צעירים שואלים...
כיצד אוכל לבחור סרט הגון?
כוכבת קולנוע ותיקה מן העבר, אמרה: ”אנשים... שואלים אותי מדוע הפסקתי לצפות בסרטי־קולנוע. יש כל־כך הרבה סרטים שפלים.” היא החליטה לחדול לגמרי לבקר בקולנוע כאמצעי בידור.
לדִינה, נערה בגיל־העשרֶ’ה, יש דעות דומות, אך היא מציעה פתרון פחות קיצוני. ”בדרך כלל, אין הרבה מה לראות,” היא מסבירה. ”מפני שרוב הסרטים מציגים אלימות. לכן, אני בוררת בקפדנות את הסרטים שאני צופה בהם.”
אין ספק, שגם אתה נהנה לצפות מדי פעם בסרט. לכן, ניתן להבין זאת אם אינך מעוניין להימנע כליל מלצפות בסרטים כצורת בילוי. אך, כשם שניתן לראות במדור לבידור בכל עיתון שתעיין בו, רק מעט סרטים המוקרנים כיום מתאימים לצעירים יראי־אלהים. אין להתייחס לנושא זה בקלות־ראש, כיון שהסרטים שאתה צופה בהם משקפים את הערכים שאתה מאמין בהם. הם אומרים הרבה על סוג ההתרועעות שאתה אוהב, סוג השפה שאתה מוכן לשמוע, מידות־המוסר שאתה דוגל בהן.
המקרא מאיץ בנו: ”שינאו רע!” (תהלים צ״ז:10) היכול אתה באמת לשנוא רע, אם אתה צופה בקביעות באנשים שטניים צמאי־דם, בחבלות גופניות, באלימות, או בהצגה חיה של אי־מוסריות? ברור שלא. צעיר המוקיר את עקרונות אלהים באמת, ירצה להיענות לעצת כתבי־הקודש: ”כל אשר אמת, כל מה שנכבד, כל דבר ישר, טהור, מלא נועם, כל אשר שִמעוֹ טוב, כל מעשה נעלה, וכל דבר הראוי לשבח — באלה יהגה לבבכם.” (פיליפים ד׳:8) אין משמע הדבר, בהכרח, שעליך להימנע מלצפות בכל הסרטים, אלא להיות בררן ביותר. כיצד תוכל לעשות כן?
הסיווג — האם הוא מדריך אמין?
בארצות־הברית, למשל, הסרטים מסוּוגים על־פי תקנים שקבע איגוד הקולנוע האמריקני. האיגוד מגדיר, באמצעות אות מסוימת, אם זה סרט המתאים לכל המשפחה, אם מומלץ שילדים יצפו בו בליווי ההורים, או שיש להגבילו למבוגרים בלבד. הסיווג נקבע, בדרך כלל, על־פי האופן שבו מתייחס הסרט למין ולאלימות, לאלכוהול ולשימוש בסמים, לניבול־פה, וכן הלאה.
בעוד שלכל הדעות שיטות סיווג אלה הן פגומות, ותדירוֹת לא־עקביות, הן בכל זאת מקנות לצופה העתידי מושג־מה על תוכן הסרט, ואם מתאים לצפות בו, אם לאו. אם בארצך קיימות שיטות סיווג דומות, תוכל ללא ספק להפיק מהן תועלת. גם הוריך עשויים להיעזר בסיווג כדי לקבוע קווים מנחים ביחס לסרטים שתוכל לצפות בהם.
אך, הסיווג עלול להטעות. יש לזכור, שמי שקובעים אותו אולי אינם דוגלים בערכי־המוסר המקראיים. ועקב ההידרדרות שחלה בערכים בעולם, סרטים רבים שנחשבו למזעזעים לפני שנים מעטות, מסוּוגים כיום כסרטים לכל המשפחה.
נער בשם סמי נוכח בזאת, כשצפה בסרט שסוּוג כמוסרי. הסרט היה מלא ב”קללות ואלימות”. לכן, בשעה שהסיווג שמפרסמים עשוי להועיל, אין להסתמך אך ורק עליו כשמחליטים במה לצְפות. המקרא מזהיר: ”פתי יאמין לכל דבר, וערוּם יבין לאשורו [כלומר, הפיקח שוקל את צעדיו].” — משלי י״ד:15.
כיצד לקבוע את טיב הסרט
באילו אמצעים נוספים יכול אתה להיעזר? ביקוֹרוֹת ופירסומות על הסרט יכולות גם הן לתת לך מושג־מה ביחס לתוכנו. אך, גם כאן יש צורך בזהירות. הביקורת פשוט משקפת את דעתו של אדם אחר. והפירסומת לסרט עלולה להעלים בכוונה את העובדה שהסרט מכיל סצֵינות מגונות.
