מדענים מוליכים את הציבור שולל

מאת כתב עורו!‏ בספרד

תומס סראנו,‏ חקלאי ספרדי קשיש,‏ שאיתני הטבע הטביעו בו את חותמם,‏ האמין במשך שנים רבות,‏ כי בחלקת אדמתו הקטנה שבאנדלוסיה חבוי משהו מיוחד במינו.‏ מחרשתו חשפה תדירות עצמות ושיניים יוצאות־דופן,‏ שללא ספק,‏ לא השתייכו לעדרי הבקר המקומיים.‏ אולם,‏ כאשר סיפר בכפר על ממצאיו,‏ איש לא שת לבו לכך — לפחות עד לשנת 1980.‏

בשנה ההיא,‏ הגיע צוות פָּלֵיאונטולוגים (‏חוקרי מאובנים)‏ כדי לחקור את האיזור.‏ לא חלף זמן רב והם חשפו אוצר בלום של מאובנים:‏ עצמות של דובים,‏ פילים,‏ סוסי־יאור וחיות אחרות — כולם מרוכזים באיזור מצומצם,‏ שהיה ככל הנראה,‏ ביצה שהתייבשה.‏ אולם,‏ רק בשנת 1983,‏ האתר השופע בממצאים,‏ עלה לפתע לכותרות הבינלאומיות.‏

לאחר מכן,‏ נתגלה שריד קטן,‏ אך יחיד במינו,‏ של גולגולת.‏ הכריזו עליו כעל ”‏השריד העתיק ביותר של האדם שנתגלה באירופה ובאסיה”‏.‏ מספר מדענים,‏ שחישבו וקבעו שגילו נע בין 000,‏900 ל־000,‏600,‏1 שנה,‏ ציפו שיביא ל”‏מהפכה בחקר המין האנושי”‏.‏

המאובן,‏ שעורר את כל ההתלהבות הזו,‏ זכה לכינוי ”‏איש אורסה”‏ –על שם הכפר במחוז גרנדה שבספרד,‏ המקום שבו נתגלה.‏

‏”‏איש אורסה”‏ עולה לכותרות

הצגת המאובן בפני הציבור הרחב נערכה בספרד ב־11 ביוני 1983.‏ מדענים בעלי־שם מספרד,‏ צרפת ובריטניה,‏ היו ערבים לאמינותו,‏ והתמיכה הפוליטית לא איחרה לבוא.‏ ירחון ספרדי דיווח בהתלהבות:‏ ”‏ספרד,‏ ובעיקר חבל גרנדה,‏ הם המובילים עתה בכל הקשור לעתיקות [‏אדם]‏ ביבשת הגדולה אירו־אסיה”‏.‏

מי היה באמת ”‏איש אורסה”‏?‏ המדענים תיארו אותו כמהגר חדש מאפריקה.‏ נמסר,‏ כי מאובן מיוחד זה היה של בחור צעיר כבן 17,‏ שגובהו כמטר וחצי.‏ סביר להניח,‏ כי היה צייד ואספן,‏ שייתכן שטרם למד להשתמש באש.‏ קרוב לוודאי,‏ שכבר פיתח לעצמו יסודות של שפה ודת.‏ הוא ניזון מפירות,‏ דגנים,‏ תותי־בר וחרקים,‏ ונוספו לתפריטו שאריות מזדמנות של בעלי־חיים שנטרפו על־ידי צַבועים.‏

ספקות בנוגע לזיהוי

ב־12 במאי 1984,‏ שבועיים בלבד בטרם התקיים סמינר מדעי בינלאומי בנושא,‏ התעוררו ספקות כבדים באשר למקורו של השריד.‏ לאחר שהסירו בקפדנות את המשקעים הגיריים מחלקיה הפנימיים של הגולגולת,‏ מצאו הפליאונטולוגים ”‏בליטה”‏ שעוררה מבוכה.‏ בליטות מעין אלה אינן מצויות בגולגלות אדם.‏ הסמינר נדחה.‏

כותרתו של היומון של מדריד,‏ אל פַּאיס‏,‏ היתה ”‏ראיות כבדות־משקל לכך שגולגולת ’‏איש אורסה’‏ היתה שייכת לחמור”‏.‏ לבסוף,‏ בשנת 1987,‏ כתב־עת מדעי מאת חורדי אגוסטי וסלבדור מויה,‏ שניים מן הפליאונטולוגים שהיו מעורבים בתגלית המקורית,‏ הצהיר,‏ שניתוח קרני־הרנטגן אישר בבירור,‏ שהמאובן השתייך לסוג מסוים של סוס.‏

