צעירים שואלים.‏.‏.‏

למה נותנים לאחי את כל תשומת־הלב?‏

‏”‏מה שמרגיז אותי זה,‏ שאם אחיי ואחיותיי לא מתנהגים יפה מעניקים להם הרבה תשומת־לב — חיובית או שלילית.‏ אבל אני בדרך־כלל ממושמעת,‏ ולכן לוקחים אותי כמובן מאליו”‏ (‏קאי בת ה־18)‏.‏a

‏”‏לאחיי ולאחיותיי נותנים יותר תשומת־לב ומתייחסים אליהם יפה יותר.‏ אם כבר נותנים לי תשומת־לב אז זה בעיקר תוכחה.‏ אשמח אם אדע שגם להם נותנים תוכחה”‏ (‏רות בת ה־15)‏.‏

‏”‏נראה לי שאחיי ואחיותיי הגדולים מקבלים יותר זכויות ותשומת־לב”‏ (‏ביל בן ה־13)‏.‏

כולנו,‏ מיום היוולדנו,‏ זקוקים לתשומת־לב מצד הורינו.‏ ואם יש לך תחושה שאינך מקבל די תשומת־לב,‏ עלולים,‏ מטבע הדברים,‏ להציף את לבך רגשות פגיעה וכעס.‏ במיוחד אם נראה לך שאחיך — הגדול,‏ הקטן,‏ הממושמע ביותר,‏ או הבעייתי מאוד — נמצא תמיד באור הזרקורים.‏ אתה עשוי אף לחוש כפי שחש דוד באומרו:‏ ”‏נשכחתי כמת מלב,‏ הייתי ככלי אובד”‏ (‏תהלים ל״א:‏13‏)‏.‏

זה אולי כואב לראות את אחיך מקבל תשומת־לב שרצית בה לעצמך.‏ אך האם פירוש הדבר שלא אוהבים אותך?‏ ודאי שלא.‏ יש בני־נוער הזוכים לתשומת־לב יתרה כי ניחנו בכישרונות מיוחדים או אישיותם פתוחה יותר.‏ קֶנֶת בן ה־11 אומר:‏ ”‏אחי הקטן,‏ ארתור,‏ לומד בכיתה ג׳,‏ אבל הוא כבר מנגן בתזמורת של כיתה ה׳.‏ הוא טוב גם בספורט ובמתמטיקה.‏ בעצם,‏ יש לו מאה בכל המקצועות.‏ לפעמים אני חושב שאוהבים אותו יותר ממני,‏ אבל אני לא מקנא בו.‏ נוּ טוב,‏ אולי קצת”‏.‏

במקרים אחרים,‏ נראה שנער מסוים נהנה ממירב זמנם של הוריו כי הוא הבכור — או הכי קטן.‏ המקרא מספר על יוסף הצעיר:‏ ”‏ישראל אהב את יוסף מכל בניו,‏ כי בן זקונים הוא לו”‏ (‏בראשית ל״ז:‏3,‏ 4‏)‏.‏ טוד,‏ בן 18,‏ חש שאחיו זוכה ליחס מועדף משום שהוא הבכור.‏ הוא נזכר:‏ ”‏כשביקשו מאיתנו להביא לבית־הספר תמונת תינוק מוצלחת,‏ מצאתי מעט מאוד תמונות שלי וראיתי שלאחי הגדול יש יותר.‏ לא הבנתי למה”‏.‏

לעתים מוקדשת לאח תשומת־לב יתרה כי יש לו בעיות — בעיות שאולי אינן ידועות לך.‏ ”‏כשהייתי בת 16 בערך,‏ עברה על אחי תקופה קשה”‏,‏ מספרת קסנדרה בת ה־22.‏ ”‏הוא לא היה בטוח שהוא רוצה לשרת את יהוה,‏ והוריי הקדישו לו כמעט את כל תשומת־לבם.‏ אותה עת,‏ לא הבנתי למה.‏ חשבתי שלא איכפת להם ממני.‏ הייתי עצובה והרגשתי זנוחה — וגם כעסתי”‏.‏