בֵּני, צעיר בגיל העשרֶ’ה, אומר: ”נוכחתי שכאשר יודעים מי הם השחקנים הראשיים, ניתן לקבל מושג־מה על טיב הסרט.” יתר על כן, חברים יראי־אלהים, שגם הם דוגלים בערכי־המוסר המקראיים, עשויים לדעת אם סרט מסוים הולם. גם מנהל הקולנוע, או הקופאי, עשויים למסור לך מידע מהימן. אך, על־פי־רוב אנשים נוטים לספר ממה נהנו בסרט שראו. לכן, מדוע שלא תשאל מאיזו בחינה היה הסרט גרוע? שאל שאלות מפורטות. בקש לדעת אם היו תמונות של אלימות צמֵאת־דם, יחסי־מין גלויים, או השפעה דֶמונית.
גם הוריך יכולים להשיא לך עצות טובות. צעירה בשם ויקי אומרת: ”אני מתייעצת עם הורי. אם הם סבורים שאין רע בסרט מסוים, אני הולכת לראותו.”
דברים אלה נכונים גם לגבי שכירת קלטות־וידיאו. בנוסף לכך, בחן את העטיפה היטב. היש משהו בתמונות או במלים המודפסות על־גביה, המרמזות שהסרט מפוקפק? אם כן, החזר אותה! יתכן שתוכל גם להיוועץ במוכר, שאולי כבר צפה בסרט. במשלי י״ד:16 נאמר: ”חכם יָרֵא וסר מרע, וכסיל מתעבֵּר ובוטח [בעצמו].”
לצעוד החוצה, לכבות את המקלט
אך, מה אם כבר שכרת קלטת־וידיאו, ואתה נוכח לדעת שתוכנה מפוקפק? הפתרון פשוט: כבה את המכשיר! יתכן שזה לא יהיה קל. אתה אולי כבר מעורב מבחינה רגשית בעלילה. ואולי אתה סקרן מאוד לדעת כיצד יסתיים הסרט. אך, ללא ספק, הדבר הנבון לעשותו הוא להפנות עורף לרע. — השווה מתי ה׳:29, 30.
המצב עשוי להיות עדין יותר, אם אתה נמצא באולם־קולנוע בחברת ידידים, והסרט מאכזב אותך. צעיר בשם יוסי עמד בפני מצב כזה. פירסומות לסרט שהופק לאחרונה תיארו אותו כ”סרט חובה”. אולם, יוסי מספר: ”כבר בחמש הדקות הראשונות היו שלוש תמונות של אלימות ועירוֹם.” יוסי מסר בנימוס לחבריו שהוא עומד לצאת, וזאת אכן עשה. האם חש מבוכה בשל כך? הוא אומר: ”לגמרי לא. חשבתי בראש ובראשונה על יהוה ועל השבעת רצונו.”
אמת, הלחצים החברתיים נגד צעד כגון זה עלולים להיות כבדים. הם עלולים לבוא אפילו מצד צעירים שגדלו אצל הורים יראי־אלהים, אך אשר היקהו את מצפונם בכך שצפו ביותר מדי סרטים מפוקפקים. (טימותיוס א׳. ד׳:2) הם עלולים להאשימך בכך שאתה לא־מאוזן, או צדיק מדי. אך, במקום להיכנע ללחציהם של חברים, ’יהא מצפונך טהור’. (פטרוס א׳. ג׳:16) מה שחשוב באמת איננו מה שחבריך חושבים עליך, אלא כיצד אתה נחשב בעיני יהוה! ואם חבריך מציקים לך על שאתה נאמן למצפונך, הרי שהגיעה העת למצוא לעצמך חברים חדשים. (משלי י״ג:20) אחרי הכל, אתה הוא זה שצריך לשמור על עיניך, אוזניך ולבך. — ראה איוב י״ב:11; ל״א:1; משלי ד׳:23.
שמירה על מצפון נקי
נערה בשם דניאלה נהגה להתגנב לסרטים שהוגדרו כאסורים על בני־גילה. עם הזמן, החל לקנן בה הרצון לשאת חן בעיני אלהים. היא חדלה לצפות בסרטים מפוקפקים, ומצאה אמצעי בידור אחרים בחברת ידידים יראי־אלהים. דניאלה אומרת: ”עתה אין משהו המעיק על מצפוני. אני יכולה לישון בשקט, כיון שיש לי הרגשה טהורה בפנים.”
האם אתה מעוניין להיות טהור בעיני ’בוחן הלבבות’, יהוה אלהים? (משלי י״ז:3) אם כן, הקפד על מה שאתה מחדיר ללבך. הימנע מלחשוף עצמך שלא לצורך לאלימות גסה, לאי־מוסריות מינית, או לניבול־פה; הדבר יקהה את החוש שלך לגבי טוב ורע וישחית את לבך. לך בעקבות מחבר־התהלים, שהתפלל: ”העבֵר עיני מראות שווא, בדרכֶך חייני.” — תהלים קי״ט:37.
על־ידי שתהיה זהיר ובררן, לא זו בלבד שתגן על עצמך מפני השפעות מזיקות, אלא תוכל ליהנות מאותה ”הרגשה טהורה” שהנערה דניאלה דיברה עליה. ושום פעלולים הוליווּדיים לא יישוו להרגשה זו!
[קטע מוגדל בעמוד 22]
סרטים רבים שנחשבו למזעזעים לפני שנים מעטות, מקובלים כיום
[תמונה בעמוד 23]
הוריך עשויים לדעת אם סרט שזכה לפירסומת, הוא מפוקפק