צעירים שואלים.‏.‏.‏

למה אמא חולה כל כך?‏

אביו של אָל נפטר מסרטן.‏a אָל גדל על ברכי ההבטחה המקראית לתחיית המתים,‏ ולכן הצליח איכשהו להתמודד עם אובדנו.‏ אולם כשאובחן סרטן אצל אמו,‏ החל הסיוט מחדש.‏ עצם המחשבה שיאבד גם אותה הפחידה אותו מאוד.‏ ’‏למה דווקא אמא שלי חולה?‏’‏ ניקרה במוחו השאלה המרה.‏

לדברי ד״ר לנרד פלדֵר,‏ ”‏יותר משישים מיליון אמריקנים.‏.‏.‏ נאלצים להתמודד עם חולי או נכות של יקירם”‏.‏ פלדֵר מוסיף:‏ ”‏בכל יום נתון,‏ לאחד מכל ארבעה עובדים אמריקנים בקירוב מתווספת האחריות לדאוג לצרכיו של הורה חולה”‏ או יקיר אחר.‏ אם אתה במצב דומה,‏ דע שאינך היחיד.‏ עם זאת,‏ אנו חשים פחד וכאב בראותנו את אחד מיקירינו חולה.‏ כיצד ניתן להתמודד עם המצב?‏

מדוע ההורה שלי חולה?‏

במשלי ט״ו:‏13 נאמר:‏ ”‏בעַצבַת־לב רוח נכאה”‏.‏ די טבעי לחוש מבול רגשות כשהורה חולה.‏ למשל,‏ אולי תחוש רגשות אשמה בשל מחלת ההורה שלך.‏ ייתכן שאינכם מסתדרים כל כך טוב.‏ אפשר שהתווכחתם בחריפות פעם או פעמיים.‏ כעת כשההורה חולה,‏ נראה לך שזה קרה איכשהו באשמתך.‏ מריבות משפחתיות עלולות אומנם ליצור מתיחות,‏ אך רק לעתים נדירות גורמות למחלה קשה.‏ מתיחות ואי־הסכמות קלות עלולות להיווצר גם בבתים משיחיים אוהבים.‏ לכן אל לך לשאת בנטל האשמה,‏ כאילו שאתה אשם בבעיות הבריאות של ההורה.‏

ביסודו של דבר,‏ אמך או אביך חולים בשל חטאם של הורינו הראשונים,‏ אדם וחוה (‏רומים ה׳:‏12‏)‏.‏ בעטיו של החטא הקדמון,‏ ”‏כל הבריאה נאנחת וסובלת כבצירי לידה עד היום הזה”‏ (‏רומים ח׳:‏22‏)‏.‏

תחושות כואבות

אף־על־פי־כן,‏ ייתכן שאתה מודאג או חושש.‏ אמה של טרי סובלת מזָאֶבֶת,‏ הפרעה בעלת השלכות חמורות.‏ טרי מספרת:‏ ”‏כל פעם שאני יוצאת מהבית אני מודאגת,‏ אני תוהה איך אמא מרגישה.‏ קשה לי להתרכז.‏ אבל אני לא רוצה להדאיג אותה ולכן אני שומרת את תחושותיי לעצמי”‏.‏

במשלי י״ב:‏25 נאמר:‏ ”‏דאגה בלב איש ישחֶנה [‏כלומר,‏ תעיק על לבו]‏”‏.‏ דיכאון הוא תופעה די שכיחה אצל נוער במצב זה.‏ טרי מספרת שלבה נשבר כשראתה שאמה אינה מסוגלת לבצע אפילו פעולות פשוטות.‏ העובדה שבני נוער — בעיקר נערות — נאלצים לא אחת לקבל על עצמם עוד תפקידים מוסיפה ללחצים.‏ לדברי פרופסור ברוּס קוֹמפּס,‏ ”‏על נערות מוטלת יותר אחריות משפחתית,‏ כמו למשל ניהול משק הבית וטיפול באחים ואחיות קטנים.‏ תפקידים אלה הם מעבר ליכולתן ופוגעים בהתפתחותן החברתית הנורמלית”‏.‏ יש צעירים שמתכנסים בתוך עצמם ומקשיבים למוסיקה מעציבה ומדכאת (‏משלי י״ח:‏1‏)‏.‏

הפחד מפני מות ההורה נפוץ גם הוא.‏ טרי היא בת יחידה לאם חד־הורית.‏ טרי בכתה כל אימת שאמה הובאה לבית החולים,‏ משום שפחדה שלא תשוב עוד הביתה.‏ היא מספרת:‏ ”‏היינו רק שתינו.‏ לא רציתי לאבד את חברתי הטובה ביותר”‏.‏ הנערה מרתה מתבטאת בצורה דומה:‏ ”‏אני כבר בת שמונה־עשרה,‏ אבל אני עדיין מפחדת לאבד את הוריי.‏ זה היה גורם לי לתחושת בדידות איומה”‏.‏ תגובות שכיחות אחרות למחלת ההורה הן הפרעות שינה,‏ סיוטים והפרעות אכילה.‏

מה שביכולתך לעשות

אף שהעניינים נראים כעת יגעים,‏ ניתן להתמודד איתם!‏ התחל בכך שתשתף את הוריך בפחדיך ובחששותיך.‏ עד כמה קשה מצבו של ההורה?‏ מהם הסיכויים שיחלים?‏ אילו סידורים נערכו כדי לדאוג לך במקרה שההורה לא יחלים?‏ היש סיכוי שגם אתה תפתח אותה מחלה בשלב מאוחר יותר בחייך?‏ אף שקשה להורים לדבר על נושאים כאלה,‏ אם תבקש את עזרתם ברוגע ובכבוד,‏ סביר להניח שיעשו כמיטב יכולתם לעזור לך ולתמוך בך.‏

