תהלים
לַמְּנַצֵּחַ; לְפִי ”הַיּוֹנָה הַשְּׁקֵטָה הָרְחוֹקָה”.* מֵאֵת דָּוִד. מִכְתָּם.* כַּאֲשֶׁר לָכְדוּ אוֹתוֹ הַפְּלִשְׁתִּים בְּגַת.+
נו חֲמֹל עָלַי, אֱלֹהִים, כִּי בֶּן תְּמוּתָה תּוֹקֵף* אוֹתִי.
כָּל הַיּוֹם הֵם נִלְחָמִים בִּי וְלוֹחֲצִים אוֹתִי.
2 צוֹרְרַי נוֹשְׁכִים אוֹתִי כָּל הַיּוֹם;
רַבִּים נִלְחָמִים בִּי בְּגַאֲוָה.
3 כַּאֲשֶׁר אֲנִי פּוֹחֵד,+ בְּךָ אֲנִי בּוֹטֵחַ.+
4 בֶּאֱלֹהִים — אֲשֶׁר אֶת דְּבָרוֹ אֲנִי מְהַלֵּל —
בֶּאֱלֹהִים אֲנִי בּוֹטֵחַ; אֵינֶנִּי פּוֹחֵד.
7 דְּחֵה אוֹתָם בְּשֶׁל רִשְׁעָתָם.
בְּכַעַסְךָ הוֹרֵד אֶת הָעַמִּים, אֱלֹהִים.+
8 אַתָּה עוֹקֵב אַחַר נְדוּדַי.+
אֱסֹף נָא אֶת דִּמְעוֹתַי בְּנֹאדְךָ.+
הַאֵין הֵן כְּתוּבוֹת בְּסִפְרְךָ?+
9 אוֹיְבַי יִסּוֹגוּ לְאָחוֹר בַּיּוֹם שֶׁאֶקְרָא לְעֶזְרָה.+
בָּזֹאת אֲנִי בָּטוּחַ: אֱלֹהִים לְצִדִּי.+
10 בֶּאֱלֹהִים — אֲשֶׁר אֶת דְּבָרוֹ אֲנִי מְהַלֵּל —
בִּיהֹוָה — אֲשֶׁר אֶת דְּבָרוֹ אֲנִי מְהַלֵּל —
מָה יַעֲשֶׂה לִי אָדָם?+