קסמה החובק־עולם של המוסיקה הלטינית
מאת כתב עורו! במקסיקו
יותר מ־400 מיליון איש ברחבי העולם דוברים ספרדית. בין שפות האם המדוברות ביותר בעולם, הספרדית נמצאת במקום השלישי, אחרי השפות מנדרינית והינדית. לכן אין תימה בכך שהמוסיקה של אמריקה הלטינית די מוכרת. אנשים בעולם כולו נהנים להאזין ולרקוד לקצב מוסיקת הריקודים של מַמבּו, צָ’ה־צָ’ה־צָ’ה, מֶרֶנְגֵה או סַלְסָה.
מדוע מוסיקה זו כה פופולרית? אופיה התוסס והעליז הוא אחת הסיבות לכך. רבים מן הלטינו־אמריקנים אוהבים מקצבים מהירים, טרופיים. לפני מאות שנים, הביאו לראשונה עבדים ממערב אפריקה את חלקם של המקצבים הללו לאמריקה הלטינית. יש להודות כי למי שאינו לטיני קשה לפעמים להבין ולאהוב כמה מן המנגינות המהירות שבהן הלמות התופים חוזרת על עצמה.
המוסיקה הלטינית יכולה גם להיות איטית, רומנטית ואף מלנכולית. למשל, הבּולרו של אמריקה הלטינית היה תמיד מפורסם ומקובל מאוד במדינות רבות. הבולרו אופיין ברומנטיקה ופואטיקה, ובדרך־כלל ביצעו אותו בטְרִיוֹ. בשנות הארבעים והחמישים היה הבולרו פופולרי מאוד וזכה לאחרונה לפריחה מחודשת במוסיקה של זמרים צעירים. המריאצ׳י המקסיקנים מוכרים גם הם ברחבי העולם. הם לבושים תלבושות המושכות את העין, חובשים כובעי סומבררו גדולים ומנגנים מוסיקה ייחודית.
מרנגה, סלסה וטֶכְּס־מֶכְּס
מרנגה וסלסה הפכו לפופולריים מאוד בארצות רבות. מקצבים אלה אינם חדשים. מקורו של המרנגה ברפובליקה הדומיניקנית ובהאיטי. הוא תואר כ’קצבי להדהים, חוזר על עצמו, סוחף ומהנה מאוד’. המילה הספרדית מֶרֶנְגֵה משמעה מקצפת, מאכל מתוק שיוצרת הקצפה נמרצת של סוכר וחלבוני ביצים. צופה מן הצד בתנועותיהם הנמרצות של רקדני המרנגה, יכול לראות על נקלה ששם זה הולם אותם.
עם הסגנונות המוסיקליים של הסלסה נמנים מגוון מקצבים, רובם מקובה ופּווֶרְטו ריקו. המילה הספרדית סַלְסָה משמעה ”רוטב מפולפל”. יש אומרים שסלסה הוא תערובת מוסיקלית שנתהוותה בניו־יורק סיטי. שם נתערבבו אומנים מכל רחבי האיים הקריביים. משם התפשט לעולם כולו.
ב־1995, לאחר הירצחה של סֶלינה, זמרת ספרדיה בארצות הברית, התפרסמו שיריה יותר מאשר בחייה. היא היתה המלכה של מוסיקת הטֶכְּס־מֶכְּס. מוסיקה זו תוארה כמיזוג של מוסיקת קָאוּנטרִי אמריקנית ומקצבי נוֹרטֵיניוֹ (צפון מקסיקו). לחנים אלה מושרים באנגלית, בספרדית וב’ספַּנגליש’, מיזוג של ספרדית ואנגלית. מוסיקה זו התחבבה מאוד על הלטינים בארצות־הברית ובאמריקה הלטינית.
