רובוט מסייר במאדים
משפחתי ואני צפינו בהתרגשות בטיל השיגור כשהוא נושא את החללית ”מארס פאת’פיינדר” בעת ששוגרה מכן־השיגור בקייפּ קנווראל, פלורידה. באותם רגעים תהינו, ’האם תנחת בשלום על המאדים? אילו תגליות חדשות תעלה בחכתה?’
הדאגה להצלחת שיגורה של ”פאת’פיינדר” נבעה, בין היתר, מכישלון משימותיהן של שתי קודמותיה ששוגרו למאדים, ”מארס אובזרוור” ו”מארס 96”. יתר על כן, פאת’פיינדר נועדה לנסות נחיתה קשה וחסרת תקדים.
החללית החלה לחדור לאטמוספירת המאדים במהירות של כמעט 000,27 קילומטר לשעה. לאחר שפרסה מצנח כדי להאט את מהירותה וירדה לגובה של כ־98 מטר מעל פני המאדים, הציתה רקטות האטה כדי להאט אף יותר. זאת כשהיא מוגנת באמצעות מערכת של כריות אוויר גדולות מלאות גז. במהירות של 65 קילומטר לשעה, נחתה מארס פאת’פיינדר על קרקע המאדים ב־4 ביולי 1997.
משנגעה בקרקע הכוכב, ניתרה החללית לגובה 15 מטר. היא עלתה וירדה עוד 15 פעם בקירוב כמו כדור־חוף ענקי, ולבסוף נחתה. אזי השתחרר הגז מכריות האוויר והן התקפלו פנימה. פאת’פיינדר תוכננה להתיישר בכוחות עצמה במקרה הצורך, אך הצליחה לנחות ישר. משנפתחו ’עלי הכותרת’ שלה, נראו הציוד המדעי, אנטנות הרדיו, קולטי השמש ורכב השטח שלה, ”סוג׳ורנר רובר”.
חקר המאדים
בתוך זמן קצר החלה מצלמת הפאת’פיינדר לצלם את הנוף סביבה. החללית נחתה במרחבי מישור הנקרא ”כְּריס פלניטיה”, שמשמעו ”מישור הזהב”, קרוב לאיזור אַרֶס וַלִיס או ”עמק מאדים”. פאת’פיינדר גילתה שם שטח גלי וזרוע סלעים, ומרחוק ניבטו גבעות — מקום אידיאלי לאיסוף המידע על־ידי ”סוג׳ורנר”. רובוט קטן ומשוכלל זה שאורכו 65 סנטימטרים, היה אמור לבצע מחקר חזותי בעזרת המצלמה המותקנת עליו, ולפענח את הרכבם הכימי של הסלעים והעפר בסיוע ספקטרומטר.
צוות המדענים והמהנדסים של המשימה החלו במחקר בעזרת סוג׳ורנר. מאחר שעוברות דקות רבות עד שגלי הרדיו מגיעים מכדור הארץ למאדים, מפעילי המשימה לא יכלו לכוון את סוג׳ורנר מיידית. לכן הוא נדרש להסתמך בעיקר על יכולתו לכוון את עצמו במקרי חירום על פני המאדים. הרובוט נעזר בקרני לייזר כדי לאמוד את גודלם ומיקומם של הסלעים שנקרו בדרכו. אזי המחשב המותקן בו כיוון אותו בהתאם למצב — לנסוע על הסלעים הקטנים ולעקוף את הגדולים מדי.
הרפתקה ותגליות בצדה
דיווחים בעיתונות ובכתבי־עת הפנו מיליונים לתצלומי פני המאדים שסיפקה פאת’פיינדר. עם היגלות מראות חדשים ממאדים, אנשים בעולם נהנו לצפות בתעלוליו של הרובוט המשוטט, והסתקרנו למראה פאנורמות צבעוניות של הנוף הסלעי והרצוף גבעות. הם הוקסמו מיפי העננים ושקיעות החמה בשמי הכוכב. במהלך החודש הראשון של המשימה, נרשמו יותר מ־500 מיליון גלישות באתר Web של פאת’פיינדר באינטרנט, מאנשים שהתעניינו בפעילויות החללית.
פאת’פיינדר המטירה מבול נתונים, שעלה אף על ציפיותיהם של מדעני המשימה. זאת למרות תנאי הטמפרטורה סביבה, שנעה מנקודת הקיפאון ל־80°C-. מה גילתה משימה זו?
מצלמות ומכשירים שונים גילו סלעים, קרקעות ואבק שנישא באוויר בעלי מגוון הרכבים כימיים, צבעים ומרקמים המעידים על התרחשות תהליכים גיאולוגיים מורכבים על המאדים. חוֹלִיות קטנות בנוף שמסביב הן ראיה להצטברות חול שהביאו עימן הרוחות הצפוניות־מזרחיות. בטרם הנץ השחר, נראו בשמים עננים המורכבים מחלקיקי קרח. עם עלות השחר, התפזרו העננים והשמים נצבעו בגוון אדום בשל האבק הדק שבאטמוספירה. מדי פעם חלפו על פני החללית מערבולות אבק.
מארס פאת’פיינדר סיפקה לנו חוויה שלא מן העולם הזה, תרתי משמע. ארצות־הברית ויפן מתכננות לעשור הבא משימות נוספות לחקר המאדים. החללית הבאה, ”מארס גלובל סרוויר”, כבר נכנסה למסלול סביב המאדים כדי לערוך מחקרים מדעיים נוספים. המאדים בהחלט ייהפך למראה שכיח עבורנו, כאשר נסייר בכוכב האדום מבעד לעיני רכבי־חלל רובוטיים (תרומת עט).
[תמונות בעמוד 26]
שיגור
נחיתה
על המאדים
[שלמי תודה]
הצילומים באדיבות: NASA/JPL