מדור השאלות
◼ על מה עלינו לתת את הדעת אם ברצוננו שחלק מנכסינו או כולם יעברו לאחר מותנו לארגון יהוה?
כאשר אדם מת אין לו כל שליטה על נכסיו החומריים (קהלת ט׳:5, 6). לכן רבים מכינים מראש צוואה או מסמך משפטי המבטא את רצונם באשר לחלוקת נכסיהם (מל״ב כ׳:1). מסמך משפטי זה כולל בדרך כלל גם את שמו של האדם שישמש כמנהל העיזבון. במדינות רבות, אם אין בנמצא מסמך כזה, יקבעו הרשויות כיצד לחלק את נכסי המנוח. לכן אם יש לנו דרישות מסוימות באשר לנכסינו, למשל, שחלקם או כולם יעברו לארגון יהוה, חשוב שנכין מסמך משפטי שיביע את רצוננו זה ושנבחר בקפידה את מנהל העיזבון.
בידי מנהל העיזבון מוטלת אחריות כבדה. בהתחשב בהיקף הכספים והנכסים, איסופם וחלוקתם יצריכו מצידו עבודה רבה שעלולה לארוך זמן רב. זאת ועוד, פעמים רבות יש לפעול על־פי נהלי הרשויות. לא כל חבר קהילה יוכל אוטומטית לשמש כמנהל עיזבון. האדם שבו נבחר צריך להיות אדם שאנו יודעים כי הוא כשיר, ראוי לאמון ומוכן למלא אחר רצונותינו (ראה מאמר מעורו! 8 בדצמבר 1998, עמוד 24 [אנג׳]).
אם התבקשת להיות מנהל עיזבון: אם תתבקש לנהל את עיזבונו של אדם כלשהו לאחר מותו, חשב תחילה את המחיר, התפלל על כך ואז החלט אם אתה מסוגל למלא אחריות זו (לוקס י״ד:28–32). במות האדם יהיה עליך ליידע את כל מי שרשומים כמוטבים. לאחר שתקבל את הסמכות לעשות זאת, תהיה זו מחובתך לחלק את הנכסים על־פי חוק ובדיוק כפי שמופיע בצוואה או במסמך המשפטי. על מנהל העיזבון לדעת שבין אם מדובר בנכסים רבים ובין אם מדובר בנכסים מעטים, הוא אינו רשאי לחלק את הרכוש כראות עיניו. כל העיזבונות המוענקים לגוף חוקי כלשהו של עדי־יהוה נחשבים לנכסים מוקדשים השייכים לארגון יהוה (לוקס ט״ז:10; כ״א:1–4).