האם הגיעה העת להיפרד לשלום?‏

באפריקה מתלהטת מלחמה בלתי־רגילה.‏ אין זאת מחלוקת על שטחים,‏ אידיאלים פוליטיים,‏ או אמונות דתיות.‏ אובדן חיי־האדם הנובע ממנה,‏ אף־על־פי שהוא טראגי,‏ הוא זעיר בהשוואה לרוב המלחמות.‏ בכל זאת,‏ מושך אליו קְרב זה את תשומת־לבן של אומות ברחבי העולם.‏ זאת מלחמה על קיומם של הפילים.‏

שומרי־יערות ופקחי שמורות־טבע,‏ ערוכים במלחמה זו נגד ציידים לא־חוקיים.‏ בשומרי־היערות והפקחים תומכים החוק,‏ ממשלותיהם ורַשויות שמורות־הטבע.‏ בציידים הלא־חוקיים תומך הנשק המודרני,‏ ומה שמניע אותם הוא הצורך ורדיפת־הבצע.‏ שיני הפילים שווים כסף רב,‏ ולעתים אף סכומים שבארצות עניות יותר אפילו לא מעיזים לחלום עליהם.‏ שני הצדדים יורים כדי להרוג.‏ על שום מה הדאגה הרבה לפילים?‏ האם הסכנה הצפויה להם באמת כה חמורה?‏

הציִיד הלא־חוקי תובע את מחירו

צא וחשוב:‏ ב־1930 היו כעשרה מיליון פילים באפריקה.‏ ב־1979 היו 3.‏1 מיליון.‏ עתה,‏ כעבור עשר שנים,‏ נותרה רק מחצית המספר הזה.‏ כיום אומדים את מספר הפילים האפריקנים בכ־000,‏625.‏ מדוע הירידה החדה?‏ רוב האשמה מוטלת על הציִיד הלא־חוקי.‏ זהו פשע עתיק־יומין,‏ המתפשט במהירות בימינו הודות לטכנולוגיה.‏

בימים עברו,‏ היו הציידים הלא־חוקיים אנשי שבטים,‏ חמושים בקשתות וחיצים,‏ או בחניתות,‏ המוכנים לנוס על נפשם כל אימת שנגלה לעיניהם פקח בלתי־חמוש.‏ כיום,‏ הן הפקחים והן הציידים הלא־חוקיים חמושים,‏ אך לעתים קרובות חמוש הצייד הלא־חוקי בנשק מפותח יותר.‏ שנים של אי־שקט אזרחי באפריקה הותירו מאחוריהן עודפים של רובים,‏ ופושעים יכולים להשיגם בקלות.‏ הציידים הלא־חוקיים בימינו עוברים ממקום למקום בקבוצות,‏ וצדים פילים בעזרת נשק אוטומטי רב־עוצמה.‏ תוך דקות הם יכולים להרוג ביריות מספר פילים,‏ ”‏לקצור”‏ את שיניהם בכך שהם מנסרים את חזית הראש בעזרת משור־חשמלי,‏ ולהמשיך לצוד.‏ בשעה שמחיר השנהב מאמיר ברחבי העולם כולו,‏ יכולים ציידים אלה להרוויח אלפי דולרים ביום;‏ אפילו הסבלים שלהם יכולים להרוויח מאות דולרים.‏ בהקשר לכך אומר העיתון יו.‏ אס.‏ ניוז אנד וורלד רפורט‏:‏ ”‏אין אלה אנשי שבטים מקומיים,‏ אלא מקצוענים מתוחכמים,‏ קשוחי־לב,‏ המנהלים עסק הגורף הון.‏”‏

