”חלומי התגשם”
לפני חמש עשרה שנה שירתה אמיליה כחלוצה רגילה. אולם היא נאלצה לפרוש מהשירות המורחב. בשנים האחרונות היא נזכרה לא אחת בתקופה זו שהייתה המאושרת ביותר בחייה, ורצתה להרחיב שוב את שירותה.
אך עבודתה החילונית של אמיליה גזלה ממנה זמן רב מדי, ומכשול זה פגע בשמחתה. פעם אחת אמרה בתסכול בפני עמיתיה לעבודה: ”הלוואי שיכולתי לעבוד פחות שעות!” כשהדבר הגיע לאוזני הממונה עליה, היא ניגשה אליה ושאלה אותה אם יש דברים בגו. אמיליה אמרה לה שכן. אולם כדי להפחית משעות העבודה נדרש אישור מנהל, מאחר שמדיניות החברה דרשה מחויבות מוחלטת מצד כל העובדים. אחותנו התכוננה לפגישה עם המנהל והתפללה ליהוה שינסוך בה שלווה ואומץ.
במהלך הפגישה, ביקשה אמיליה בטקט אך בנחישות להפחית משעות עבודתה. היא הסבירה שהיא מנצלת את זמנה הפנוי כדי לעזור לאחרים: ”אני אחת מעדי־יהוה, ואני מעניקה עזרה רוחנית לאנשים. כיום חלה הידרדרות מוסרית בחיי רבים. הם זקוקים לאמות מידה ולערכים ברורים, ולחוכמה שאני חולקת איתם מתוך המקרא יש ערך רב עבורם. אינני רוצה שפעילויותיי מחוץ לשעות העבודה יפגעו באיכות עבודתי כאן, עם זאת הייתי רוצה שיהיה לי יותר זמן חופשי לעזור לאנשים. זאת הסיבה שאני צריכה שיפחיתו משעות עבודתי”.
המנהל הקשיב לה קשב רב ואמר שפעם שקל לעסוק בעבודה התנדבותית. ואז אמר: ”לאור הסיבות שהצגת, אני מרגיש שמחובתי להסכים לבקשתך. אבל האם את מבינה שתשתכרי פחות?” אמיליה השיבה בחיוב ואמרה שבמקרה הצורך תפשט את חייה. היא הוסיפה: ”המטרה הכי חשובה שלי היא לעשות משהו משמעותי באמת עבור אחרים”. המנהל אמר לה: ”אני מעריץ את מי שמקדישים את זמנם לאחרים בחוסר אנוכיות”.
אף עובד אחר בחברה מעולם לא קיבל תנאים כה טובים. אמיליה עובדת כעת רק ארבעה ימים בשבוע. להפתעתה הרבה, קיבלה העלאה בשכר, והיא מרוויחה בדיוק כמו שהרוויחה מקודם! היא אומרת: ”חלומי התגשם, ואני יכולה לשרת שוב כחלוצה רגילה!”
האם חשבת על האפשרות לערוך שינויים בנסיבותיך כדי להצטרף או לשוב לשורות החלוצים?
[קטע מוגדל בעמוד 32]
המנהל אמר לה: ”אני מעריץ את מי שמקדישים את זמנם לאחרים בחוסר אנוכיות”