מרקוס
ה הֵם הִגִּיעוּ לְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיָּם, אֶל אֵזוֹר הַגֵּרָשִׁיִּים,+ 2 וּמִיָּד אַחֲרֵי שֶׁיָּצָא יֵשׁוּעַ מִן הַסִּירָה בָּא לִקְרָאתוֹ מִבֵּין הַקְּבָרִים אִישׁ שֶׁשָּׁלְטָה בּוֹ רוּחַ טְמֵאָה. 3 הוּא הִרְבָּה לְהִמָּצֵא בֵּין הַקְּבָרִים, וְעַד אוֹתָהּ עֵת אַף אֶחָד לֹא יָכוֹל הָיָה לִכְבֹּל אוֹתוֹ, גַּם לֹא בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת. 4 פְּעָמִים רַבּוֹת כָּבְלוּ אוֹתוֹ בִּכְבָלִים וּבְשַׁרְשְׁרָאוֹת, וְהוּא נִתֵּק אֶת הַשַּׁרְשְׁרָאוֹת וְשָׁבַר אֶת הַכְּבָלִים; וְאִישׁ לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַכְנִיעוֹ. 5 וְתָמִיד, יוֹמָם וָלַיְלָה, הָיָה צוֹעֵק בַּקְּבָרִים וּבֶהָרִים וּפוֹצֵעַ אֶת עַצְמוֹ בַּאֲבָנִים. 6 אַךְ כִּרְאוֹתוֹ אֶת יֵשׁוּעַ מִמֶּרְחָק, רָץ אֵלָיו וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ,+ 7 וְצָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל: ”מָה לִי וּלְךָ, יֵשׁוּעַ בֶּן הָאֵל הָעֶלְיוֹן? אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ בֶּאֱלֹהִים שֶׁלֹּא תְּעַנֶּה אוֹתִי”.+ 8 כִּי יֵשׁוּעַ אָמַר לָרוּחַ: ”צְאִי מִן הָאִישׁ, רוּחַ טְמֵאָה”.+ 9 שָׁאַל אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ: ”מָה שִׁמְךָ?” הֵשִׁיב לוֹ: ”שְׁמִי לִגְיוֹן, כִּי רַבִּים אֲנַחְנוּ”. 10 וְהוּא שָׁב וְהִתְחַנֵּן אֶל יֵשׁוּעַ שֶׁלֹּא יִשְׁלַח אֶת הָרוּחוֹת אֶל מִחוּץ לָאֵזוֹר.+
11 בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָעָה שָׁם בָּהָר עֵדֶר חֲזִירִים+ גָּדוֹל.+ 12 הִתְחַנְּנוּ אֵלָיו הָרוּחוֹת: ”שְׁלַח אוֹתָנוּ אֶל הַחֲזִירִים וְנִכָּנֵס לְתוֹכָם”, 13 וְהוּא הִרְשָׁה לָהֶן. יָצְאוּ הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַחֲזִירִים, וְהָעֵדֶר הִסְתַּעֵר אֶל הַצּוּק,* נָפַל אֶל הַיָּם, וּכְאַלְפַּיִם רֹאשׁ טָבְעוּ. 14 בָּרְחוּ הָרוֹעִים וְסִפְּרוּ זֹאת בָּעִיר וּבַכְּפָרִים, וַאֲנָשִׁים בָּאוּ לִרְאוֹת אֶת מָה שֶׁקָּרָה.+ 15 הֵם בָּאוּ אֶל יֵשׁוּעַ וְרָאוּ אֶת אֲחוּז הַשֵּׁדִים, הָאִישׁ שֶׁהָיָה בּוֹ הַלִּגְיוֹן, יוֹשֵׁב לָבוּשׁ וְשָׁפוּי בְּדַעְתּוֹ, וְהֵם נִתְמַלְּאוּ פַּחַד. 16 אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ עֵדִים לַמִּקְרֶה סִפְּרוּ לָהֶם מָה קָרָה לַאֲחוּז הַשֵּׁדִים וְלַחֲזִירִים. 17 אָז הִפְצִירוּ בְּיֵשׁוּעַ לָלֶכֶת מֵאֲזוֹרָם.+
18 כְּשֶׁנִּכְנַס לַסִּירָה הִתְחַנֵּן אֵלָיו הָאִישׁ שֶׁהָיָה אֲחוּז שֵׁדִים שֶׁיַּרְשֶׁה לוֹ לְהִצְטָרֵף אֵלָיו.+ 19 הוּא לֹא הִרְשָׁה לוֹ, וְעִם זֹאת אָמַר לוֹ: ”לֵךְ לְבֵיתְךָ אֶל קְרוֹבֶיךָ וְסַפֵּר לָהֶם עַל כָּל מָה שֶׁעָשָׂה יְהֹוָה* לְמַעַנְךָ וְעַל כָּךְ שֶׁרִחֵם עָלֶיךָ”. 20 הוּא הָלַךְ וְהֵחֵל לְהַכְרִיז בְּדֵקַפּוֹלִיס* עַל כָּל מָה שֶׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ לְמַעֲנוֹ, וְהַכֹּל נִדְהֲמוּ.
21 לְאַחַר שֶׁחָזַר יֵשׁוּעַ בַּסִּירָה אֶל הַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיָּם, הִתְקַהֵל סְבִיבוֹ הֲמוֹן עַם רַב בִּהְיוֹתוֹ עַל שְׂפַת הַיָּם.+ 22 אָז הִגִּיעַ אֶחָד מֵרָאשֵׁי בֵּית הַכְּנֶסֶת, יָאִיר שְׁמוֹ, וּכְשֶׁרָאָה אֶת יֵשׁוּעַ נָפַל לְרַגְלָיו.+ 23 הוּא שָׁב וְהִתְחַנֵּן אֵלָיו: ”בִּתִּי הַקְּטַנָּה חוֹלָה מְאוֹד.* אָנָּא בּוֹא וְהַנַּח עָלֶיהָ אֶת יָדֶיךָ+ כְּדֵי שֶׁתַּבְרִיא וְתִחְיֶה”. 24 יֵשׁוּעַ הָלַךְ אִתּוֹ, וַהֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים הָלְכוּ אַחֲרָיו וְנִדְחֲקוּ אֵלָיו.
