כרטיס אשראי — משרת או אדון?
”הרגע שבו אני מביט מדי חודש בדף החיובים של כרטיס האשראי שלי, הוא כאסון מקומדיה עלובה”, אומר מורה לאנגלית מארצות־הברית. ”אני בוהה ביתרת החוב כלא־מאמין, כאילו אישיות אחרת שלי, איזה מר הייד פיננסי, יצאה למסע קניות מטורף בחנויות צעצועים, בחנויות למוצרי חשמל, במרכּולים ובתחנות דלק”.
גם דֶלוֹרֶס נוכחה שקל לצבור חובות באשראי. היא אומרת: ”כשמשלמים בכרטיסי אשראי אין תחושת כאב. לא הייתי מוציאה מזומנים בסכומים כאלה. אבל זה שונה כשקונים בכרטיסי אשראי. לא רואים את הכסף. אתה בסך־הכל נותן את הכרטיס ומקבל אותו חזרה”.
אין פלא אפוא, שבארצות־הברית סכום החובות הכולל בכרטיסי אשראי ביוני 1995 הגיע ל־2.195 מיליארד דולר — יותר מ־000,1 דולר בממוצע לכל מחזיק כרטיס! בכל זאת, חברות לכרטיסי אשראי עודן מפתות לקוחות חדשים באמצעות תמריצים שונים, כגון שיעורי ריבית נמוכים לתקופת היכרות וביטול דמי חבר. כמה הצעות לרכישת כרטיסי אשראי קיבלת בחודשים האחרונים? המשפחה האמריקנית הממוצעת מקבלת קרוב ל־24 הצעות בשנה! אמריקני ממוצע, שלרשותו כרטיסי אשראי, השתמש ב־1994 בעשרה כרטיסי אשראי וקנה באשראי ב־25 אחוז יותר מבשנה שקדמה לה.
ביפן יש יותר כרטיסי אשראי מטלפונים; כל תושב יפן מעל גיל 20 מחזיק בממוצע שני כרטיסי אשראי. בשאר יבשת אסיה, הונפקו יותר מ־120 מיליון כרטיסי אשראי, 1 לכל 12 תושבים. ג׳יימס קסין, מחברת MasterCard International (מסטרכרד בינלאומי), אומר: ”אסיה היא איזור שבו מתחולל הגידול המהיר ביותר בעסקות בכרטיסי אשראי”. נשיא חברת Visa International (ויזה בינלאומי), אדמונד פ. ג׳נסן, מתנבא: ”הכרטיסים ימשיכו למלא תפקיד מרכזי בחברה לעוד זמן רב”.
נראה כי כרטיסי האשראי יוסיפו להשתלב במרקם החיים. כשמשתמשים בהם נכונה ניתן להפיק מהם תועלת. אלא ששימוש שגוי עלול להוביל לייסורים ולקשיים. ידע בסיסי על כרטיסי אשראי אולי יסייע לך לנצל כלי־עזר פיננסי זה לתועלתך.
סוגי כרטיסים
על־פי־רוב הכרטיסים המכובדים ביותר הם כרטיסי בנק, כגון Visa (ויזה) או MasterCard (מסטרכרד). את הכרטיסים הללו מנפיקים מוסדות פיננסיים וגובים עבורם דמי חבר, בדרך־כלל בין 15 ל־25 דולר בשנה. לעתים מוותרים על הדמי חבר, על־סמך קורות האשראי של הלקוח ומידת השימוש בכרטיס. התשלום יכול להתבצע במלואו בכל חודש, ברוב המקרים ללא ריבית, או בתשלומים חודשיים בריבית גבוהה. נקבעת תקרת אשראי, על בסיס קורות האשראי של בעל הכרטיס. פעמים רבות גובה התקרה עולה כשהלקוח מוכיח יכולת תשלום.
כרטיסי בנק מאפשרים לקבל מקדמות כסף בעזרת מסופים בנקאיים או בהמחאות שנותן המנפיק. אלא שזוהי דרך יקרה להשגת מזומנים. על כל הלוואת 100 דולר, יש לשלם בין 2 ל־5 דולר. והריבית על מקדמות אלו מתחילה להצטבר מיום המשיכה.
מלבד הבנקים, חנויות ורשתות ארציות רבות מנפיקות כרטיסי אשראי לשימוש בסניפיהם. בדרך־כלל, אין דמי חבר עבור כרטיסים אלו. אולם אם התשלום כולו אינו נפרע במועדו, עלולה הריבית להיות גבוהה יותר משיעור הריבית של כרטיסי בנק.
