קריאה לפעולה

זקני־קהילה משיחיים צריכים ”‏לעודד בהוראת הלקח הבריא”‏ (‏טיט׳ א׳:‏9‏)‏.‏ לעתים יש לעשות זאת נוכח נסיבות קשות.‏ חשוב לייעץ בהתאם להנחיות שבכתבי־הקודש.‏ לפיכך,‏ על כל אחד מזקני־הקהילה לשית לבו להדרכה:‏ ”‏שקוד.‏.‏.‏ על ההטפה”‏ (‏טימ״א ד׳:‏13‏)‏.‏ דיוננו כאן אומנם מתמקד בזקני־קהילה ובאחים השואפים לקבל זכות שירות זו,‏ אך גם הורים חייבים לפעמים להאיץ בילדיהם,‏ ומבשרים צריכים לעורר תלמידי מקרא לפעולה.‏ אותן הנחיות תקפות במקרים אלה.‏

מצבים המצריכים קריאה לפעולה.‏ כדי לדעת מתי לעשות זאת,‏ כדאי שנבחן את הכתוב במקרא ונראה באילו נסיבות נקראו אנשים לנקוט פעולה.‏ השליח פטרוס ביקש מזקני־קהילה והאיץ בהם לשים לב לאחריותם לשמש כרועים של עדר אלוהים (‏פט״א ה׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ פאולוס אמר לטיטוס להאיץ בצעירים ”‏שיהיו מאופקים בכול”‏ (‏טיט׳ ב׳:‏6‏)‏.‏ הוא גם הפציר באחיו המשיחיים להיות ’‏תמימי דעים במוצא פיהם’‏ ולהתרחק מן המעוררים מחלוקות בין האחים (‏קור״א א׳:‏10;‏ רומ׳ ט״ז:‏17;‏ פיל׳ ד׳:‏2‏)‏.‏ פאולוס אומנם שיבח את חברי קהילת תסלוניקי על מעשיהם הטובים,‏ אך הוא גם ביקש מהם להתקדם ביישום ההנחיות שקיבלו (‏תסל״א ד׳:‏1,‏ 10‏)‏.‏ פטרוס הפציר באחיו המשיחים ”‏להינזר מתאוות בשרים”‏ (‏פט״א ב׳:‏11‏)‏.‏ יהודה האיץ באחיו ”‏להילחם למען האמונה”‏ בגלל השפעתם של אנשי רשע אשר התמכרו לזימה (‏יהד׳ 3,‏ 4‏)‏.‏ כל המשיחיים נקראו לעודד איש את רעהו למען לא יקשה לב איש מהם בנכלי החטא (‏עב׳ ג׳:‏13‏)‏.‏ ופטרוס האיץ ביהודים שעדיין לא האמינו בישוע:‏ ”‏הימלטו מן הדור הסורר הזה!‏”‏ (‏מה״ש ב׳:‏40‏)‏.‏

אילו תכונות דרושות כדי לומר דברים שישפיעו עמוקות על הזולת ויעוררו אותם לפעולה?‏ כיצד מישהו יכול להפציר במאזיניו מבלי לנהוג בהם אדנות?‏

‏”‏בגלל האהבה”‏.‏ אם לא נפציר באחרים ”‏בגלל האהבה”‏,‏ אנו עלולים להישמע קשוחים (‏פילימ׳ 9‏)‏.‏ נכון,‏ כאשר דרושה פעולה מיידית,‏ אופן דיבורו של הנואם צריך לבטא את דחיפות המצב.‏ סגנון עדין ורך יקנה לדבריו במקרה זה נימה של התנצלות.‏ אך עליו גם להפציר במלוא הכנות ולשקף הזדהות.‏ קרוב לוודאי שפנייה אוהבת תניע את הקהל לפעולה.‏ פאולוס פנה אל התסלוניקים בשם עצמו ובשם שותפיו ואמר:‏ ”‏יודעים אתם כי כאב אל בניו דיברנו דברי מוסר ועידוד אל כל אחד ואחד מכם”‏ (‏תסל״א ב׳:‏11‏)‏.‏ משגיחים משיחיים אלה הפצירו באחיהם באהבה.‏ השתדל גם אתה לבטא בדבריך דאגה אמיתית למאזיניך.‏

