מעוצבים לחיות לנצח

גוף האדם מעוצב להפליא.‏ התפתחותו וגדילתו הן בחזקת נס.‏ מחבר מימי קדם קרא:‏ ”‏נוראות נפליתי [‏נוצרתי באורח נפלא]‏”‏ (‏תהלים קל״ט:‏14‏)‏.‏ מדענים בני־זמננו המודעים היטב לפלאי גוף האדם,‏ רואים בהזדקנות ובמוות תעלומה.‏ האם אתה שותף לדעתם?‏

‏”‏ההזדקנות”‏,‏ כתב הביולוג סטיבן אוסטד מאוניברסיטת הרוורד,‏ ”‏אינה מרפה מאיתנו ולכן אני מופתע שרק מעטים רואים בה תעלומה ביולוגית ממדרגה ראשונה”‏.‏ דומה כי העובדה שכולם מזדקנים,‏ ציין אוסטד,‏ ”‏מטשטשת את התעלומה [‏שבהזדקנות]‏”‏.‏ עם זאת,‏ כשאתה יושב ומהרהר בנושא,‏ האם הזדקנות ומוות מתיישבים עם ההיגיון?‏

לפני שנתיים,‏ בספרו כיצד ומדוע אנו מזדקנים,‏ הודה לאונרד הייפליק בפלאי חיי האדם וגדילתו,‏ וכתב:‏ ”‏לאחר ביצוע הנסים המביאים אותנו משלב ההתעברות אל שלב הלידה ואחר־כך להתבגרות מינית ולבגרות,‏ הטבע לא בחר להמציא מה שנראה כמנגנון בסיסי פשוט יותר,‏ לשַמר אותם נסים לנצח.‏ אצל ביוגרונטולוגים [‏חוקרי ההיבטים הביולוגיים של הזקנה]‏ נקודה זו נתפסת כתעלומה זה עשרות שנים”‏.‏

האם גם אצלך ההזדקנות והמוות מצטיירים כתעלומה?‏ מה ייעודם?‏ הייפליק ציין:‏ ”‏נדמה כי כמעט כל האירועים הביולוגיים מרגע ההתעברות עד הבגרות משרתים מטרה,‏ אך לא כן ההזדקנות.‏ סיבת ההזדקנות לוטה בערפל.‏ חרף הידע הרב שצברנו על ביולוגיית ההזדקנות.‏.‏.‏ עדיין נותרנו עם תוצאה בלתי־נמנעת של הזדקנות חסרת־תכלית שסופה מוות”‏.‏

הייתכן שלא נועדנו להזדקן ולמות אלא לחיות לנצח עלי־אדמות?‏

התשוקה לחיות

היטב ידוע לך שכמעט כל אדם מתמלא תרעומת כשלקראתו זקנה ומוות.‏ למעשה,‏ רבים חוששים מהבאות.‏ בספרו How We Die (‏כיצד אנחנו מתים)‏,‏ כתב ד״ר שרווין ב.‏ נוּלנד:‏ ”‏דומה שאיננו מסוגלים להתמודד פסיכולוגית עם המחשבה על מותנו אנו,‏ עם הרעיון של חוסר־הכרה נצחי באין כלום מסביבנו — פשוט בשום כלום”‏.‏ האם אתה מכיר מישהו החפץ להזדקן,‏ לחלות ולמות?‏

אם הזקנה והמוות היו דבר טבעי וחלק מתוכנית־אב,‏ כלום לא היינו מקבלים אותם בברכה?‏ לא כך הם פני־הדברים.‏ מדוע?‏ התשובה טמונה במהותנו.‏ המקרא אומר:‏ ’‏את העולם [‏מושג האין־סוף]‏ נתן [‏אלוהים]‏ בלבנו’‏ (‏קהלת ג׳:‏11‏)‏.‏ לאור התשוקה לעתיד אין־סופי,‏ מאז ומתמיד חיפשו בני־אדם את מעיין הנעורים.‏ משאת־נפשם היא להיות צעירים לנצח.‏ מתוך כך עולה השאלה,‏ האם טמון בנו הפוטנציאל לחיות חיים ארוכים יותר?‏

