המיבנה ההנדסי של הקונכיה
האם הבחנת אי־פעם עד כמה קל לשבור גיר? נסה עתה לשבור קונכיה של צידפַּת ”אוזן הים” האדומה. כדי להצליח בכך, תזדקק ללא ספק לפטיש. אך, קונכיית ”אוזן הים” עשויה מאותו חומר שממנו עשוי הגיר — סידן פחמתי. אלא שהקונכיה מורכבת בצורה שונה — כה שונה עד כי היא עמידה בפני שבירה פי־40 יותר מאשר הגיר.
כיצד מבצעת ”אוזן הים” פלא הנדסי זה? מדענים באוניברסיטת וושינגטון, שבסיאטל, ארה״ב, פיענחו כמה מסודותיה של רכיכה ימית זו. ”אוזן הים” משתמשת בקונכייתה האחת, דמוית־הצלחת, כבחומת־מגן מפני העולם החיצון. כדי להשיג חוזק, מתפתחת הקונכיה בשכבות. השיכבה החיצונית גסה ומחוספסת. אך, השיכבה הפנימית, הקרויה אֵם־המרגלית, שקופה־למחצה ומבהיקה ביופיה, וכאן טמון חוזקה של הקונכיה.
כפי שמציין כתב־העת Science News (חדשות המדע), נוכחו המדענים לדעת ששיכבה פנימית זו ”עשויה רבדים־רבדים — לבֵנה־מלט לסירוגין”. לבֵנים זעירות אלה, שרוחבן מיקרון אחד בלבד (אלפית המילימטר), דבוקות זו לזו במֶלט שצידפת ”אוזן הים” מכינה בעצמה, דבק רב־עוצמה שהמדענים עדיין מנסים לעמוד על טיבו. הם אומרים כי שיכבות ה”לבנים” המיקרוסקופיות סופגות מכות בכך שהן מתחככות בשכבות הסמוכות. בינתיים השכבות האורגאניות של המֶלט מגשרות איכשהו על הסדקים הנובעים מכך, בעזרת ”רצועות” מיוחדות. בסך הכל, עשויות להיות לקונכיה עד חמישה מנגנונים נגד שבירה!
המדענים התרשמו עד־כדי־כך מקונכייתה החזקה של ”אוזן הים”, שהם מנסים לפתח טכניקות דומות בייצור קרמיקה. אם יעלה הדבר בידם, אין ספק שיעתירו עליהם שבחים. מה חבל שהמתכנן העליון, שאת פעליו הם מתאמצים לחקות, זוכה אך למעט הערכה על כושר־המצאתו, שאין דומה לו! — איוב ל״ז:14.