מנקודת המבט המקראית

הימורים ועקרונות המקרא

הימורים הם הרגל יקר.‏ תדירות הם מכלים מחצית ממשכורתו של האדם,‏ ועלולים להוביל לחובות כבדים.‏ ביכולתו של הרגל זה להרוס חיי־נישואין וקריירה וגם לגרום לאחדים להידרדר לפשע.‏ קורבנותיו הם מכורים העלולים לסבול יסורי־גמילה הדומים לאלה של מכורים מסוג אחר.‏

הימורים הם כה נפוצים בעולם,‏ עד כי במדינות מסוימות הם מכונים ”‏הבילוי הלאומי”‏.‏ אך,‏ מה הם בדיוק ההימורים?‏ הימורים הם ”‏התערבות על תוצאת אירוע עתידי”‏,‏ מציינת האנציקלופדיה מטעם וורלד בּוּק‏.‏ ”‏מהמרים מתערבים בדרך־כלל על סכום כסף או על דבר־מה אחר בעל־ערך כהימור על התוצאה שהם חוזים.‏ כאשר נקבעת התוצאה,‏ הזוכה אוסף את סכומי ההשקעה של המפסידים”‏.‏

הימורים אינם תופעה חדשה.‏ שבט המַאיָה הקדום מאמריקה התיכונה נהג לשחק משחק־כדור נפוץ שנקרא פּוֹקְטַטוֹק — הידוע לאצטקים בשם טְלָשְטְלִי — ”‏שבו אחדים,‏ שאיבדו את הונם [‏בהמרם על המשחק]‏,‏ הימרו על חייהם”‏,‏ אומר כתב־העת אמריקס.‏ אנשים קדומים אלה נדבקו בקדחת ההימורים,‏ ולעתים ”‏הסתכנו בחיי עבדות,‏ בשל קפיצתו ההפכפכת של כדור גומי”‏.‏

מדוע נדבקו רבים בקדחת ההימורים?‏ על־פי דוואן בורק,‏ נשיא מכון המחקר להימורים ציבוריים שבארצות־הברית,‏ מציין:‏ ”‏יותר ויותר אנשים מתייחסים להימורים כאל צורה מקובלת של פעילות לשעות הפנאי”‏.‏ ישנם אף אירגונים דתיים המאשרים הימורים כאמצעי לגיוס כספים.‏

אף־על־פי שלהימורים היסטוריה ארוכה ושהם מקובלים,‏ הייתכן שהם משחק תמים גרידא עבור יראי־אלהים?‏ או שמא מדובר ביותר מכך?‏

מדוע אנשים מהמרים?‏

בקיצור,‏ כדי לזכות.‏ למהמרים,‏ נראה כי ההימורים הם דרך מרגשת ומהירה להרוויח כסף ללא המאמץ והמשמעת הכרוכים בעבודה חילונית.‏ הם מבזבזים שעות ארוכות כשהם שוגים בהזיות על ”‏הזכייה הגדולה”‏ ועל התהילה שבה יזכו והדברים שיוכלו לרכוש באמצעות הפרס שישיגו.‏

אך,‏ הסיכויים שהמהמר יזכה הם קלושים עד להדהים.‏ למשל,‏ הסטטיסטיקאי ראלף ליש אומר,‏ כי בגרמניה ”‏הסיכוי שיפגע בך ברק במהלך השנה גדול פי ארבעה מאשר [‏לזכות]‏ בסכום ההגרלה [‏הגרמנית]‏”‏.‏ אם אין די בכך כדי לשכנע,‏ הוא מוסיף את ההשוואה הבאה:‏ ”‏אם הנך גבר,‏ הסיכוי שתגיע לגיל 100 גדולים פי 000,‏7 מאשר הזכייה בהגרלה”‏.‏ למרבה האירוניה,‏ יתכן שהמהמר מודע לכך.‏ אם כן,‏ מה גורם לו להמשיך להמר?‏

על־פי ד״ר רוברט קסטר בספרו When Luck Runs Out (‏כשהמזל אוזל)‏,‏ עבור חלק מן המהמרים ”‏הרווח הכספי הינו רק היבט אחד של הזכייה.‏.‏.‏ הדבר החשוב עבורם הוא הקנאה,‏ הכבוד,‏ ההערצה והחנופה שהזכייה בכסף עשויה לעורר”‏.‏ הוא מוסיף כי עבור אלה זהו ”‏הריגוש לשלוף מכיסם חבילה של שטרות־כסף,‏ או אפילו רק היכולת לומר ’‏זכיתי בהמון כסף’‏ וליהנות מן הכבוד”‏.‏

