אֶתְכֶם כְּפִי שֶׁהָיִיתִי רוֹצֶה לִמְצֹא אֶתְכֶם,‏ וְלֹא אֶהְיֶה כְּפִי שֶׁהֲיִיתֶם רוֹצִים שֶׁאֶהְיֶה,‏ אֶלָּא אֶמְצָא מְרִיבוֹת,‏ קִנְאָה,‏ הִתְפָּרְצוּיוֹת זַעַם,‏ מַחֲלוֹקוֹת,‏ הַשְׁמָצוֹת,‏ הִתְלַחֲשׁוּיוֹת,‏* יְהִירוּת וּמְהוּמָה.‏ 21 וְאוּלַי כַּאֲשֶׁר אָבוֹא שׁוּב,‏ יַשְׁפִּיל אוֹתִי אֱלֹהַי בִּפְנֵיכֶם וְאֶצְטָרֵךְ לְהִתְאַבֵּל עַל רַבִּים אֲשֶׁר חָטְאוּ אַךְ לֹא הִתְחָרְטוּ עַל טֻמְאָתָם,‏ עַל תַּזְנוּתָם* וְעַל זִמָּתָם.‏*