שתף אותם גם ברגשותיך החיוביים.‏ אָל נזכר שלא הצליח לעשות כן משנודע לו שאמו נוטה למות מסרטן.‏ הוא מספר:‏ ”‏לא אמרתי לה עד כמה אני אוהב אותה.‏ ידעתי שהיא היתה זקוקה למילים אלה,‏ אך כנער נראה לי מוזר לבטא לפניה את רגשותיי.‏ היא נפטרה בתוך זמן קצר,‏ והיום אני חש רגשות אשמה משום שלא ניצלתי את ההזדמנות שהיתה לי.‏ אני מצטער על כך משום שהיא היתה האדם הכי יקר לי בעולם”‏.‏ אל תימנע מלבטא במילים את אהבתך להוריך.‏

עד כמה שהדבר אפשרי,‏ למד על מחלת ההורה (‏משלי י״ח:‏15‏)‏.‏ אפשר שרופא המשפחה יוכל לסייע בעניין זה.‏ אם תרכוש ידע בנושא תוכל לגלות יותר הזדהות,‏ סבלנות והבנה.‏ הדבר יכול להכין אותך להרעה במצבו הגופני של ההורה,‏ כמו צלקות,‏ נשירת שיער או תשישות.‏

האם ההורה שלך מאושפז בבית חולים?‏ השתדל שביקוריך יהיו מעודדים ובונים.‏ הקפד על נימה אופטימית בדבריך.‏ ספר על שיעורי הבית שקיבלת או על פעילויות משיחיות.‏ (‏השווה משלי כ״ה:‏25‏.‏)‏ אם בארצך נהוג שקרובי משפחה מביאים אוכל לבית החולים ודואגים לחולה מבחינות אחרות,‏ מלא את חלקך מבלי להתלונן.‏ הופעה נאה ומסודרת לא רק תעודד את ההורה,‏ אלא גם תעשה רושם טוב על סגל בית החולים ועל הרופאים.‏ הדבר עשוי לשפר את איכות הטיפול שמקבל ההורה.‏b

האם ההורה שלך מתאושש בבית?‏ אם כן,‏ טפל בו כמיטב יכולתך.‏ התנדב לקחת על עצמך חלק סביר מעבודות הבית.‏ נסה לחקות את יהוה ולתת מעצמך ”‏בנדיבות ובלא גערה”‏ ‏(‏יעקב א׳:‏5‏)‏.‏ השתדל שלא להתלונן,‏ להיות אופטימי ובעל גישה חיובית.‏

כמובן,‏ עליך להכין גם את שיעורי הבית.‏ התאמץ להקציב זמן לכך,‏ משום שהשכלתך עדיין חשובה.‏ אם ניתן,‏ הותר זמן למנוחה ולבילוי (‏קהלת ד׳:‏6‏)‏.‏ בדרך זו תתרענן ותוכל להיות משען טוב יותר להוריך.‏ ולבסוף,‏ אל תתבודד.‏ נצל את תמיכתם של עמיתיך המשיחיים (‏גלטים ו׳:‏2‏)‏.‏ טרי מספרת:‏ ”‏הקהילה הפכה למשפחה שלי.‏ זקני־הקהילה היו תמיד מוכנים לשוחח איתי ולעודד אותי.‏ לעולם לא אשכח זאת”‏.‏

שמור על איזון רוחני

הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על איזון רוחני.‏ הייה עסוק בפעילויות רוחניות כמו לימוד המקרא,‏ נוכחות באסיפות והטפת הבשורה לזולת (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏58‏)‏.‏ טרי נהגה להגביר את פעילותה בחודשי הקיץ ולשרת כחלוצה־עוזרת.‏ היא מוסיפה ואומרת:‏ ”‏אמא תמיד עודדה אותי להתכונן לאסיפות ולנכוח בהן באולם־המלכות.‏ הדבר הועיל לשתינו.‏ מאחר שלא יכלה לנכוח בכל האסיפות כפי שרצתה,‏ הקשבתי באסיפות יותר מהרגיל כדי שאוכל לספר לה אחר כך.‏ היא היתה תלויה בי לקבלת מזון רוחני כשלא יכלה להיות שם”‏.‏

מאמר בניו־יורק טיימס סיכם זאת היטב כאשר הזכיר עובדת סוציאלית ש”‏לא הפסיקה להתפעל מכך שילדים יכולים לגדול ואף להתפתח יפה על אף הטראומה שבמחלת הוריהם”‏.‏ היא מציינת:‏ ”‏הם פיתחו מיומנויות שלא ידעו שהיו טמונות בהם.‏.‏.‏ אם הם יכולים להתגבר על זה,‏ הם יכולים להתגבר על המון דברים”‏.‏

גם אתה תוכל להתגבר על תקופה קשה זו.‏ מצבה של אמה של טרי,‏ לדוגמה,‏ יציב כעת והיא מסוגלת לדאוג לעצמה.‏ ייתכן שבמשך הזמן גם ההורה שלך יחלים.‏ אך בינתיים אל תשכח שמובטחת לך תמיכתו של ידידך בשמים,‏ יהוה.‏ הוא ”‏שומע תפילה”‏,‏ וייענה לקריאותיך לעזרה (‏תהלים ס״ה:‏3‏)‏.‏ הוא יפיח בך ובהורה שלך ירא האלוהים את ”‏הכוח הנשגב”‏ כדי שתוכלו להתמודד עם המצב (‏קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏7;‏ תהלים מ״א:‏4‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 15]‏

‏”‏כל פעם שאני יוצאת מהבית אני מודאגת,‏ אני תוהה איך אמא מרגישה”‏

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

רכישת ידע על מחלת ההורה עשויה להכשיר אותך טוב יותר לעזור לו