מלכים ב׳‏

ד וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשׁוֹת בְּנֵי הַנְּבִיאִים+ זָעֲקָה אֶל אֱלִישָׁע וְאָמְרָה:‏ ”‏עַבְדְּךָ בַּעֲלִי מֵת,‏ וְאַתָּה יוֹדֵעַ הֵיטֵב שֶׁעַבְדְּךָ תָּמִיד יָרֵא אֶת יְהֹוָה.‏+ וְנוֹשֶׁה בָּא לָקַחַת אֶת שְׁנֵי יְלָדַי לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים”‏.‏ 2 אָמַר לָהּ אֱלִישָׁע:‏ ”‏מָה אוּכַל לַעֲשׂוֹת לְמַעֲנֵךְ?‏ אִמְרִי לִי,‏ מָה יֵשׁ לָךְ בַּבַּיִת?‏”‏ וְהִיא הֵשִׁיבָה:‏ ”‏אֵין לְשִׁפְחָתְךָ דָּבָר בַּבַּיִת מִלְּבַד כַּד שֶׁמֶן”‏.‏*‏+ 3 אָמַר לָהּ:‏ ”‏לְכִי הַחוּצָה וּבַקְּשִׁי כֵּלִים מִכָּל שְׁכֵנַיִךְ,‏ כֵּלִים רֵיקִים.‏ אַל תַּגְבִּילִי אֶת עַצְמֵךְ לִמְעַט.‏ 4 לְאַחַר מִכֵּן הִכָּנְסִי וְסִגְרִי אֶת הַדֶּלֶת בַּעֲדֵךְ וּבְעַד בָּנַיִךְ.‏ מַלְּאִי אֶת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה,‏ וְאֶת הַמְּלֵאִים שִׂימִי בַּצַּד”‏.‏ 5 לְפִיכָךְ הִיא הָלְכָה מִמֶּנּוּ.‏

הִיא סָגְרָה אֶת הַדֶּלֶת בַּעֲדָהּ וּבְעַד בָּנֶיהָ,‏ וְהֵם הֶעֱבִירוּ אֵלֶיהָ אֶת הַכֵּלִים וְהִיא יָצְקָה.‏+ 6 וְכַאֲשֶׁר הִתְמַלְּאוּ הַכֵּלִים,‏ אָמְרָה אֶל אֶחָד מִבָּנֶיהָ:‏ ”‏הַגֵּשׁ לִי עוֹד כְּלִי”‏.‏+ אַךְ הוּא אָמַר לָהּ:‏ ”‏אֵין עוֹד כֵּלִים”‏.‏ וְאָז נִפְסַק הַשֶּׁמֶן.‏+ 7 וְהִיא נִכְנְסָה וְסִפְּרָה לְאִישׁ הָאֱלֹהִים,‏ וְהוּא אָמַר:‏ ”‏לְכִי,‏ מִכְרִי אֶת הַשֶּׁמֶן וְשַׁלְּמִי אֶת חוֹבוֹתַיִךְ,‏ וְאַתְּ וּבָנַיִךְ תּוּכְלוּ לִחְיוֹת מִן הַנּוֹתָר”‏.‏

8 יוֹם אֶחָד הָלַךְ אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם,‏+ אֲשֶׁר שָׁם הָיְתָה אִשָּׁה נִכְבָּדָה,‏ וְהִיא הִפְצִירָה בּוֹ לֶאֱכֹל שָׁם.‏+ בְּכָל עֵת שֶׁעָבַר בַּמָּקוֹם עָצַר שָׁם כְּדֵי לֶאֱכֹל.‏ 9 לְפִיכָךְ הִיא אָמְרָה לְבַעֲלָהּ:‏ ”‏אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהָאִישׁ הָעוֹבֵר כָּאן דֶּרֶךְ קֶבַע הוּא אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ.‏ 10 נַעֲשֶׂה נָא חֶדֶר קָטָן עַל הַגַּג+ וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה,‏ שֻׁלְחָן,‏ כִּסֵּא וּמְנוֹרָה.‏ וּבְכָל עֵת שֶׁיָּבוֹא אֵלֵינוּ יוּכַל לְהִשָּׁאֵר שָׁם”‏.‏+