גם חברות נפט מנפיקות כרטיסי אשראי ללא דמי חבר. כרטיסים אלו יעילים על־פי־רוב בתחנות דלק שבבעלות החברות בלבד ולעתים גם בכמה בתי־מלון. בכרטיסים אלו, בדומה לכרטיסים שמנפיקות חנויות, ניתן לשלם את מלוא הסכום ללא ריבית או לפרוס את התשלומים לאורך זמן בתוספת ריבית.
יש גם כרטיסים לנסיעות ולנופש, כגון Diners Club (דיינרסקלאב) ו”אמריקן אקספרס”. על כרטיסים מסוג זה נגבים דמי חבר אך ללא ריבית, שכן מועד התשלום המלא חל עם קבלת החשבון החודשי. עם זאת, ההבדלים בין כרטיסים אלו לכרטיסי בנק מיטשטשים. למשל ה”אמריקן אקספרס” מציע גם כרטיס ”אופטימה”, כרטיס נושא ריבית הדומה לכרטיסי בנק.
כרטיס נוסף שנכנס לשוק האמריקני הוא הכרטיס החכם, הנקרא כך בשל שבב הזיכרון המשובץ בו. ניתן להשתמש בו ככרטיס למשיכת מזומנים, הואיל ומחזיק הכרטיס יכול לבקש שהשבב יתוכנת לסכום כסף מסוים. עלות הקנייה תנוּכּה מהסכום על־ידי מוכר משתתף. ב־1995, השתמשו הצרפתים ב־23 מיליון כרטיסים חכמים והיפנים — ב־11 מיליון. מעריכים שמספר הכרטיסים האלו בעולם כולו יזנק בשנת 2000 ליותר ממיליארד.
בטרם תשיג כרטיס, מן החוכמה לשים לב לתנאי האשראי. ”תנאי אשראי עיקריים שיש לשקול”, על־פי עלון מטעם ’מערכת הרזרבות הפדרלית’ של ממשלת ארה״ב, הם ”שער הריבית השנתית באחוזים (APR), העמלה השנתית ותקופת ההארכה”. גורמים נוספים שיש לתת עליהם את הדעת הם עמלות על מקדמות כסף, דמי גלישה ממסגרת האשראי וכן גם חיובים על פיגור בתשלום.
חיובים — עד כמה תלולה העלייה?
העלייה בחיובים המוטלים על הלקוח, בהעדר כיסוי על מלוא יתרת החוב החודשית, תלולה הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב. קח לדוגמה את ה־APR, עלות האשראי האמיתית באחוזים. את היחס בין שער הריבית השנתית לבין ה־APR ניתן להמחיש כך. נניח שהלווית לחברך 100 דולר, ובסוף השנה הוא מחזיר לך 108 דולר. במקרה זה, חברך משלם לך ריבית שנתית בשיעור של 8 אחוזים. אולם, נניח שהוא משיב לך את ה־100 דולר ב־12 תשלומים חודשיים בני 9 דולרים כל אחד. הסכום הכולל בסוף השנה הוא עדיין 108 דולר, אך עמדו לרשותך, בתור המלווה, סכומי הכסף שקיבלת מדי חודש. ה־APR על הלוואה זו מסתכם ב־5.14 אחוז!
על־פי סקר שערכה ב־1995 ’מערכת הרזרבות הפדרלית’ של ארה״ב, ה־APR על כרטיסי אשראי בנקאיים מתחיל ב־94.9 אחוזים ומטפס ל־80.19 אחוז, כשהשיעור הרגיל הוא בין 17 ל־19 אחוז. אומנם יש מוסדות המציעים שיעורי ריבית נמוכים לתקופת היכרות, על־פי־רוב 9.5 אחוזים, אך בתום המבצע עשויה לחול עלייה בגובה השיעורים. השיעורים עולים גם אם מנפיקי הכרטיסים צופים עלייה בסיכון. יש מנפיקים הקונסים על פיגור בתשלומים על־ידי העלאת שיעורי הריבית. קנסות מוטלים גם על חריגות מתקרת האשראי.
במדינות אסיה, ייתכנו שערי ריבית שנתית גבוהים מאוד על כרטיסי אשראי. יש כרטיסי בנק, לדוגמה, הנושאים 24 אחוז ריבית בהונג־קונג, 30 אחוז בהודו, 36 אחוז באינדונסיה, 45 אחוז בפיליפינים, 24 אחוז בסינגפור ו־20 אחוז בטייוון.
ברור אפוא, שכרטיסי אשראי הם אמצעי קל אך יקר להשגת אשראי. מי שנכנס לחנות וצובר חובות משימוש בכרטיסי אשראי כאילו הולך לבנק ולוֹוה כסף בריבית מופקעת. ולמרות זאת, כ־3 מתוך 4 מחזיקי כרטיסים בארצות־הברית פועלים בדיוק כך! הם נושאים יתרות חוב שטרם נפרעו, ועליהן הם משלמים ריבית גבוהה. בארצות־הברית, יתרת החוב החודשית הממוצעת ב־1995, בויזה ובמסטרכרד הגיעה ל־825,1 דולר, ורבים חייבים סכומים מעין אלה במספר כרטיסי אשראי.