השקפה מאוזנת על מוסיקה וריקודים
בדומה לדברים רבים המסבים הנאה, ניתן להפיק את המיטב מן המוסיקה כאשר לא מפריזים (משלי כ״ה:16). המשיחיים בררניים במוסיקה שהם בוחרים לשמוע. המקרא מזהירנו: ”שימו לבכם להתהלך בזהירות — לא ככסילים, אלא כחכמים המנצלים כל הזדמנות, שכן הימים רעים” (אפסים ה׳:15, 16). אין זה סוד שנושאיהם של חלק מהשירים מביעים זלזול בעניינים רציניים, לא מוסריים או אף שטניים. המוסיקה הלטינית אינה מחוסנת מפני השפעות משחיתות אלה.
המלל של חלק מהשירים הלטיניים מאופיין בניבול פה. בכמה מהם תכנים דו־משמעיים, בעוד שבאחרים מסרים ארוטיים ומיניים מפורשים. נושאים פוליטיים, אלימות ומרד מושלים בכיפה בחלק מן השירים. לדוגמה, המוסיקה המקסיקנית הידועה בשם קורידוֹ אהובה זה מכבר על לטינים רבים. אך לאחרונה, סוג חדש של קורידו הקרוי נרקו קורידו זוכה לפופולריות. שירים אלה מגוללים את סיפוריהם האלימים של סוחרי סמים ומציגים אותם כגיבורים. כמה משירי המריאצ׳י מקדמים נושאים מבישים ומהללים שכרות, שוביניזם או לאומנות. יש לעמוד על המשמר גם באשר למילות שירי המרנגה, הסלסה וסוגים נוספים של המוסיקה הלטינית.
לא כל מי שאוהבים להקשיב למוסיקה הלטינית מבינים את מילות השירים. שלא במתכוון, עלולים למצוא חן בעיניהם שירים הקוראים לאי־מוסריות מינית, לאלימות או המספרים על תורת הנסתר. קורה שגם מי ששולטים בספרדית אינם מודעים למילות השירים המפוקפקים, כאשר הם רוקדים לצלילי מקצביהם הסוחפים והעליזים. עם זאת, הכבוד הרב שאנו רוחשים לעקרונות שבמקרא צריך להניענו לבחון היטב כל שיר שאנו משמיעים בבית או במפגשים חברתיים. כך לא נאזין או נרקוד למקצביהם של שירים שמילותיהם בזויות בעיני אלוהים.
עלינו גם להקפיד שלא להכשיל אחרים בצורת הריקוד שלנו (קורינתים א׳. י׳:23, 24). המשיחיים נזהרים שלא לרקוד ריקודים פרועים ומשולחי רסן הגורעים מכבודם. הם גם לא ירצו לרקוד ריקודים שכוונתם לגרות. זוגות נשואים מפעילים שיקול־דעת כדי שהריקוד שלהם לא ייהפך לתצוגה ראוותנית שאינה במקומה של האינטימיות שבנישואין.
כדי לשמור על האיזון המשיחי יש לגלות מתינות כשמדובר בעוצמת הקול של המוסיקה ובאורכם של המפגשים החברתיים. אין ספק שעובדי יהוה יכולים ליהנות מן המוסיקה שבחרו, מבלי ’להתהולל׳ עד לשעות הקטנות של הלילה לצלילי מוסיקה מחרישת אוזניים. המקרא מזהיר: ”די היה הזמן שעבר עליכם בעשיית חפץ הגויים, כאשר התהלכתם בדרכי זימה ותאוות, שכרות והוללות, נשפי שתייה ועבודת אלילים אסורה” (פטרוס א׳. ד׳:3).
על אף שכיחותם של יסודות לא־מוסריים בבידור כיום, קיימת עדיין מוסיקה טובה מגוונת ועריבה. המוסיקה היא שי נאה מאלוהים. כתוב במקרא שיש ”לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמים... עת ספוד ועת רקוד” (קהלת ג׳:1, 4). אם אתה אוהב מוסיקה תוססת, סוחפת ועליזה ושומר על המתינות והאיזון הנדרשים ממשיחי, תיהנה ללא ספק להאזין ולרקוד למקצביה הקוסמים של המוסיקה הלטינית (קורינתים א׳. י׳:31; פיליפים ד׳:8).