11 יוֹם אֶחָד הוּא בָּא לְשָׁם וְהָלַךְ אֶל הַחֶדֶר אֲשֶׁר בַּגַּג כְּדֵי לִשְׁכַּב.‏ 12 לְאַחַר מִכֵּן אָמַר לְגֵיחֲזִי+ מְשָׁרְתוֹ:‏ ”‏קְרָא לָאִשָּׁה הַשּׁוּנַמִּית+ הַזֹּאת”‏.‏ וְהוּא קָרָא לָהּ וְהִיא עָמְדָה לְפָנָיו.‏ 13 אָז אָמַר לְגֵיחֲזִי:‏ ”‏אֱמֹר נָא לָהּ,‏ ’‏הִנֵּה טָרַחְתְּ כָּל כָּךְ לְמַעֲנֵנוּ.‏+ מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עֲבוּרֵךְ?‏+ הַאִם אֲדַבֵּר לְמַעֲנֵךְ אֶל הַמֶּלֶךְ+ אוֹ אֶל שַׂר הַצָּבָא?‏’‏”‏ אַךְ הִיא הֵשִׁיבָה:‏ ”‏בְּתוֹךְ עַמִּי אֲנִי חַיָּה”‏.‏ 14 וְהוּא אָמַר:‏ ”‏אִם כֵּן,‏ מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עֲבוּרָהּ?‏”‏ וְגֵיחֲזִי אָמַר:‏ ”‏וּבְכֵן,‏ אֵין לָהּ בֵּן,‏+ וּבַעֲלָהּ זָקֵן”‏.‏ 15 מִיָּד אָמַר:‏ ”‏קְרָא לָהּ”‏.‏ וְהוּא קָרָא לָהּ,‏ וְהִיא עָמְדָה בַּפֶּתַח.‏ 16 אָמַר לָהּ:‏ ”‏בַּמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הַבָּאָה תַּחְבְּקִי בֵּן”‏.‏+ אַךְ הִיא אָמְרָה:‏ ”‏לֹא,‏ אֲדוֹנִי,‏ אִישׁ הָאֱלֹהִים!‏ אַל תֹּאמַר כְּזָבִים לְשִׁפְחָתְךָ”‏.‏

17 אוּלָם הָאִשָּׁה הָרְתָה וְיָלְדָה בֵּן בְּאוֹתוֹ הַמּוֹעֵד בַּשָּׁנָה שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן,‏ כְּפִי שֶׁאָמַר לָהּ אֱלִישָׁע.‏ 18 וְהַיֶּלֶד גָּדַל וְיוֹם אֶחָד יָצָא אֶל אָבִיו,‏ אֲשֶׁר הָיָה עִם הַקּוֹצְרִים.‏ 19 הוּא שָׁב וְאָמַר אֶל אָבִיו:‏ ”‏רֹאשִׁי,‏ רֹאשִׁי!‏”‏ וְאָבִיו אָמַר אֶל הַמְּשָׁרֵת:‏ ”‏שָׂא אוֹתוֹ אֶל אִמּוֹ”‏.‏ 20 לָכֵן הוּא נָשָׂא אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה אֶל אִמּוֹ,‏ וְהוּא יָשַׁב עַל בִּרְכֶּיהָ עַד הַצָּהֳרַיִם וְאָז מֵת.‏+ 21 וְהִיא עָלְתָה וְהִשְׁכִּיבָה אוֹתוֹ עַל מִטַּת אִישׁ הָאֱלֹהִים,‏+ סָגְרָה בַּעֲדוֹ אֶת הַדֶּלֶת וְיָצְאָה.‏ 22 הִיא קָרְאָה אֶל בַּעֲלָהּ וְאָמְרָה:‏ ”‏שְׁלַח נָא אֵלַי אֶת אַחַד הַמְּשָׁרְתִים וְאֶת אַחַת הָאֲתוֹנוֹת,‏ וְהָנַח לִי לְהַגִּיעַ מַהֵר אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים וְלָשׁוּב”‏.‏ 23 אַךְ הוּא אָמַר:‏ ”‏מַדּוּעַ אַתְּ הוֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם?‏ לֹא רֹאשׁ חֹדֶשׁ+ אוֹ שַׁבָּת הַיּוֹם”‏.‏ אֲבָל הִיא הֵשִׁיבָה:‏ ”‏הַכֹּל בְּסֵדֶר”‏.‏ 24 לְפִיכָךְ הִיא שָׂמָה אֻכָּף עַל הָאָתוֹן וְאָמְרָה אֶל מְשָׁרְתָהּ:‏ ”‏לֵךְ מַהֵר.‏ אַל תָּאֵט לְמַעֲנִי אֶלָּא אִם כֵּן אֹמַר לְךָ”‏.‏