25 וְהִנֵּה הָיְתָה שָׁם אִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה זָבַת דָּם+ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה.+ 26 הִיא סָבְלָה רַבּוֹת* בִּידֵי רוֹפְאִים רַבִּים וְהוֹצִיאָה אֶת כָּל כַּסְפָּהּ, וְלֹא רַק שֶׁלֹּא הוּטַב לָהּ אֶלָּא שֶׁמַּצָּבָהּ אַף הֶחְמִיר. 27 הוֹאִיל וְשָׁמְעָה עַל כָּל מָה שֶׁסֻּפַּר עַל יֵשׁוּעַ, פִּלְּסָה דַּרְכָּהּ מֵאָחוֹר בֵּין הָאֲנָשִׁים וְנָגְעָה בִּמְעִילוֹ,+ 28 שֶׁכֵּן שָׁבָה וְאָמְרָה לְעַצְמָהּ: ”אִם אֶגַּע אֲפִלּוּ בִּמְעִילוֹ אֶתְרַפֵּא”.+ 29 מִיָּד פָּסְקוּ הַדִּמּוּמִים שֶׁמֵּהֶם סָבְלָה, וְהִיא חָשָׁה בְּגוּפָהּ שֶׁנִּרְפְּאָה מִמַּחֲלָתָהּ הַמְּיַסֶּרֶת.
30 בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִבְחִין יֵשׁוּעַ שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנּוּ גְּבוּרָה.+ הִבִּיט לְאָחוֹר אֶל הֶהָמוֹן וְאָמַר: ”מִי נָגַע בִּמְעִילִי?”+ 31 אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: ”אַתָּה רוֹאֶה אֶת הֶהָמוֹן נִדְחָק אֵלֶיךָ וְאַתָּה שׁוֹאֵל, ’מִי נָגַע בִּי?’” 32 אַךְ הוּא הִבִּיט סְבִיבוֹ כְּדֵי לִרְאוֹת מִי עָשָׂה זֹאת. 33 הָאִשָּׁה יָדְעָה מָה קָרָה לָהּ וְלָכֵן נִגְּשָׁה אֵלָיו בְּפַחַד וּבִרְעָדָה, נָפְלָה לְרַגְלָיו וְסִפְּרָה לוֹ אֶת כָּל הָאֱמֶת. 34 אָמַר לָהּ: ”בִּתִּי, אֱמוּנָתֵךְ רִפְּאָה אוֹתָךְ. לְכִי לְשָׁלוֹם,+ וְשֶׁלֹּא תִּסְבְּלִי עוֹד מִמַּחֲלָתֵךְ הַמְּיַסֶּרֶת”.+
35 בְּעוֹדוֹ מְדַבֵּר בָּאוּ אֲנָשִׁים מִבֵּיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת וְאָמְרוּ לוֹ: ”בִּתְּךָ מֵתָה. לָמָּה תַּטְרִיחַ עוֹד אֶת הַמּוֹרֶה?”+ 36 אַךְ יֵשׁוּעַ שָׁמַע זֹאת וְאָמַר לְרֹאשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת: ”אַל תִּפְחַד,* רַק הַאֲמֵן”.+ 37 הוּא לֹא הִרְשָׁה לְאִישׁ לְהִתְלַוּוֹת אֵלָיו מִלְּבַד פֶּטְרוֹס, יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן אָחִיו שֶׁל יַעֲקֹב.+
38 הֵם בָּאוּ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְהוּא רָאָה אֶת הַהֲמֻלָּה וְאֶת הָאֲנָשִׁים בּוֹכִים וְזוֹעֲקִים בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת.+ 39 נִכְנַס וְאָמַר לָהֶם: ”עַל מָה כָּל הַבֶּכִי וְהַהֲמֻלָּה? הַיַּלְדָּה לֹא מֵתָה; הִיא יְשֵׁנָה”.+ 40 אַךְ הֵם צָחֲקוּ לוֹ. הוּא בִּקֵּשׁ מִכֻּלָּם לָצֵאת, לָקַח אֶת אָבִיהָ שֶׁל הַיַּלְדָּה וְאֶת אִמָּהּ וְאֶת אֵלֶּה שֶׁהָיוּ אִתּוֹ, וְנִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ שָׁכְבָה הַיַּלְדָּה. 41 הוּא אָחַז בְּיָדָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה וְאָמַר לָהּ: ”טַלְיְתָא, קוּמִי”, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ: ”נַעֲרָה, אֲנִי אוֹמֵר לָךְ, קוּמִי!”+ 42 מִיָּד קָמָה הַנַּעֲרָה וְהֵחֵלָּה לְהִתְהַלֵּךְ. (הִיא הָיְתָה בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה.) בָּרֶגַע שֶׁרָאוּ זֹאת אָחֲזָה בָּהֶם הִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה, וְהֵם לֹא יָדְעוּ אֶת נַפְשָׁם מֵרֹב שִׂמְחָה. 43 אַךְ הוּא שָׁב וְצִוָּה עֲלֵיהֶם* שֶׁלֹּא לְסַפֵּר עַל כָּךְ לְאִישׁ,+ וְאָמַר לָהֶם לָתֵת לָהּ לֶאֱכֹל.