רובוט מסייר במאדים

משפחתי ואני צפינו בהתרגשות בטיל השיגור כשהוא נושא את החללית ”‏מארס פאת’‏פיינדר”‏ בעת ששוגרה מכן־השיגור בקייפּ קנווראל,‏ פלורידה.‏ באותם רגעים תהינו,‏ ’‏האם תנחת בשלום על המאדים?‏ אילו תגליות חדשות תעלה בחכתה?‏’‏

הדאגה להצלחת שיגורה של ”‏פאת’‏פיינדר”‏ נבעה,‏ בין היתר,‏ מכישלון משימותיהן של שתי קודמותיה ששוגרו למאדים,‏ ”‏מארס אובזרוור”‏ ו”‏מארס 96”‏.‏ יתר על כן,‏ פאת’‏פיינדר נועדה לנסות נחיתה קשה וחסרת תקדים.‏

החללית החלה לחדור לאטמוספירת המאדים במהירות של כמעט 000,‏27 קילומטר לשעה.‏ לאחר שפרסה מצנח כדי להאט את מהירותה וירדה לגובה של כ־98 מטר מעל פני המאדים,‏ הציתה רקטות האטה כדי להאט אף יותר.‏ זאת כשהיא מוגנת באמצעות מערכת של כריות אוויר גדולות מלאות גז.‏ במהירות של 65 קילומטר לשעה,‏ נחתה מארס פאת’‏פיינדר על קרקע המאדים ב־4 ביולי 1997.‏

משנגעה בקרקע הכוכב,‏ ניתרה החללית לגובה 15 מטר.‏ היא עלתה וירדה עוד 15 פעם בקירוב כמו כדור־חוף ענקי,‏ ולבסוף נחתה.‏ אזי השתחרר הגז מכריות האוויר והן התקפלו פנימה.‏ פאת’‏פיינדר תוכננה להתיישר בכוחות עצמה במקרה הצורך,‏ אך הצליחה לנחות ישר.‏ משנפתחו ’‏עלי הכותרת’‏ שלה,‏ נראו הציוד המדעי,‏ אנטנות הרדיו,‏ קולטי השמש ורכב השטח שלה,‏ ”‏סוג׳ורנר רובר”‏.‏

חקר המאדים

בתוך זמן קצר החלה מצלמת הפאת’‏פיינדר לצלם את הנוף סביבה.‏ החללית נחתה במרחבי מישור הנקרא ”‏כְּריס פלניטיה”‏,‏ שמשמעו ”‏מישור הזהב”‏,‏ קרוב לאיזור אַרֶס וַלִיס או ”‏עמק מאדים”‏.‏ פאת’‏פיינדר גילתה שם שטח גלי וזרוע סלעים,‏ ומרחוק ניבטו גבעות — מקום אידיאלי לאיסוף המידע על־ידי ”‏סוג׳ורנר”‏.‏ רובוט קטן ומשוכלל זה שאורכו 65 סנטימטרים,‏ היה אמור לבצע מחקר חזותי בעזרת המצלמה המותקנת עליו,‏ ולפענח את הרכבם הכימי של הסלעים והעפר בסיוע ספקטרומטר.‏

צוות המדענים והמהנדסים של המשימה החלו במחקר בעזרת סוג׳ורנר.‏ מאחר שעוברות דקות רבות עד שגלי הרדיו מגיעים מכדור הארץ למאדים,‏ מפעילי המשימה לא יכלו לכוון את סוג׳ורנר מיידית.‏ לכן הוא נדרש להסתמך בעיקר על יכולתו לכוון את עצמו במקרי חירום על פני המאדים.‏ הרובוט נעזר בקרני לייזר כדי לאמוד את גודלם ומיקומם של הסלעים שנקרו בדרכו.‏ אזי המחשב המותקן בו כיוון אותו בהתאם למצב — לנסוע על הסלעים הקטנים ולעקוף את הגדולים מדי.‏

הרפתקה ותגליות בצדה

דיווחים בעיתונות ובכתבי־עת הפנו מיליונים לתצלומי פני המאדים שסיפקה פאת’‏פיינדר.‏ עם היגלות מראות חדשים ממאדים,‏ אנשים בעולם נהנו לצפות בתעלוליו של הרובוט המשוטט,‏ והסתקרנו למראה פאנורמות צבעוניות של הנוף הסלעי והרצוף גבעות.‏ הם הוקסמו מיפי העננים ושקיעות החמה בשמי הכוכב.‏ במהלך החודש הראשון של המשימה,‏ נרשמו יותר מ־500 מיליון גלישות באתר Web של פאת’‏פיינדר באינטרנט,‏ מאנשים שהתעניינו בפעילויות החללית.‏

פאת’‏פיינדר המטירה מבול נתונים,‏ שעלה אף על ציפיותיהם של מדעני המשימה.‏ זאת למרות תנאי הטמפרטורה סביבה,‏ שנעה מנקודת הקיפאון ל־80°C-‏‏.‏ מה גילתה משימה זו?‏

מצלמות ומכשירים שונים גילו סלעים,‏ קרקעות ואבק שנישא באוויר בעלי מגוון הרכבים כימיים,‏ צבעים ומרקמים המעידים על התרחשות תהליכים גיאולוגיים מורכבים על המאדים.‏ חוֹלִיות קטנות בנוף שמסביב הן ראיה להצטברות חול שהביאו עימן הרוחות הצפוניות־מזרחיות.‏ בטרם הנץ השחר,‏ נראו בשמים עננים המורכבים מחלקיקי קרח.‏ עם עלות השחר,‏ התפזרו העננים והשמים נצבעו בגוון אדום בשל האבק הדק שבאטמוספירה.‏ מדי פעם חלפו על פני החללית מערבולות אבק.‏

מארס פאת’‏פיינדר סיפקה לנו חוויה שלא מן העולם הזה,‏ תרתי משמע.‏ ארצות־הברית ויפן מתכננות לעשור הבא משימות נוספות לחקר המאדים.‏ החללית הבאה,‏ ”‏מארס גלובל סרוויר”‏,‏ כבר נכנסה למסלול סביב המאדים כדי לערוך מחקרים מדעיים נוספים.‏ המאדים בהחלט ייהפך למראה שכיח עבורנו,‏ כאשר נסייר בכוכב האדום מבעד לעיני רכבי־חלל רובוטיים (‏תרומת עט‏)‏.‏

‏[‏תמונות בעמוד 26]‏

שיגור

נחיתה

על המאדים

‏[‏שלמי תודה]‏

הצילומים באדיבות:‏ NASA/JPL