2 למי?
האם כל התפילות נשמעות, ואין זה משנה למי הן מופנות? בעולם כיום נהוג לחשוב כך. הרעיון הזה קוסם לרבים ממי שתומכים בתנועות בין־דתיות ורוצים שכל הדתות יהיו מקובלות, למרות ההבדלים ביניהן. אבל האם יכול להיות שהרעיון הזה מוטעה?
המקרא מלמד אותנו שתפילות רבות למעשה אינן מופנות למקום הנכון. בימים שבהם נכתב המקרא נהגו אנשים להפנות את תפילותיהם לפסילים. עם זאת, אלוהים הזהיר שוב ושוב מפני הנוהג הזה. לדוגמה, בתהלים קט״ו:4–6 נאמר: ”אוזניים להם ולא ישמעו”. הלקח כאן ברור. מדוע להתפלל לאל שלעולם לא ישמע אותך?
תיאור מקראי ציורי מרחיב בנקודה הזאת. אליהו שהיה נביא אמת, קרא תיגר על נביאי הבעל וקרא להם להתפלל לאלוהיהם, ולאחר מכן אמר שהוא יתפלל לאלוהיו. אליהו אמר שהאל האמיתי יענה ושאלילי הכזב לא יענו. נביאי הבעל נענו לאתגר והתפללו ארוכות ובלהט — וקראו אפילו בקול גדול — אך לשווא. במקרא נאמר: ”אין עונה ואין מקשיב” (מלכים א׳. י״ח:29). אבל מה קרה כשאליהו התפלל?
לאחר שאליהו התפלל, אלוהיו ענה לו מייד ושלח אש מן השמיים שאכלה את הקורבן של אליהו. מה היה ההבדל? ישנו רמז חשוב אחד בתפילתו של אליהו, המתועדת במלכים א׳. י״ח:36, 37. זוהי תפילה קצרה מאוד — רק 30 מילים בערך בעברית המקורית. עם זאת, בשורות המעטות הללו, אליהו פונה שלוש פעמים לאלוהים בשמו הפרטי, יהוה.
בעל, שפירושו ”אדון; בעלים”, היה האל של הכנענים, והיו גרסאות מקומיות רבות של אל זה. אך יהוה הוא שם ייחודי ושייך אך ורק לישות אחת בכל היקום. אל זה אמר לעמו: ”אני יהוה. זהו שמי; את כבודי איני נותן לאחר” (ישעיהו מ״ב:8).
מדוע תפילתו של אליהו נשמעה ואילו תפילתם של נביאי הבעל לא נשמעה? עבודת הבעל ביזתה את האנשים באמצעות טקסי זנות ואפילו באמצעות קורבנות אדם. בניגוד לכך, עבודת יהוה כיבדה את בני עמו, ישראל, ושחררה אותם ממעשים בזויים כאלה. חשוב על כך: אם אתה ממען מכתב לחבר שאתה מכבד מאוד, האם אתה מצפה שהוא יימסר למישהו אחר, מישהו ידוע לשמצה שהשקפתו עומדת בניגוד גמור לזו של ידידך? מובן שלא!
קריאת התיגר של אליהו על נביאי הבעל הוכיחה שלא כל התפילות מגיעות לאותו המקום
אם אתה מתפלל ליהוה, אתה מתפלל לבורא, לאבי האנושות.a ”אתה, יהוה, אבינו”, אמר הנביא ישעיהו בתפילה (ישעיהו ס״ג:16). הוא זה שישוע המשיח דיבר עליו כאשר אמר לתלמידיו: ”אני עולה אל אבי ואביכם, אל אלוהיי ואלוהיכם” (יוחנן כ׳:17). יהוה הוא אביו של ישוע. הוא האלוהים שאליו התפלל ישוע ושאליו לימד את תלמידיו להתפלל (מתי ו׳:9).
האם המקרא מורה לנו להתפלל לישוע, למרים, לקדושים או למלאכים? לא — עלינו להתפלל ליהוה בלבד. חשוב על שתי סיבות לכך. ראשית, התפילה היא צורת פולחן, והמקרא אומר שצריך לעבוד אך ורק את יהוה (שמות כ׳:5). שנית, המקרא מצביע על כך שהוא נושא את התואר ”שומע תפילה” (תהלים ס״ה:2). אף שיהוה מאציל סמכויות ברוחב לב, את התפקיד הזה הוא מעולם לא העביר לאף אחד אחר. הוא האלוהים אשר מבטיח לשמוע באופן אישי את תפילותינו.
לכן אם אתה רוצה שאלוהים ישמע את התפילות שלך, עליך לזכור את הפסוק הבא: ”וכל הקורא בשם יהוה ייוושע” (מעשי השליחים ב׳:21). אך האם יהוה שומע את כל התפילות ללא תנאי, או שיש דבר נוסף שעלינו לדעת אם אנחנו רוצים שיהוה ישמע את התפילות שלנו?
a ישנן מסורות דתיות שאומרות שאסור לבטא את שמו הפרטי של אלוהים, אפילו בתפילה. אולם שם זה מופיע כ־000,7 פעם בשפות המקור של המקרא, ובמקרים רבים בתפילות ובמזמורים של משרתי יהוה נאמנים.