מעוצב לתקן את עצמו

בכתב־העת Natural History (‏ידיעת־הטבע)‏ הציג הביולוג אוסטד את ההשקפה הרווחת:‏ ”‏אנחנו נוטים להשוות את עצמנו ואת בעלי־החיים למכונות ומכאן:‏ ההתבלות בלתי־נמנעת”‏.‏ אלא שטעות בידינו.‏ לדברי אוסטד,‏ ”‏אורגאניזמים חיים שונים ביסודם ממכונות.‏ הם מתקנים את עצמם:‏ פצעים מגלידים,‏ עצמות מתאחות,‏ מחלות חולפות”‏.‏

לכן,‏ השאלה המסקרנת היא מדוע אנחנו מזדקנים?‏ וכפי ששאל אוסטד:‏ ”‏מדוע אפוא [‏האורגאניזמים החיים]‏ מתבלים כמכונות?‏”‏ הואיל ורקמות הגוף מתחדשות,‏ האין תהליך זה של התחדשות־עצמית יכול להימשך לנצח?‏

ג׳ארד דיימונד,‏ ביולוג בתחום האבולוציה,‏ דן בכתב־העת דיסקבר בסגולה המופלאה של האורגאניזמים החיים לתקן את עצמם.‏ הוא כתב:‏ ”‏הדוגמה המוחשית ביותר לבקרת נזק בגופנו היא הגלדת פצע — תהליך שבו אנחנו מתקנים נזק שנגרם לעורנו.‏ בעלי־חיים רבים משיגים תוצאות הרבה יותר מרשימות מאיתנו:‏ זנב הלטאה שנקטע גדל מחדש,‏ בכוכבי־ים ובסרטנים גדלים מחדש הגפיים,‏ במלפפון־הים — המעיים”‏.‏

אשר להתחלפות השיניים,‏ ציין דיימונד:‏ ”‏בני־אדם מצמיחים שתי מערכות שיניים,‏ הפילים — שש מערכות והכרישים מצמיחים בחייהם אינספור מערכות שיניים”‏.‏ אז הסביר:‏ ”‏התחלפות קבועה מתחוללת גם ברמה המיקרוסקופית.‏ התאים המכסים את פני המעיים מתחלפים אחת לכמה ימים,‏ התאים המכסים את שלפוחית השתן מתחלפים אחת לחודשיים,‏ ותאי הדם — אחת לארבעה חודשים.‏

‏”‏ברמה המולקולרית,‏ פרודות החלבון משתנות תמיד במידה המאפיינת כל חלבון וחלבון;‏ כך איננו צוברים פרודות פגומות.‏ מכאן,‏ שאם תשווה את מראה יקירך היום עם מראהו לפני חודש,‏ אולי למראית־עין לא חל בו כל שינוי,‏ אלא שפרודות רבות המרכיבות את גופו יהיו שונות.‏ כל סוסי המלך ואנשיו לא הצליחו להרכיב מחדש את ’‏המפתי דמפתי’‏,‏ אך הטבע מפרק ומרכיב אותנו מחדש מדי יום ביומו”‏.‏

רוב תאי הגוף מתים ובמקומם נוצרים תאים חדשים.‏ אולם יש תאים,‏ כגון הנוירונים במוח,‏ שלעולם אינם מתחלפים.‏ הייפליק הסביר:‏ ‏”‏כשכל חלקי התא מתחלפים,‏ התא אינו אותו תא.‏ ייתכן שהנוירונים שהיו לך מיום לידתך ייראו כיום כאילו לא חל בהם כל שינוי,‏ אך למעשה פרודות רבות המרכיבות אותם פינו את מקומן לפרודות חדשות.‏ לכן בכל זאת ניתן לומר שתאים בגופך שאינם מתחלקים אינם התאים שאיתם נולדת!‏”‏ זאת משום שמרכיבי התא מתחלפים.‏ עולה מכאן שתיאורטית,‏ התחלפות חומרי הגוף יכולה להקנות לנו חיי־נצח!‏

זכור שד״ר הייפליק דיבר על ”‏הנסים המביאים אותנו משלב ההתעברות אל שלב הלידה”‏.‏ באילו נסים מדובר?‏ במהלך דיוננו הקצר בחלקם,‏ שים לב עד כמה אפשרי ליישם את מה שהוא כינה ”‏מנגנון בסיסי פשוט יותר לשמר אותם נסים לנצח”‏.‏