מאידך,‏ מהמרים רבים אינם מסתפקים בזכייה ובריגוש הנילווה אליה.‏ הדחף להמר עלול כה להתחזק אצלם,‏ עד כדי הפיכתם למהמרים כפייתיים.‏ במחקר שערך ד״ר קסטר בקרב חברי ’‏המהמרים האנונימיים’‏,‏ 75 אחוז מן המשיבים סיפרו כי הם נהגו להתפאר בזכיותיהם גם כאשר הפסידו!‏ אכן,‏ הימורים עלולים להפוך להתמכרות כה חמורה והרסנית כהתמכרות לאלכוהול או לכל סם אחר.‏ כמה מהמרים חצו את הגבול הדק בין תלות ובין בילוי?‏ כמה מהם כבר עשו כן אך טרם מודעים לכך?‏

השקפת אלהים

המקרא אינו דן בהימורים בפרוטרוט.‏ אף־על־פי־כן,‏ הוא מספק לנו עקרונות שיעזרו לנו לקבוע מהי השקפת אלהים בנושא ההימורים.‏

הניסיון הוכיח כי הימורים משקפים חמדנות.‏ המקרא מגנה בתקיפות חמדנות.‏ בדיבר העשירי נאמר בפירוש ”‏לא תחמוד”‏ (‏שמות כ׳:‏17‏)‏.‏ כמו־כן,‏ אנו מוזהרים ש’‏אוהבי הבצע לא יִירשו את מלכות האלהים’‏ (‏אפסים ה׳:‏5‏,‏ ד”‏ץ‏)‏.‏ חמדנות באה לידי ביטוי גם כאשר המהמרים מפסידים.‏ לדברי בר־סמכא אחד,‏ המהמר ”‏מנסה להרוויח את שהפסיד — בחפשו אחר ’‏הפרס הגדול’‏.‏ אם הוא זוכה בו,‏ הוא מהמר על סכום גדול יותר,‏ ובסופו־של־דבר מפסיד את ’‏הפרס הגדול’‏ שלו”‏.‏ אכן,‏ חמדנות הינה ללא ספק חלק מן ההימורים.‏ (‏השווה קהלת ה׳:‏10‏.‏)‏

יש המשתמשים בהימורים כאמצעי לטיפוח גאוותם.‏ סקר שנערך במהמרים כפייתיים הראה כי 94 אחוז התייחסו להימורים כאל ”‏פעילות הבונה את האגו”‏,‏ ו־92 אחוז אמרו כי חשו ’‏חשובים’‏ כשהימרו.‏ אולם,‏ אלהים אומר ”‏גאה וגאון.‏.‏.‏ שנאתי”‏.‏ לפיכך,‏ הכתוב מפציר ביראי־אלהים לטפח צניעות וענווה (‏משלי ח׳:‏13;‏ כ״ב:‏4;‏ מיכה ו׳:‏8‏)‏.‏

הימורים אף עשויים לעודד עצלות,‏ משום שהם נראים כדרך קלה להשיג כסף מבלי להשקיע את המאמץ הכרוך בעבודה.‏ אך,‏ דבר־אלהים בבירור מעודד את יראי־אלהים לחריצות ולעמל (‏תהלים קכ״ח:‏2‏)‏.‏

יתר־על־כן,‏ מה שהם מכנים ’‏מזל’‏ כה חשוב למהמרים מסוימים,‏ עד כי הם הופכים ל’‏משוגעים לדבר’‏,‏ בהופכם את המזל לאלוהיהם.‏ הדבר דומה לתיאור המקראי של האנשים,‏ שהיו ”‏עורכים לגד [‏אל המזל]‏ שולחן”‏.‏ בגלל עבודת־האלילים שלהם,‏ הם הועדו ”‏לחרב”‏ (‏ישעיהו ס״ה:‏11,‏ 12‏)‏.‏

מה אם הציעו לאדם כרטיס־הגרלה חינם או סכום כסף כדי שיהמר בו?‏ בכל אחד מן המקרים,‏ משמעות היענות להצעה מעין זו מהווה עדיין תמיכה במפעל הימורים — מפעל שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות אלהים.‏

לא,‏ ההימורים אינם משקפים את עקרונות המקרא.‏ כשם שעורך כתב־עת אחד ניסח זאת,‏ ’‏לא זו בלבד שההימורים הם פסולים,‏ אלא שגם הסיכוי עלוב’‏.‏

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 18]‏

Valentin/The Cheaters, Giraudon/Art Resource