הידעת?
האם אכן נעשה שימוש בעקרונות המצויים בתורה ביישוב סכסוכים משפטיים יומיומיים בישראל הקדומה?
במקרים מסוימים כן. תן דעתך לדוגמה אחת. בדברים כ״ד:14, 15 נאמר: ”לא תעשוק שכיר עני ואביון, מאחיך או מגרך אשר בארצך... ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא”.
החרס עליו נכתבה עתירתו של העובד
תיעוד כתוב של עתירה מעין זו, אשר התגלה בקרבת אשדוד, מתוארך למאה השביעית לפה״ס. ייתכן שמסמך זה, הכתוב על חרס, נכתב בעבור עובד בשדה שבאחד מימי העבודה לא הצליח לכאורה לספק את כמות התבואה הדרושה. המסמך מציין: ”כאשר כָּל עבדך [העותר] את קצירו ואסם כימים, ויבוא ישעיהו בן שובַי וייקח את בגד עבדך... וכל אחיי יענו לי [יעידו], הקוצרים אתי בחום השמש... ניקיתי מאשם... ואמלא לשר להשיב את בגד עבדך, ותיתן אליו רחמים, והשבות את בגד עבדך, ולא תדהם”.
עתירה זו ”משקפת עבורנו יותר מאשר את רצונו הנואש של עובד להשיב לידיו [את בגדו]”, אומר ההיסטוריון סיימון שאמה. ”ניתן גם להסיק ממנה שהעותר ידע דבר מה על קובץ החוקים המקראי, בייחוד על אלה הנוגעים לניצול לרעה של עניים, הכתובים בספר ויקרא וספר דברים”.