מדוע יש אפליות

עם זאת,‏ קורה לא אחת שההורים אשמים באפליה ברורה.‏ אֵם אחת הודתה:‏ ”‏אני יודעת שבני,‏ פול,‏ שם לב עד כמה אנו גאים באחותו וזה כאב לו.‏ הוא אמר לנו חד וחלק,‏ ’‏את ואבא תמיד מסתכלים זה על זה כשליז אומרת משהו’‏.‏ בתחילה לא הבנו על מה הוא מדבר.‏ אחר כך תפסנו שאנחנו תמיד מחליפים מבטים בינינו,‏ כאילו אומרים,‏ ’‏איזה ילדה נהדרת’‏.‏ מאז הסב את תשומת־לבנו לכך השתדלנו שלא לעשות זאת שוב”‏.‏

אבל מדוע נוהגים ההורים במשוא פנים?‏ ייתכן שהתנהגותם קשורה בין היתר לילדותם הם.‏ למשל,‏ אם אמך היתה הקטנה במשפחה,‏ עשויה לקנן בה הנטייה להזדהות יותר עם הקטן מבין ילדיה.‏ היא אולי מרבה לצדד בו וזאת מבלי להיות מודעת לכך.‏ במקרים אחרים,‏ תיתכן קרבה מיוחדת בין ההורה לבין הילד בגלל תכונות דומות או תחומי התעניינות משותפים.‏ שים לב לכתוב במקרא על יעקב ועשיו,‏ ילדיהם התאומים של יצחק ורבקה:‏ ”‏ויגדלו הנערים,‏ ויהי עשיו איש יודע ציד,‏ איש שדה,‏ ויעקב איש תם,‏ יושב אוהלים.‏ ויאהב יצחק את עשיו,‏ כי ציד בפיו,‏ ורבקה אוהבת את יעקב”‏ (‏בראשית כ״ה:‏27,‏ 28‏)‏.‏

מה כדאי לך לעשות אם נדמה שהוריך מפלים את אחד מאחיך לטובה?‏ אפשר לדבר עם ההורים בקור רוח מבלי להטיח בהם האשמות (‏משלי ט״ו:‏22‏)‏.‏ אם תקשיב להם בכבוד,‏ תוכל אולי לראות את הנושא מנקודת ראותם.‏ כך ניתן יהיה להפיג את תחושת התסכול (‏משלי י״ט:‏11‏)‏.‏ נערה אחת מספרת:‏ ”‏זה מאוד הציק לי שאמא היתה קרובה יותר לאחי מאשר אלי.‏ כששאלתי למה,‏ היא הסבירה שהוא מאוד דומה לאבא,‏ ולכן הקשר בינה לבינו הדוק יותר.‏ ומשום שאני מאוד דומה לה,‏ הקשר ביני לבין אבא חזק יותר.‏ מאותה סיבה,‏ בגלל הדמיון הרב בינינו,‏ אנחנו מעצבנות זו את זו.‏ ובגלל שאבא ואחי דומים מאוד,‏ הם משגעים זה את זה.‏ ההסבר לא כל כך מצא חן בעיניי,‏ אבל יכולתי להבין מן קורה”‏.‏

יחס שונה — אי־צדק?‏

מדוע ההורים אינם מסוגלים פשוט להתייחס לכולם בדיוק אותו דבר?‏ בֶּת בת ה־18 מספרת:‏ ”‏בגיל 13,‏ חשבתי שלאחי ולי מגיע אותו יחס — בדיוק אותו דבר.‏ אבל עלי תמיד צעקו,‏ והוא תמיד היה יוצא נקי.‏ הוא ואבא טיפלו יחד במכונית והזדמן לו לבלות עם אבא יותר ממני.‏ באותם ימים זה נראה בכלל לא הוגן”‏.‏