התא

גופו של אדם מבוגר עשוי מכ־100 ביליון תאים,‏ וכל אחד מהם מורכב מאין כמוהו.‏ כדי להמחיש את מורכבותו,‏ דימה כתב־העת ניוזוויק את התא לעיר מבוצרת.‏ שם נאמר:‏ ”‏תחנות כוח מייצרות את אנרגיית התא.‏ מפעלים מייצרים חלבונים,‏ שהם יחידות חיוניות במסחר הכימי.‏ מערכות תובלה מסובכות מובילות חומרים כימיים מסוימים מנקודה לנקודה,‏ בתוך התא ומחוצה לו.‏ זקיפים ליד המִתרסים מפקחים על סחר היצוא והיבוא,‏ ועוקבים אחר אותות סכנה בעולם החיצון.‏ צבאות ביולוגיים ממושמעים עומדים הכן למאבק בפולשים.‏ שלטון גנטי מרכזי מקפיד על שמירת הסדר”‏.‏

חשוֹב כיצד אתה — כ־100 ביליון תאים — באת לידי קיום.‏ התחלת כתא יחיד שנוצר מאיחודם של תא זרע מאביך עם תא ביצית מאמך.‏ עם האיחוד,‏ גובשו תוכניות בתוך הדנ״א (‏ראשי התיבות באנגלית של ”‏חומצה דֶאוקסיריבּוֹנוּקלֶאִית”‏)‏ של התא החדש לבניית מה שהפך לבסוף לאתה עצמך — אדם חדש וייחודי לחלוטין.‏ נאמר שאם כל ההוראות הצפונות בדנ״א ”‏יועלו על הכתב,‏ הן ימלאו אלף ספרים בני 600 עמודים כל אחד”‏.‏

עם הזמן,‏ התא הראשון מתחלק לשני תאים,‏ השניים הופכים לארבעה,‏ אחר־כך לשמונה וכן הלאה.‏ לבסוף,‏ לאחר כ־270 יום — פרק זמן שבו מיליארדי תאים מסוגים שונים התפתחו לתינוק ברחם אמך — אתה נולדת.‏ כאילו היה בתא הראשון חדר ענק,‏ מלא ספרים ובהם הוראות מפורטות כיצד לעשותך.‏ אך לא פחות מדהימה היא העובדה שהוראות מורכבות אלו הועברו לכל תא ותא.‏ כן,‏ למרבה הפלא,‏ בכל אחד מתאי גופך אצור אותו מידע שהיה בביצית המופרית!‏

תן דעתך גם לנקודה הזאת.‏ מאחר שכל תא מכיל מידע הדרוש ליצירת כל סוגי התאים,‏ בבוא העת לבניית תאי הלב,‏ למשל,‏ כיצד המידע המיועד ליצירת תאים אחרים דוכא?‏ כנראה אחד התאים,‏ כקבלן בעל ארון מלא תוכניות לבניית תינוק,‏ בחר מהתיקייה את התוכנית ליצירת תאי לב.‏ תא אחר בחר תוכנית שונה ובה הוראות ליצירת תאי עצב ותא נוסף שלף תוכנית לייצור תאי כבד וכן הלאה.‏ כמובן,‏ סגולה זו של התא שעודה בגדר תעלומה,‏ לברור את ההוראות הדרושות להפקת סוג מסוים של תאים ובתוך כך לדכא את שאר ההוראות היא נס אחד מני רבים ”‏המביאים אותנו משלב ההתעברות אל שלב הלידה”‏.‏

מכל מקום,‏ בזה לא תם העניין.‏ לדוגמה,‏ תאי הלב חייבים לקבל דחפים כדי להתכווץ בקצב.‏ לצורך כך,‏ נבנתה בלב מערכת מורכבת ליצירת דחפים חשמליים כדי להתניע את פעימות הלב בקצב המתאים לפעילות הגוף.‏ אכן עיצוב פלאי!‏ לא ייפלא אפוא,‏ שלדברי הרופאים,‏ הלב ”‏יעיל יותר מכל מכונה שיצר האדם”‏.‏

