פורצי דרך ברפואה
בגיל 61 נודע לז׳וזֵ’י, איש בלגי מהעיירה הקטנה אוּפַּיֶה, שהוא זקוק להשתלת כבד. ”היה זה הלם חיי”, הוא מספר. לפני 40 שנה בלבד, איש לא העלה על דעתו שייתכנו השתלות כבד. אפילו בשנות השבעים שיעור הנותרים בחיים לאחר ההשתלות היה רק כ־30 אחוז. אולם כיום השתלות כבד הן בחינת דבר שבשגרה ואחוז ההצלחה גבוה בהרבה.
אולם עדיין יש להשתלות חיסרון גדול. לעתים קרובות השתלת כבד מלוּוה בדימום רב, ולכן בדרך כלל הרופאים מערים דם לגוף החולה במהלך הניתוח. ז׳וזֵ’י סירב לקבל עירוי דם בשל אמונתו הדתית, אך לא רצה לוותר על השתלת הכבד. בלתי אפשרי? אולי לדעת כמה אנשים. אולם המנתח הראשי סבר שלו ולעמיתיו יש סיכויים טובים להצליח בניתוח ללא מתן עירוי דם. והדבר אכן קרה! ז׳וזֵי שב הביתה לאשתו ולבתו 25 יום בלבד לאחר הניתוח.a
בזכות מיומנותם של מי שכונו בכתב־העת טיים ”גיבורי הרפואה”, טיפול רפואי וניתוחים ללא ערויי דם נפוצים כיום יותר מתמיד. אולם מדוע יותר ויותר אנשים מאמצים את השיטה? כדי להשיב על שאלה זו, הבה נבחן את עברם הבעייתי של ערויי הדם.
[הערת שוליים]
a עדי־יהוה רואים בניתוחים הכרוכים בהשתלת איברים עניין אישי ומצפוני.
[תמונה בעמוד 3]
כיום יותר מ־000,90 רופאים ברחבי העולם הצהירו על כך שהם מוכנים לטפל בעדי־יהוה ללא ערויי דם