מדוע מוליכים את הציבור שולל?‏

כישלון מביך זה נבע ממספר סיבות,‏ שלאף אחת מהן אין כל קשר לשיטה המדעית.‏ לעתים רחוקות בלבד,‏ נותרת התגלית הדרמטית של אבותיו הקדומים של האדם בגדר נחלתם הבלעדית של המדענים.‏ הפוליטיקאים הזדרזו ’‏לקפוץ על המציאה’‏,‏ ולהט הלאומנות האפיל על הדקדקנות המדעית.‏

שר־התרבות האיזורי הצהיר כי היה זה רגע מזהיר עבור אנדלוסיה,‏ ”‏להיות במרכזה של תגלית כה חשובה”‏.‏ כאשר בחוגים מסוימים החלו להישמע ספקות בנוגע לממצא,‏ הממשל המקומי של אנדלוסיה טען נמרצות,‏ ”‏השרידים אמינים”‏.‏

החשיבות האדירה שיוחסה לממצא חסר־משמעות זה (‏בקוטר של כ־8 סנטימטרים)‏ נובעת בחלקה מהיעדר ראיות התומכות בהתפתחות המשוערת של האדם.‏ חרף ממדיו הצנועים של הממצא,‏ הוכרז ”‏איש אורסה”‏ כ”‏הממצא הפליאונטולוגי החשוב ביותר בשנים האחרונות,‏ וכמו כן,‏ החוליה החסרה בין האדם האפריקני הטיפוסי (‏הומו הביליס‏)‏ והאדם מן היבשת אירו־אסיה (‏הומו ארקטוס‏)‏”‏.‏ היה די בדמיון פורה ובניחושים לא בדיוק מדעיים,‏ כדי להוסיף את הפרטים החסרים בנוגע להופעתו החיצונית ולאורח חייו של ”‏איש אורסה”‏.‏

כשנה לפני גילויו של ”‏איש אורסה”‏,‏ ראש הצוות המדעי,‏ ד״ר ג׳וזף ג׳יבר,‏ העלה השערות בנוגע להפתעות,‏ שללא ספק,‏ האיזור טומן באמתחתו.‏ ”‏זהו אחד המרבצים החשובים ביותר של התקופה הרביעונית התחתונה באירופה”‏,‏ טען.‏ ואף לאחר שנחשפה זהותו האמיתית של הממצא,‏ ד״ר ג׳יבר עמד על דעתו:‏ ”‏קהיליית המדענים הבינלאומית איתנה בדעתה,‏ שבאיזור גוודיש־באזה [‏בו נמצא השריד]‏,‏ יתגלה במוקדם או במאוחר,‏ שריד של אדם שגילו עולה על מיליון שנה,‏ ואכן תהיה זו תגלית אדירה”‏.‏ אין זו אלא משאת נפש!‏

‏”‏תפקיד המדע לחשוף את האמת”‏

שותף לתגלית ”‏איש אורסה”‏,‏ ד״ר סלבדור מויה,‏ הודה בכנות בפני כתב עורו!‏‏:‏ ”‏ד”‏ר חורדי אגוסטי ואנוכי,‏ התקשינו מאוד לקבל את העובדה שהמאובן לא היה בן לגזע האנושי.‏ אולם,‏ תפקיד המדע לחשוף את האמת,‏ גם אם התוצאות אינן נושאות חן בעינינו”‏.‏

המחלוקת סביב ”‏איש אורסה”‏ הוכיחה עד כמה קשה המלאכה המוטלת על מדע הפליאונטולוגיה לחשוף את האמת בנוגע להתפתחות לכאורה של האדם.‏ למרות עשרות שנים של חפירות,‏ לא נחשפו שרידים אמיתיים של אבות האדם הקדמוניים,‏ דמויי־הקוף כביכול.‏ אף־על־פי שהדבר עלול לא לשאת חן בעיני מספר מדענים,‏ הייתכן שהיעדר ראיות חותכות מצביע על העובדה,‏ שלמרות הכל,‏ האדם אינו תוצר של אבולוציה?‏

משקיף מן הצד,‏ שהינו חסר־פניות,‏ מן הראוי שישאל את עצמו אם ממצאים מפורסמים אחרים של ”‏קופי־אדם”‏ עובדתיים יותר מאשר ”‏איש אורסה”‏.‏a כשם שהוכיחה ההיסטוריה פעמים רבות,‏ ביכולתו של המדע להוביל את האדם לאמת,‏ אך המדענים אינם מחוסנים בפני טעויות כלל ועיקר.‏ הדבר נכון במיוחד כאשר השפעות פוליטיות,‏ פילוסופיות ונטיות אישיות מערפלות את הנושא — וכאשר נעשה שימוש בכה מעט כדי לנסות להסביר כה רבות.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונות בעמודים 14,‏ 15]‏

למעלה:‏ העתק השריד שקוטרו כשמונה סנטימטרים ממה שכונה ”‏איש אורסה”‏

מימין:‏ ציור של ”‏אדם קדמון”‏ משוער,‏ על־פי דמיון הדוגלים בתיאוריית האבולוציה