שמיכת חורף
האם אי־פעם התבוננת כמהופנט בשלג היורד? אם כן, אין ספק שתסכים שזהו אחד המראות היפים והשלווים ביותר — במיוחד אם אתה מוגן בתוך בית חמים, ואינך חייב לצאת בדחיפות. כאשר המעטה הלבן מתעבה, נראה כאילו שלום ושקט מוחלטים שוררים בכל. אפילו שאון העיר פוחת קמעה, כשמיליוני הפתיתים העדינים נופלים.
אולם, האין זה מדהים שדבר כה עדין לכאורה, ירידת השלג, עלול להפוך להרסני? ערים שוקקות חיים כניו־יורק — המתוארת פעמים רבות כ”עיר בלי הפסקה” — נאלצות להשתתק בהכנעה, אם השלג נערם בגובה רב דיו.
אין פלא אפוא שאלוהים שאל את איוב הנאמן: ”הֲבָאתָ אל אוצרות שלג, ואוצרות ברד תראה, אשר חשכתי לעת צר, ליום קרב ומלחמה?” (איוב ל״ח:22, 23) בידי בורא השלג, יהוה אלוהים, השלג אכן יכול להפוך לכלי־נשק מטיל אימה.
אך לעתים קרובות, לשלג יש יד בהגנה על חיים ולא בהכחדתם. למשל, המקרא אומר כי אלוהים ”נותן שלג כצמר” (תהלים קמ״ז:16). באיזה מובן השלג כצמר? הן השלג והן הצמר מסמלים במקרא לובן וטוהר (ישעיהו א׳:18). אך קיים דמיון חשוב נוסף. הן השלג והן הצמר משמשים כחומרי בידוד. האנציקלופדיה מטעם וורלד בּוּק מציינת: ”צמר... מבוֹדֵד מקור ומחום”. ובאשר לשלג נאמר בוורלד בּוּק, כי גם הוא ”משמש כמבודד טוב. השלג עוזר להגן על צמחים ועל בעלי־חיים הישנים את שנת החורף מפני האוויר החורפי הקר”.
אם כן, בפעם הבאה שתתבונן בשלג היורד מן השמים, תוכל להרהר בכוחו מעורר היראה של אלוהים. אולי תבחר להרהר בהגנה העדינה שהוא מספק, בשעה שהוא פורש שמיכה לבנה זו על בריאתו, ממש כהורה אוהב המכסה את ילדו ומכרבלו בשמיכה לפני השינה.