מדוע השמים כחולים?‏

המרחבים העצומים של החלל החיצון אפופי עלטה.‏ מה שקרוי בפינו רקיע,‏ הינו בעצם האטמוספירה המקיפה את כדור־הארץ,‏ כלומר,‏ קטע החלל הנגלה לעין־אנוש.‏ בהתבוננם במרחבים אלה,‏ תוהים אנשים רבים מדוע השמים כחולים?‏ מדוע הם אינם סגולים,‏ ירוקים,‏ צהובים,‏ כתומים,‏ או אדומים — הצבעים היסודיים האחרים של קשת־הצבעים הנראית לעין?‏

אור השמש מורכב מאור בעל אורכי־גל שונים,‏ שאנו רואים אותם כצבעים שונים בספֶּקטרוּם,‏ או בקשת־הצבעים הגלויה לעינינו.‏ גל־האור הארוך ביותר הוא האדום,‏ והקצר ביותר הוא הכחול או הסגול.‏ פרודות הגאזים המרכיבים את האטמוספירה שלנו מפזרות הרבה יותר את אורם של גלי־האור הקצרים יותר,‏ כלומר,‏ הצבע הכחול,‏ מאשר של גלי־האור הארוכים יותר,‏ הצבע האדום.‏ כתוצאה מכך,‏ שמים בהירים הם בצבע כחול.‏ האוויר המקיף את כדור־הארץ,‏ על החלקיקים הרבים מספור של חומר מוצק שבו,‏ כגון האבק,‏ מפזר אור המְשַוֶוה לו מראה של שקיפוּת,‏ כאילו הוא משתקף מתוך מראָה.‏

מאידך,‏ כאשר השמש קרובה לאופק,‏ אור־השמש עושה מרחק רב יותר באטמוספירה עד הגיעו לעינינו,‏ כך שהגלים הארוכים יותר חודרים טוב יותר מן הגלים הקצרים,‏ בגרמם לשמים ללבוש צבעי כתום ואדום.‏ חלקיקים מוצקים באוויר מדגישים יותר את האדמומיות.‏ בדומה לכך,‏ כאשר עשן ועננים כבדים מכסים את השמים,‏ הם מפזרים גלי־אור בני כל הצבעים.‏ התוצאה היא שהשמים נראים אפורים.‏

תצוגה מדהימה זו של שימוש בצבע באטמוספירה,‏ בידי הבורא,‏ מזכירה לנו את שאמר מחבר־התהלים:‏ ”‏השמים מספרים כבוד־אל;‏ ומעשה ידיו מגיד הרקיע.‏”‏ — תהלים י״ט:‏2‏.‏