מלכודת העלולה לשעבדך
רות סוסווין, המנהלת בפועל של ”בנק מחזיקי הכרטיסים באמריקה”, אומרת שבעלי הכרטיסים אינם מבינים לאילו צרות כלכליות הם עלולים להיקלע. היא מציינת שמחזיק כרטיס המשלם את התשלום המינימלי — 36 דולר בחודש — עבור יתרת חוב מכרטיסי אשראי בסך 825,1 דולר ייאלץ להמשיך לשלם 22 שנה כדי לסלק את כל החוב.a בגלל הריבית המצטברת, ישלם הלקוח בתום תקופה זו 000,10 דולר על אותו חוב של 825,1 דולר! וזאת כמובן אם לא ירכוש שום דבר נוסף בכרטיס! לכן אם יש לך נטייה לבזבזנות, כרטיסי האשראי בארנקך עלולים להפוך למלכודת.
כיצד נופלים במלכודת? רוברט שצוטט במאמר הראשון, אומר: ”קנינו מוצרים מיותרים. נרשמנו למכון כושר ולא ניצלנו אותו. רכשנו קרוון ושיפצנו אותו באלפי דולרים מבלי לבדוק אם זה משתלם. האמת היא שאף פעם לא שקלנו את השלכות חובותינו”.
רינה, שהוזכרה אף היא במאמר הקודם, מסבירה מה אירע לה ולבעלה, מייקל: ”פשוט שקענו בחובות. לאחר החתונה קנינו בכרטיסי אשראי את כל הדברים שהיו נחוצים לנו. לתשלום הוצאות ביטוח בריאות ולקניות שלא יכולנו לבצע בכרטיסי האשראי, ניצלנו את האופציה שמקנים כרטיסי האשראי למקדמת כסף. בתוך שנה הסתכם החוב שלנו ב־000,14 דולר. כשהבנו שרוב הכסף ששילמנו על כרטיסי האשראי נועד לכיסוי הריבית נפקחו עינינו”.
האם כדאי לך להחזיק כרטיסי אשראי?
בהתחשב בבוץ הפיננסי שמיליונים שקעו בו בעטיים של כרטיסי האשראי, יש שישיבו בשלילה. דפנה, בת ה־32, מספרת: ”להוריי מעולם לא היה כרטיס אשראי, ואין הם מעוניינים בזה”. למעשה, 1 מתוך 4 מחזיקי כרטיסים באמריקה מנצל את כרטיסי האשראי שלו בתבונה. הוא נהנה מן היתרונות מבלי לסבול מתשלומי ריבית מרקיעי שחקים. אחת מהם היא מריה. ”אני נהנית מן הנוחות”, היא אומרת. ”אינני צריכה לשאת עימי הרבה כסף. אם אני רואה דבר־מה במבצע שנחוץ לי, יש באפשרותי לקנות אותו”.
מריה מוסיפה: ”אני תמיד בודקת שיש לי מספיק כסף לכיסוי הקנייה. מעולם לא ניצלתי את האופציה למקדמת כסף. ומעולם לא שילמתי עבור חיובים כספיים”. נוח להשתמש בכרטיס אשראי להבטיח הזמנת חדר בבית־מלון, ובארצות־הברית ניתן לשכור רכב אך ורק באמצעות כרטיס אשראי.
עם זאת, יש אנשים אימפולסיביים יותר בכל הנוגע לקניות. ייתכן שיוכלו לשים לב יותר להוצאות אם ישלמו במזומן בלבד. מייקל ורינה לא רצו שהחובות ילוו אותם לאורך כל החיים. לכן הם החליטו שלא להשתמש בכרטיסי אשראי במשך חמש שנים — למעט במקרי חירום.
ההחלטה אם להשתמש בכרטיסי אשראי או לא היא החלטה אישית. אך אם תחליט להשתמש בהם, הייה זהיר. נצל אותם לנוחיותך. ועשה כל מאמץ להימנע מצבירת חובות. אם הוצאותיך בכרטיסי אשראי יהיו בשליטתך הרי שנקטת צעד חשוב בניהול ענייניך הכספיים בהצלחה. בחן עתה צעדים נוספים שתוכל לנקוט.
[הערת שוליים]
a התשלום המינימלי עשוי להיות 10 דולר או סכום בשווי אחוז קטן מיתרת החוב החדשה — הגבוה מביניהם.
[תמונה בעמוד 6]
השימוש בכרטיסי אשראי אינו כרוך בכאבים — עד שמגיעים החשבונות