מחדשות העולם

ילדי רחוב בורחים מהתעללות

‏”‏לתשעים אחוז מילדי הרחוב יש משפחה.‏ כ־90 אחוז [‏מהם]‏ ברחו מהבית בגלל התעללות מצד ההורים,‏ והסתבכו בפשעים,‏ בסמים ובניצול מיני”‏,‏ אומרת אנזה מטר,‏ מתאמת המרכז האזורי לטיפול בילדים שסובלים התעללות (‏Crami)‏.‏ מטר,‏ שדבריה הובאו בעיתון הברזילאי או אסטדו דה ס.‏ פאולו,‏ מייעצת לרופאים ולמורים להיות ערים לסימני התעללות,‏ כמו ”‏שינויים פתאומיים בהתנהגות,‏ מופנמות וסימנים על הגוף”‏.‏ להתערבות יש חשיבות מכרעת,‏ מאחר שרק 5 אחוזים מהילדים המטופלים ב־Crami ביקשו עזרה מיוזמתם.‏ הורים מתעללים בדרך כלל אינם מסכימים לקבל עזרה.‏ מדוע?‏ ז׳אוּ רוברטו סקופָּרי,‏ נשיא Crami, מסביר:‏ ”‏הורים שנוהגים בילדיהם באלימות הולכים בעקבות הוריהם,‏ ולפי דעתם כך עליהם לחנך את ילדיהם”‏.‏

שכחנים

בסקר שנערך באיטליה בהשתתפות 600,‏1 מבוגרים,‏ התלוננו 77 אחוז על שכחנות,‏ מוסר העיתון לה רפובליקה.‏ יותר משליש מהם שכחו יום שנה חשוב בשנה האחרונה.‏ כמו־כן,‏ 42 אחוז שוכחים פעמים רבות היכן החנו את הרכב,‏ יותר מ־30 אחוז שכחו את מפתחותיהם,‏ יותר מ־25 אחוז שכחו את הארנק ו־2.‏1 אחוז שכחו אפילו את שמם ושם משפחתם.‏ מאידך,‏ 28 אחוז מהאיטלקים אומרים,‏ שהם עדיין זוכרים לפחות קטע שירה אחד שלמדו בעל־פה בבית־הספר.‏ כיצד תשפר את זיכרונך?‏ מומחה ממליץ לקשר את הדברים שברצונך לזכור לדברים אחרים,‏ לרשום הערות ביומן ולסקור אותו מדי פעם,‏ וכן לעשות תרגילים כמו לימוד מספרי טלפון,‏ שינון לחנים ואף מספרים של לוחיות רישוי.‏

למה נדמה שהתור שלך הכי איטי

אם נדמה לך שאתה תמיד בוחר את התור האיטי ביותר בחנות,‏ דע שהאשֵמה היא מן הסתם תורת ההסתברות.‏ כפי שמסביר העיתון הגרמני דִי צַייט,‏ הסבירות שאחד משני התורים המקבילים לתור שלך יהיה מהיר יותר היא 2 ל־3.‏ ככל שיש יותר תורים,‏ סיכוייך לעמוד בתור המהיר קטנים.‏ לא ההמתנה היא שמרגיזה את האנשים,‏ לפי ממצאי החוקרים,‏ אלא בעיקר ”‏התחושה שזמנם מתבזבז”‏.‏ כדי להנעים קמעה את ההמתנה למעלית,‏ הורכבו בכמה בתי מלון מראות במסדרונות.‏ המראות מעסיקות את הממתינים למעלית — הם יכולים להסתרק או לסדר את העניבה.‏ כמו־כן,‏ קל יותר לחכות כשיודעים כמה זמן נשאר לחכות.‏ לכן,‏ כמה חברות של רכבות תחתיות התקינו בתחנות צגים אלקטרוניים,‏ המראים בעוד כמה דקות תצא הרכבת.‏

