מה לקרוא — עצתו הנבונה של שלמה
”עשות ספרים הרבה אין קץ, ולהג הרבה [התעמקות מרובה] יגיעת בשר” (קהלת י״ב:12). במילים אלו שנכתבו לפני כ־000,3 שנה, לא ניסה שלמה להניא אותנו מלקרוא. הוא בעצם הצביע על הצורך להיות בררן. עצה זו רלוונטית ביותר לימינו, שכן מיליארדי דפים של חומר קריאה יוצאים מדי שנה מתחת מכבשי הדפוס בעולם כולו!
ברור ש’הספרים הרבים’ אליהם התכוון שלמה לא היו בונים או משיבי נפש. על כן אמר כי התעמקות מרובה בהם אינה מצמיחה יתרונות בני קיימא, אלא מולידה ”יגיעת בשר”.
אך היש להבין מדבריו כי אין ספרים הטומנים בחובם הדרכה שקולה ומהימנה לתועלת הקורא? לא, שהרי הוא הוסיף וכתב: ”דברי חכמים כדָרְבוֹנוֹת וכמַשְׂמְרוֹת נטועים בעלי אסופות; ניתנו מרועה אחד” (קהלת י״ב:11). אכן, קיימות מילים כתובות בעלות כוח מניע חיובי כדָרְבוֹנוֹת. יש בהן כדי לדרבן את האדם להמשיך בדרך הנכונה. הן משמשות גם לחיזוק הנחישות ונודעת להן השפעה מייצבת בדומה ל”מַשְׂמְרוֹת [מסמרים] נטועים”.
היכן ניתן למצוא מילים חכמות כאלה? הבולטות שבהן מקורן, על־פי שלמה, ב”רועה אחד”, הלוא הוא יהוה (תהלים כ״ג:1). אם כן, הספר הטוב מכול הוא הספר שנכתב בהשראת אלוהים — המקרא. כל אשר יקרא באופן קבוע מילים אלו שהועלו על הכתב ברוח הקודש, יהיה ’מושלם ומוכשר לכל מעשה טוב’ (טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17).