אלא שיחס שונה אינו מעיד בהכרח על אי־צדק.‏ תן דעתך ליחסו של ישוע אל שליחיו.‏ אין ספק שאהב את כל ה־12,‏ אך הוא הזמין רק 3 מהם להתלוות אליו לאירועים מיוחדים,‏ כמו תחיית בתו של יאיר וחזון ההשתנות (‏מתי י״ז:‏1;‏ מרקוס ה׳:‏37‏)‏.‏ מלבד זאת,‏ בין ישוע לבין השליח יוחנן שררה ידידות אמיצה במיוחד (‏יוחנן י״ג:‏23;‏ י״ט:‏26;‏ כ׳:‏2;‏ כ״א:‏7,‏ 20‏)‏.‏ האם ישוע התייחס לכולם בדיוק אותו דבר?‏ בהחלט לא.‏ האם נהג בחוסר הגינות?‏ ודאי שלא.‏ גם אם נוצרה קרבה מיוחדת בין ישוע לבין אנשים מסוימים,‏ הוא לא זנח את צורכיהם של שאר השליחים (‏מרקוס ו׳:‏31–34‏)‏.‏

בדומה לכך,‏ ייתכן שאחיך זוכה לתשומת־לב מיוחדת בגלל כישוריו,‏ אישיותו או צרכיו.‏ אולי קשה להשלים עם עובדה זו.‏ אך השאלה היא,‏ האם באמת מזניחים את הצרכים שלך?‏ כשאתה זקוק לעצה מהוריך,‏ לעזרתם או לתמיכתם,‏ האם הם עומדים לרשותך?‏ אם כן,‏ התוכל לומר בצדק שנעשה לך עוול?‏ כתבי־הקודש מעודדים אותנו לנהוג באחרים ”‏על־פי צורכיהם”‏ (‏רומים י״ב:‏13‏,‏ ע״ח‏)‏.‏ מאחר שכל אחד מהילדים במשפחה הוא אדם בפני עצמו ולכל אחד צרכים משלו,‏ אין הוריך מסוגלים להתייחס לכולם תמיד אותו דבר.‏

בֶּת,‏ שצוטטה קודם לכן,‏ למדה עם הזמן שיחס שווה אינו תמיד יחס הוגן ויחס הוגן אינו תמיד יחס שווה.‏ היא מציינת:‏ ”‏התחלתי להבין שאחי ואני שונים זה מזה ואנחנו זקוקים ליחס שונה.‏ במבט לאחור,‏ קשה לי להאמין שלא הבנתי את זה כשהייתי ילדה.‏ אולי זה קשור לנקודת המבט שיש לאדם בגיל כזה”‏.‏

רכוש כושר הבחנה

כן,‏ לנקודת מבטך השפעה ניכרת על אופן התמודדותך עם נסיבותיך.‏ כמי שמביט מבעד לעדשות בעלות גוון מסוים,‏ עשויים הרגשות לגרום לך לראות את המציאות בצורה משוחדת.‏ עז הצורך הרגשי בתשומת־לב מצד ההורים ובתמיכתם.‏ החוקרים סטפן באנק ומייקל קאן אומרים:‏ ”‏גם אם יוכלו ההורים לעשות את הבלתי אפשרי ולהעניק יחס שווה לגמרי לילדיהם השונים,‏ עדיין יחשוב כל אחד מהילדים שאחד מאחיהם מופלה לטובה”‏.‏

כדי להמחיש את אמיתות הדבר,‏ קרא שוב את מה שאמרו השלושה שצוטטו בפתיחת המאמר.‏ מצבם נראה עגום,‏ אך יש לציין עובדה אחת:‏ שלושתם אחים!‏ כל אחד בטוח שהאחרים מקבלים יותר תשומת־לב ושממנו מתעלמים!‏ לא אחת קורה שנקודת מבטנו מעוּותת.‏ ”‏יקר רוח איש תבונה”‏,‏ אומר משלי י״ז:‏27‏,‏ כלומר,‏ אדם בעל כושר הבחנה שומר על קור רוח.‏ אדם כזה אינו בוחן את המצב באופן רגשי,‏ אלא באופן מציאותי ואובייקטיבי.‏ בעזרת כושר הבחנה תוכל אולי להבין שגם אם הוריך אינם מתייחסים אליכם בדיוק אותו דבר,‏ טובתכם המרבית עומדת לנגד עיניהם.‏ הכרה בעובדה זו עשויה להקל את כעסך ואת תחושת המרירות.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 13]‏

יחס שונה עלול להיראות לא הוגן