המוח

פלאית עוד יותר היא התפתחותו של המוח — החלק המסתורי ביותר בנס האנושי.‏ שלושה שבועות לאחר ההתעברות מתחילים להיווצר תאי המוח.‏ לבסוף,‏ כ־100 מיליארד תאי עצב,‏ המכונים נוירונים — כמספר הכוכבים בשביל־החלב — נדחסים במוח האדם.‏

‏”‏כל אחד מהם מקבל מידע מכ־000,‏10 נוירונים אחרים במוח”‏,‏ מדווח כתב־העת טיים,‏ ”‏ומשדר מידע לאלף נוירונים אחרים”‏.‏ בציינו את מספר השילובים האפשריים,‏ אמר ג׳רלד אדלמן,‏ מדען בתחום הנוירולוגיה:‏ ”‏ברקמת מוח שגודלה כגודל ראש גפרור יש קרוב למיליארד קשרים המשתלבים במספר היפראסטרונומי של דרכים — בסדר גודל של עשר ומיליוני אפסים אחריו”‏.‏

אם כן מהי הקיבולת הפוטנציאלית של המוח?‏ האסטרונום קארל סֵיגן אמר,‏ כי מוח האדם מסוגל לאגור מידע אשר ”‏ימלא כעשרים מיליוני כרכים,‏ כמו בספריות הגדולות ביותר בעולם”‏.‏ הסופר ג׳ורג׳ לאונרד הוסיף:‏ ”‏בעצם,‏ אולי אנחנו יכולים עתה להעלות היפותיזה מדהימה:‏ היכולת היצירתית המוחלטת של המוח היא למעשה אין־סופית”‏.‏

והנה הצהרות שאין בהן כדי להפתיענו:‏ ”‏המוח”‏,‏ אמר הביולוג ג׳יימס ווטסון,‏ אחד ממגלי המבנה הפיסי של הדנ״א,‏ ”‏הוא הדבר המורכב ביותר שגילינו עד כה ביקום”‏.‏ הנוירולוג ריצ׳רד רסטק,‏ אשר מוחה על ההשוואה בין המוח למחשב,‏ אמר:‏ ”‏ייחודיותו של המוח נעוצה בעובדה שאין ביקום כולו דבר הדומה למוח ולו במעט”‏.‏

מדענים בתחום הנוירולוגיה אומרים,‏ כי במשך חיינו אנחנו מנצלים חלק מזערי בלבד מיכולתו הפוטנציאלית של המוח — רק 000,‏10/‏1,‏ או 100/‏1 מאחוז אחד,‏ לפי אחד האומדנים.‏ צא וחשוב,‏ האם מתקבל על הדעת שהיינו ניחנים במוח בעל אפשרויות פלאיות אלמלא נועדנו למצותן?‏ האין זה סביר שבני־אדם בעלי היכולת ללמוד בלי סוף נועדו לחיות לעד?‏

אם כך פני־הדברים,‏ מדוע אנו מזדקנים?‏ מה השתבש?‏ מדוע לאחר כ־70 או 80 שנה אנו מתים אף שנראה בבירור כי גופנו עוצב לחיות לנצח?‏

‏[‏תרשים בעמוד 7]‏

התא — עיצוב פלאי

קרום התא

המעטפת המפקחת על מה שנכנס לתא ועל מה שמופרש ממנו

גרעין

מוקף בקרום דו־שכבתי;‏ מהווה את מרכז הבקרה המכוון את פעילויות התא

ריבוזומים

מבנים שעליהם מתרכבות חומצות האַמינוֹ לשם יצירת חלבונים

כרומוזומים

מכילים את הדנ״א של התא,‏ את הצופן הגנטי שלו

גרעינון

האתר שבו הריבוזומים מתרכבים

רשת אֶנדוֹפּלַסמָטית

שכבות של קרומיות האוגרות או מובילות את החלבונים,‏ המיוצרים על־ידי הריבוזומים הקשורים אליהן (‏חלק מהריבוזומים נעים בחופשיות בתא)‏

מיטוֹכוֹנדרִיוֹן

מרכזי הייצור של אט”‏פ,‏ המולקולות המספקות את האנרגיה לתא

גופיף גוֹלג׳י

קבוצת שקים קרומיים ושטוחים,‏ האורזים ומפיצים חלבונים המיוצרים בתא

צֶנטריוֹלים

מצויים סמוך לגרעין וחשובים להתרבות התא