כמרים באפריקה מתעללים מינית

‏”‏מקרים של התעללות מינית מצד כמרים עולים לכותרות באפריקה”‏,‏ כך נאמר בכתב־העת קתוליק אינטרנשיונל.‏ למניעת התעללות מסוג זה,‏ בישופים קתולים ממליצים על בררנות רבה יותר והכשרה טובה יותר של הלומדים בסמינרים לכמרים.‏ סוגים אחרים של מעשים פסולים המדאיגים את הבישופים האפריקנים הם,‏ בין היתר,‏ ”‏שתייה מופרזת ומעורבות בפעילויות שאינן יאות למעמד הכמרים ולייעודם ואף מנוגדות להם,‏ כמו עסקים,‏ מסחר ופוליטיקה”‏.‏ מדוע הגיעו מקרים אלה לתודעת הציבור רק לאחרונה?‏ בגלל ”‏חופש עיתונות רב יותר והעובדה שהכנסייה מאבדת את השליטה על תקשורת ההמונים”‏,‏ משיב קתוליק אינטרנשיונל,‏ ומוסיף ש”‏הניסיונות הראשונים של כמה מנכבדי הכנסייה באזורים מסוימים באפריקה למנוע את פרסומן של ידיעות לא־מחמיאות.‏.‏.‏ נכשלו”‏.‏

כמרים נושאים אקדחים

מעתה מותר לכמרים בקנטקי,‏ ארה״ב,‏ לשאת נשק אישי בכנסייה,‏ בתנאי שיש להם רשיון,‏ מוסרת סוכנות הידיעות רויטרס.‏ זאת בעקבות תיקון החוק שאסר זאת.‏ בעבר לא הורשו כמרים לשאת כלי נשק קטלניים בבתי תפילה בקנטקי.‏ כספי תרומות נשדדו באיומי אקדח ב־1997 מכנסיות במדינה זו.‏ אומנם איש לא נפגע,‏ אך ”‏כמרים בכנסיות בכפרים הקימו שדולה כדי שהמחוקקים יתירו להם לשאת אקדחים”‏,‏ מוסר הדיווח.‏ עם זאת,‏ לא כל אנשי הכמורה מרוצים מהשינוי.‏ ננסי ג׳ו קמפר,‏ מנהלת בפועל של מועצת הכנסיות של קנטקי,‏ שאלה:‏ ”‏איך נוכל לצפות שילדינו יבינו שאקדחים אינם הפתרון,‏ אם הם רואים שאפילו כמרים,‏ האמורים להיות שליחי השלום והפיוס,‏ נושאים נשק קטלני?‏”‏

תינוקות זקוקים למגע

‏”‏רמת הורמוני המתח אצל ילדים שלא חובקו,‏ נושקו ולוטפו דרך קבע בילדותם.‏.‏.‏ גבוהה במיוחד”‏,‏ כך עולה ממחקר שפורסם בעיתון טורונטו סטאר.‏ החוקרים סבורים שפירוד מהאֵם או הזנחה בינקות ”‏עלולים להשפיע בטווח הארוך על יכולת הלמידה והזיכרון של הילד”‏.‏ מארי קרלסון,‏ מדענית מבית־הספר לרפואה של אוניברסיטת הרוורד,‏ אמרה שצעירים שמשפחותיהם שלחו אותם ל”‏מעונות יום עלובים בימי חול סבלו מרמת הורמוני מתח גבוהה בימי השבוע,‏ אך לא בסוף השבוע,‏ כשהיו בבית”‏.‏ המחקר מחזק את הטענה,‏ שהילדים זקוקים למגע עדין ולרוב אהבה.‏

נטישת כלבים שיצאו מן האופנה

מקלטים לבעלי חיים באוסטרליה מוצפים בכלבים שיצאו מהאופנה,‏ מוסר העיתון הרלד סאן של מלבורן.‏ ”‏לאחרונה,‏ כלבים רבים מסוג מלמוּט אלסקי ננטשים”‏,‏ נאמר בעיתון.‏ הבעלים זורקים את הכלבים משום שהם כבר מחוץ למודה או משום שהם כבר גדולים מדי לטעמם.‏ החברה המלכותית למניעת התעללות בבעלי חיים מעריכה שהדלמטים,‏ גזע שזכה לפופולריות בעקבות סרט חדש,‏ הם הבאים בתור.‏ ריצ׳רד האנטר,‏ נשיא החברה,‏ אמר שנטישת כלבים שיצאו מהאופנה אינה תופעה חדשה.‏ בשנות ה־70’‏ זה קרה לכלבי הציד האפגניים ובשנות ה־80’‏ לכלבי הרועים האנגליים.‏ למרבה הצער,‏ היה צורך להמית רבים מהכלבים הנטושים.‏ החברה שהוזכרה לעיל קוראת למי שמעוניין בכלב לבחור בו על בסיס אופיו של הכלב וסגנון חייו של הבעלים,‏ ולא לפי צו האופנה.‏