25 וְהִיא הָלְכָה אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל.‏ מִיָּד כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָהּ אִישׁ הָאֱלֹהִים מֵרָחוֹק,‏ אָמַר אֶל גֵּיחֲזִי מְשָׁרְתוֹ:‏ ”‏הִנֵּה הַשּׁוּנַמִּית שָׁם.‏ 26 רוּץ נָא לִקְרָאתָהּ וּשְׁאַל אוֹתָהּ,‏ ’‏הֲשָׁלוֹם לָךְ?‏ הֲשָׁלוֹם לְבַעֲלֵךְ?‏ הֲשָׁלוֹם לַיֶּלֶד?‏’‏”‏ וְהִיא הֵשִׁיבָה וְאָמְרָה:‏ ”‏הַכֹּל בְּסֵדֶר”‏.‏ 27 כַּאֲשֶׁר בָּאָה אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הָהָר,‏ מִיָּד אָחֲזָה בְּכַפּוֹת רַגְלָיו.‏+ נִגַּשׁ גֵּיחֲזִי לְהָדְפָהּ,‏ אַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים אָמַר:‏ ”‏הַרְפֵּה מִמֶּנָּה,‏ כִּי נַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ,‏* וִיהֹוָה הִסְתִּיר זֹאת מִמֶּנִּי וְלֹא סִפֵּר לִי”‏.‏ 28 וְהִיא אָמְרָה:‏ ”‏הַאִם בִּקַּשְׁתִּי בֵּן מֵאֲדוֹנִי?‏ הַאִם לֹא אָמַרְתִּי,‏ ’‏אַל תַּשְׁלֶה אוֹתִי’‏?‏”‏+

29 מִיָּד אָמַר לְגֵיחֲזִי:‏ ”‏חֲגֹר אֶת בְּגָדֶיךָ סְבִיב מָתְנֶיךָ+ וְקַח בְּיָדְךָ אֶת הַמַּטֶּה שֶׁלִּי וְלֵךְ.‏ אִם תִּתָּקֵל בְּמִישֶׁהוּ,‏ אַל תְּבָרְכוֹ;‏ וְאִם מִישֶׁהוּ יְבָרֵךְ אוֹתְךָ,‏ אַל תַּעֲנֶה לוֹ.‏ לֵךְ וְשִׂים אֶת הַמַּטֶּה שֶׁלִּי עַל פָּנָיו שֶׁל הַנַּעַר”‏.‏ 30 אָמְרָה אִמּוֹ שֶׁל הַנַּעַר:‏ ”‏חַי יְהֹוָה וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֱזֹב אוֹתְךָ”‏.‏+ לָכֵן הוּא קָם וְהָלַךְ עִמָּהּ.‏ 31 גֵּיחֲזִי הָלַךְ לִפְנֵיהֶם וְשָׂם אֶת הַמַּטֶּה עַל פְּנֵי הַנַּעַר,‏ אַךְ לֹא הָיָה קוֹל וְלֹא הָיְתָה תְּגוּבָה.‏+ הוּא חָזַר לִפְגֹּשׁ אֶת אֱלִישָׁע וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏הַנַּעַר לֹא הֵקִיץ”‏.‏