העסקים פשוט טובים מדי.‏ מאז 1973 פחתה אוכלוסיית הפילים בקניה ב־85 אחוז,‏ בטנזאניה ב־53 אחוז,‏ ובאוגנדה ב־89 אחוז.‏ בעצם,‏ מדי שנה בשנה נטבחים כ־000,‏70 פילים אפריקנים בגלל השנהב שלהם.‏ הן זימבָּבּואֶה והן קניה הסמיכו לאחרונה פקחי שמורות־טבע לירות בציידים לא־חוקיים ברגע שהללו נגלים לעיניהם.‏ הבעיה היא,‏ שהציידים הלא־חוקיים יורים בחזרה — ועם כוח־אש רב יותר.‏ הם הרגו ללא היסוס הן עובדי שמורות־טבע והן אזרחים.‏ בסתיו של 1988,‏ תקפה כנופיית ציידים את המטה של פקחי שמורות־הטבע.‏ הם קשרו והיכו את שומרי־היערות,‏ ואחר הרגו את חמשת הקרנפים הלבנים של השמורה — האחרונים מסוגם בכל פארק שהוא בקניה.‏ כמובן,‏ הציידים לקחו אך ורק את הקרניים.‏ הם הותירו מאחוריהם את גופותיהם הענקיים של בעלי־החיים הנדירים להירקב.‏

מדוע להציל את הפילים?‏

פקחי שמורות־טבע מתים במאמץ להגן על הפילים.‏ בינתיים,‏ נעשים מאמצים בינלאומיים להגן על הפילים,‏ כדי לעצור את ההשמדה העלולה לרדת עליהם לפני תום המאה.‏ אך רבים עלולים לתמוה,‏ ’‏מדוע כל המהומה הזאת על פילים?‏’‏ ככלות הכל,‏ אין ההכחדה תופעה חדשה על כוכב־לכת זה.‏ מקרה ידוע בנידון הם הדינוזאורים.‏ אז למה לדאוג אם הפילים הולכים ונכחדים?‏

לגבי רבים טמונה התשובה באצילותו של יצור זה.‏ זוהי יצירת־מופת של עיצוב.‏ אין ספק,‏ שכל מי שצפה בעדר פילים בטבע הפראי,‏ יחוש תחושת־אובדן לאור החשש שייכחדו.‏ הדרך בה הם מאמנים את גוריהם ומגינים עליהם,‏ המיומנות המפליאה של חדקיהם,‏ ואפילו גודלם מעורר־היראה — כל אלה מהווים עדות ניצחת לקיומו של מעצב נבון,‏ שאין דומה לו.‏

יתר על כן:‏ פילים גם ממלאים תפקיד מכריע במערכת הסביבתית בה הם חיים.‏ יותר מכל יצור אחר,‏ מלבד האדם,‏ משנה ומעצב הפיל מחדש את סביבתו.‏ אך,‏ שלא כאדם,‏ הופכים הפילים את הסביבה לראויה יותר למגורים ליצורים־עמיתים.‏ כיצד?‏ המפתח טמון בתיאבונם שאינו־יודע־שובעה.‏ פיל אוכל כ־150 קילוגרם ירק מדי יום ביומו!‏

ביערות־עד סבוכים,‏ תולשים פילים ענפים ועצים קטנים,‏ באפשרם לאור רב יותר לחדור מבעד לסככת העלים הצפופה.‏ האור מאיץ את גידול הצמחייה הקרובה לקרקע,‏ והדבר מספק מזון לבעלי־חיים קטנים יותר,‏ משור־הבר ועד לגורילות ולחזירי־הבר.‏ בערבות אפריקה הרחבות — הסוואנות — מבצעים הפילים שירוּת דומה:‏ חיפושיהם אחר מזון מסייעים לאדמות־מירעה ולאדמות־יער להתקיים,‏ דבר המכלכל מיגוון רחב יותר של יצורים אוכלי־צמחים,‏ מג׳ירפות וזברות עד לאיילים ותאוֹאים.‏