קדימה,‏ ילדים!‏

דו״ח בעיתון הצרכנות הגרמני טסט קובע,‏ שחוסר פעילות אצל ילדים המפריזים בצפייה בטלוויזיה פוגע בעירנות חושיהם,‏ ברפלקסים,‏ ובקואורדינציית השרירים שלהם,‏ וממילא מגביר את פגיעותם לתאונות.‏ מבדיקות שבוצעו בגרמניה בילדים עם קבלתם לבית־הספר עולה,‏ שעד 30 אחוז סבלו מעודף משקל,‏ עד 40 אחוז סבלו מקשיי קואורדינציה,‏ ועד 60 אחוז סבלו מבעיות יציבה.‏ כדי להפעיל את הילדים פיתחו אנשי חינוך בתחום הספורט,‏ הבטיחות והתחבורה ערכת משחקים המכילה צלחות פריסבי,‏ כדורים וצעצועים רכים שמטרתם לעזור לילדים ליהנות מפעילות גופנית.‏

קורבנות הסחר במין

להלן לשונה של מודעת פרסומת בעיתון אוקראיני:‏ ”‏נערות:‏ רווקות ויפות מאוד,‏ צעירות וגבוהות.‏ הנכן מוזמנות לעבוד כדוגמניות,‏ מזכירות,‏ רקדניות,‏ כוריאוגרפיות ומתעמלות”‏.‏ זו מודעה טיפוסית של סוחרי מין,‏ המנסים להפיל ברשתם צעירות תמימות ולדרדרן לזנות,‏ נאמר בניו־יורק טיימס.‏ כל שנה עוזבות אלפי נשים אוקראיניות ורוסיות את ארצן בתקווה לשפר את מצבן הכלכלי.‏ אבל כשהן מגיעות ליעדיהן,‏ ”‏בוסים”‏ מעולם הפשע גוזלים מהן את הדרכונים ומאלצים אותן לעבוד בבתי בושת.‏ סירוב עלול לעלות במכות,‏ אונס ורצח מבעית.‏ לודמילה בירוּק,‏ פסיכולוגית מאוקראינה הנותנת ייעוץ לנערות שנמלטו משעבוד זה,‏ אומרת:‏ ”‏את רוצה לומר לילדות האלה,‏ שאם דבר־מה נראה טוב מכדי להיות אמיתי הוא בדרך כלל לא־אמיתי”‏.‏

תאורה לברכיים למניעת ג׳ט לג?‏

תמיד חשבו שהשעון הביולוגי של האדם נשלט בידי תאים ברשתית העין.‏ ואולם,‏ מחקר חדש מלמד,‏ שיש לאדם תאים רגישים לאור גם באיברים אחרים מלבד העין,‏ מוסר העיתון הצרפתי לה קוטידיה דוּ מיידיסיה.‏ בניסוי שערכו חוקרים בארצות־הברית,‏ נחשפו מתנדבים לאור בהיר המועבר באמצעות שפופרת סיבים אופטיים המהודקת לרגל,‏ מאחורי הברך,‏ ואילו נוסעים אחרים שלגופם הוצמד אותו ציוד לא נחשפו לאור זה.‏ איש מהנוסעים לא ידע מי חשוף לאור ומי לא.‏ בדיקות השעון הביולוגי הסתמכו על טמפרטורת הגוף ורמת ההורמון מֶלָטוֹנין.‏ גם העיתון אינטרנשיונל הרלד טריביון דיווח על המחקר ואמר,‏ שהשינוי בקצב הצירקדי של מי שנחשפו לאור ”‏הגיע לשלוש שעות”‏.‏ איך בדיוק — לא ידוע.‏ לתוצאות יכולים להיות יישומים מעניינים בטיפול בג׳ט לג,‏ בדיכאון עונתי ובהפרעות שינה.‏