32 כַּאֲשֶׁר נִכְנַס אֱלִישָׁע אֶל הַבַּיִת,‏ שָׁכַב הַנַּעַר מֵת עַל מִטָּתוֹ.‏+ 33 הוּא נִכְנַס וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת בְּעַד שְׁנֵיהֶם וְהֵחֵל לְהִתְפַּלֵּל אֶל יְהֹוָה.‏+ 34 אָז עָלָה עַל הַמִּטָּה וְשָׁכַב עַל הַיֶּלֶד וְשָׂם אֶת פִּיו עַל פִּי הַנַּעַר,‏ אֶת עֵינָיו עַל עֵינָיו וְאֶת כַּפּוֹת יָדָיו עַל כַּפּוֹת יָדָיו וְהוֹסִיף לִגְהֹר עָלָיו,‏ וְגוּפוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד הֵחֵל לְהִתְחַמֵּם.‏+ 35 הוּא צָעַד בַּבַּיִת פַּעַם אַחַת הֵנָּה וּפַעַם אַחַת הֵנָּה,‏ וְעָלָה עַל הַמִּטָּה וְגָהַר עָלָיו שׁוּב.‏ הַנַּעַר הִתְעַטֵּשׁ שֶׁבַע פְּעָמִים וּלְאַחַר מִכֵּן פָּקַח אֶת עֵינָיו.‏+ 36 קָרָא אֱלִישָׁע אֶל גֵּיחֲזִי וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏קְרָא לָאִשָּׁה הַשּׁוּנַמִּית”‏.‏ וְהוּא קָרָא לָהּ וְהִיא נִכְנְסָה אֵלָיו.‏ אָמַר לָהּ:‏ ”‏שְׂאִי אֶת בְּנֵךְ”‏.‏+ 37 וְהִיא נִכְנְסָה וְנָפְלָה עַל רַגְלָיו וְהִשְׁתַּחַוְתָה אַרְצָה לְפָנָיו,‏ וְאָז נָשְׂאָה אֶת בְּנָהּ וְיָצְאָה.‏

38 וֶאֱלִישָׁע שָׁב אֶל גִּלְגָּל,‏ וְרָעָב הָיָה בָּאָרֶץ.‏+ בְּנֵי הַנְּבִיאִים+ יָשְׁבוּ לְפָנָיו,‏ וְהוּא אָמַר לִמְשָׁרְתוֹ:‏+ ”‏שִׂים אֶת הַסִּיר הַגָּדוֹל עַל הָאֵשׁ וּבַשֵּׁל נָזִיד לִבְנֵי הַנְּבִיאִים”‏.‏ 39 וְאֶחָד מֵהֶם יָצָא אֶל הַשָּׂדֶה לְלַקֵּט חֶלְמִיּוֹת וּמָצָא גֶּפֶן בַּר וְלִקֵּט מִמֶּנָּה פַּקּוּעוֹת בַּר* מְלוֹא בִּגְדּוֹ.‏ וְהוּא חָזַר,‏ חָתַךְ אוֹתָן לִפְלָחִים וְשָׂם אוֹתָן בְּסִיר הַנָּזִיד מִבְּלִי לָדַעַת מָה הֵן.‏ 40 לְאַחַר מִכֵּן הִגִּישׁוּ אֶת הַנָּזִיד לָאֲנָשִׁים לֶאֱכֹל,‏ אַךְ מִיָּד כַּאֲשֶׁר אָכְלוּ מִמֶּנּוּ צָעֲקוּ:‏ ”‏מָוֶת בַּסִּיר,‏ אִישׁ הָאֱלֹהִים”‏.‏ וְהֵם לֹא יָכְלוּ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ.‏ 41 לְפִיכָךְ הוּא אָמַר:‏ ”‏הָבִיאוּ קֶמַח”‏.‏ וּלְאַחַר שֶׁהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אֶל הַסִּיר,‏ אָמַר:‏ ”‏הַגֵּשׁ אוֹתוֹ לָעָם”‏.‏ וְלֹא הָיָה שׁוּם דָּבָר מַזִּיק בַּסִּיר.‏+

42 וְאִישׁ אֶחָד בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה+ וְהֵבִיא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים עֶשְׂרִים כִּכְּרוֹת לֶחֶם שְׂעוֹרִים+ אֲשֶׁר הוּכְנוּ מִבִּכּוּרֵי הַקָּצִיר,‏ וְכֵן גַּם שַׂק גַּרְגִּירֵי דָּגָן צְעִירִים.‏+ אָמַר אֱלִישָׁע:‏ ”‏תֵּן לָעָם כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ”‏.‏ 43 אַךְ מְשָׁרְתוֹ אָמַר:‏ ”‏אֵיךְ אוּכַל לָשִׂים זֹאת לִפְנֵי מֵאָה אִישׁ?‏”‏+ הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏תֵּן לָעָם כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ,‏ כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ ’‏הֵם יֹאכְלוּ,‏ וְיִוָּתְרוּ לָהֶם שְׁאֵרִיּוֹת’‏”‏.‏+ 44 וְהוּא שָׂם זֹאת לִפְנֵיהֶם,‏ וְהֵם אָכְלוּ וְנוֹתְרוּ לָהֶם שְׁאֵרִיּוֹת,‏+ לְפִי דְּבַר יְהֹוָה.‏