אך,‏ שרשרת מורכבת זו של תלות־הדדית היא שבירה.‏ היא יכולה להישבר,‏ אם שטח מסוים מאבד יותר מדי פילים,‏ או אם רבים מדי נדחקים אל תוך שטח אחד.‏ האנושות עושה את שניהם — היא משמידה חלק ניכר מן הפילים הנמצאים מחוץ לפארקים,‏ וגורמת צפיפות־יתר בתוכם.‏ כך מדגימה מצוקת הפילים את ההבדל בנוגע לכליה שגורם האדם:‏ אין היא חלק ממטרה של עיצוב.‏ היא נגרמת עקב אנוכיות,‏ תוך התחשבות מעטה בתוצאות.‏ היא ממשיכה להמחיש שהאדם הלא־מושלם והאנוכיי אינו כשיר דייו לנהל כוכב־לכת זה.‏

המאבק להצלתם

יש מי שנאבקים כדי לעצור את גל ההכחדה.‏ חברות להגנת חיות־הבר ותריסר ממשלות עורכות מאמצים נואשים כדי להגן על הפיל.‏ אך,‏ אין ביניהן הסכמה לגבי אופן ביצוע הדבר.‏ קבוצה אחת החליטה שלא לדרוש להטיל חרם על הסחר הבינלאומי בשנהב,‏ מתוך מחשבה שהדבר יעודד את המסחר במחתרת,‏ ועקב כך יהיה קשה יותר לפקח עליו.‏ אחרי הכל,‏ החרם שהוטל על הסחר בקרני הקרנפים לא האט כלל את קצב הכחדתם.‏ בכל זאת,‏ ביוני 1989 קראו מספר חברות להגנת חיות־הבר לשים קץ לסחר בשנהב.‏ כעבור שלושה ימים,‏ הטיל נשיא ארה״ב בוּש איסור על יבוא השנהב.‏ נראה שחרם כל־עולמי על הסחר בשנהב ממשמש ובא.‏

חברה אחת להגנת חיות־הבר מקווה לשמור על סך של כ־000,‏200 או 000,‏300 פילים,‏ בהקצותה כמה עשרות שטחים להגנה.‏ היא מקווה לבלום את קצב הסחר בשנהב,‏ בכך שתיפנה לתועלת האנוכית של האדם ותשכנע את התושבים המקומיים שפילים יוכלו להכניס יותר כסף לאיזור מסוים,‏ אם יבלמו את הציִיד הלא־חוקי.‏ לתכנית זו היתה מידת־מה של הצלחה.‏

אך,‏ אם הישרדות הפילים תלויה בתועלת האנוכית של האדם,‏ עד כמה בטוחים הם?‏ האין זו רדיפת התועלת האנוכית של האדם,‏ המאיימת עליהם?‏ אחרי הכל,‏ הסחר בשנהב ממשיך לשגשג,‏ תוך שהוא מקריב את היצורים הענקיים האלה כדי לספק לעולם את החותמות,‏ התכשיטים וחפצי־הנוי — שכ־80 אחוז מהם עשויים משנהב שהושג שלא כחוק.‏ ממשלת קניה נאלצה להשעות או לפטר כחמישים שומרי־יערות ופקחי שמורות־טבע,‏ שלפי הטענה לא יכולים היו לעמוד בפני הפיתוי שבכל הכסף הזה,‏ ובסתר שיתפו פעולה עם הציידים.‏ מי יכחיש שדור זה ראה כיצד האנושות מגיעה לשיאים חדשים של רדיפת תועלת אנוכית?‏ בשעה שהאנושות נעשית יותר ויותר מכורה לאנוכיותה,‏ העולם הופך יותר ויותר לא־בטוח.‏

למרבה השמחה,‏ המקרא מציע תקווה טובה בהרבה לכוכב־הלכת שלנו ולחיות־הבר שבו.‏ הוא מנבא שהבורא יחזיר בקרוב אל כדור־הארץ את המצב שיעד לו מלכתחילה — גן־עדן כל־עולמי,‏ ששלום ישרור בו.‏ מלחמת האדם נגד הפילים,‏ ונגד כל פלאי־הטבע,‏ תחוסל סוף סוף.‏ — ישעיהו י״א:‏6–9‏.‏

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 18]‏

Courtesy of Clive Kihn