גלה טקט.‏ אל תקומם את האנשים שברצונך לעורר לפעולה.‏ יחד עם זאת,‏ אל תהסס להודיע לקהל את ”‏עצת אלוהים כולה”‏ (‏מה״ש כ׳:‏27‏)‏.‏ אלה שבאמת מעריכים את העצות לא ייפגעו מדבריך או יאהבו אותך פחות משום שהפצרת בהם באדיבות לעשות את הישר (‏תהל׳ קמ״א:‏5‏)‏.‏

לפעמים כדאי לשבח בכנות את המאזין על דברים ספציפיים לפני שמפצירים בו לעשות משהו.‏ חשוב על פעליהם הטובים של אחיך — דברים אשר ללא ספק משמחים את יהוה:‏ מעשיהם המשקפים אמונה,‏ מאמציהם הנובעים מאהבה וגם כוח הסבל שהם מגלים לנוכח מצבים קשים (‏תסל״א א׳:‏2–8;‏ תסל״ב א׳:‏3–5‏)‏.‏ הדבר יתן לאחיך את ההרגשה שמוקירים ומבינים אותם.‏ כך ייקל עליהם לפעול בהתאם למה שתאמר בהמשך.‏

‏”‏בכל אורך רוח”‏.‏ יש להפציר ”‏בכל אורך רוח”‏ (‏טימ״ב ד׳:‏2‏)‏.‏ מה כרוך בדבר?‏ אורך רוח טומן בחובו גילוי כוח סבל לנוכח עוול או התגרות.‏ אדם המגלה אורך רוח מאמין שמאזיניו יישמו את דבריו.‏ אם תגלה רוח כזו כאשר תנסה לעורר אחרים לפעולה,‏ מאזיניך ישימו לב שאינך מניח שהם חסרי תקנה.‏ ביטחונך שאחיך ואחיותיך רוצים לעשות את מיטבם בשירות יהוה יעודד אותם אף יותר לעשות את הטוב והישר (‏עב׳ ו׳:‏9‏)‏.‏

‏”‏בהוראת הלקח הבריא”‏.‏ כיצד יוכל זקן־קהילה להפציר ו”‏לעודד בהוראת הלקח הבריא”‏?‏ עליו ’‏להחזיק בדבר המהימן אשר על־פי תורתנו [‏”‏ההוראה”‏,‏ דל׳‏‏]‏’‏ (‏טיט׳ א׳:‏9‏)‏.‏ במקום להביע דעות אישיות,‏ הוסף לדבריך תוקף בעזרת דבר־אלוהים.‏ היעזר במקרא כדי לדעת מה להגיד.‏ הסבר איזו תועלת ניתן להפיק כאשר מיישמים את מה שאומר המקרא על הנושא הנידון.‏ דע מה הן השלכות — כעת ובעתיד — של התעלמות מדבר־אלוהים,‏ והזכר אותן כדי לשכנע את הקהל לפעול בהתאם.‏

הקפד להסביר למאזיניך באופן חד־משמעי את מה שעליהם לעשות וכיצד יש לעשות זאת.‏ הראה בבירור שהסבריך מבוססים היטב על הכתוב במקרא.‏ אם הכתוב נותן מקום להחלטה אישית בנושא מסוים,‏ תאר את הגבולות של מרחב פעולה זה.‏ ואז בסיכום דבריך,‏ עורר את המאזינים לפעולה וחזק את נחישותם לעשות כן.‏

ב”‏ביטחון רב”‏.‏ כדי לעורר אחרים ביעילות לפעולה,‏ יש לדבר ב”‏ביטחון רב באמונה”‏ (‏טימ״א ג׳:‏13‏)‏.‏ מה מאפשר לאדם לדבר בביטחון?‏ היותו ”‏מופת למעשים טובים”‏ הנותנים משנה תוקף למה שהוא מעודד את אחיו לעשות (‏טיט׳ ב׳:‏6,‏ 7;‏ פט״א ה׳:‏3‏)‏.‏ אם כך הדבר,‏ המאזינים מבינים שמי שקורא להם לפעול אינו מצפה מהם לעשות משהו שהוא בעצמו לא עושה.‏ הם יראו שבאפשרותם לחקות את אמונתו כשם שגם הוא משתדל לחקות את המשיח (‏קור״א י״א:‏1;‏ פיל׳ ג׳:‏17‏)‏.‏

ניתן להפיק תועלת רבה מהפצרות אוהבות המבוססות על דבר־אלוהים.‏ לכן,‏ כדאי שהמוסמכים להפציר ולעודד ישתדלו בכל מאודם למלא את תפקידם כהלכה (‏רומ׳ י״ב:‏8‏)‏.‏