מבט על העולם

אל תספור כבשים

נדודי שינה כרוניים היא בעיה כלל עולמית ש־1 מכל 10 אנשים סובל ממנה,‏ מדווח כתב העת ניו סיינטיסט.‏ מדענים מעריכים כי חוסר השינה בארצות־הברית לבדה עולה לכלכלת המדינה 35 מיליארד דולר בשנה,‏ וגם בימי מחלה ובתאונות.‏ מה יכולים לעשות אלו הסובלים מנדודי שינה כדי להירדם?‏ חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד ביקשו מקבוצת אנשים הסובלים מנדודי שינה לחשוב על מקום נעים ומרגיע,‏ כמו מפל מים או אתר נופש מועדף.‏ קבוצה שנייה התבקשה לספור כבשים,‏ ואילו בקבוצה השלישית קיבלו האנשים יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחם.‏ לקבוצות השנייה והשלישית לקח מעט יותר זמן להירדם,‏ אולם הקבוצה הראשונה נרדמה,‏ בממוצע,‏ 20 דקות מוקדם יותר מן הרגיל.‏ אליסון הארווי,‏ חברה בצוות המחקר,‏ אמרה ששיטת ספירת הכבשים אינה עובדת משום ”‏שזה משעמם מדי בשביל להסיח מן הדעת את המחשבות המדאיגות”‏.‏

יערות בעננים

יערות גשם טרופיים וסגריריים הקיימים מעל לגובה של 900 מטר מעל פני הים יכולים לאסוף יותר מ־40 אחוז מים דרך העננים מאשר מן הכמות המדודה של הגשמים הרגילים”‏,‏ כך אומרים המדענים האוסטרלים פול רדל ודיוויד מקג׳נט.‏ לפי הארגון למחקר מדעי ותעשייתי של חבר העמים הבריטי,‏ ”‏עננים נמוכים,‏ אדי מים וערפל חולפים בקביעות באוויר היער,‏ מתעבים על העצים וזורמים או מטפטפים מהעצים עד לקרקע”‏,‏ ובאופן זה מוסיפים מיליוני גלונים לנהרות הטרופיים.‏ אולם,‏ ”‏כשכורתים את יערות הגשם,‏ כמות הלחות המגיעה לאדמה פוחתת באופן משמעותי”‏.‏

צריכה לא־שקולה

לפי דיווח במצב אוכלוסיית העולם 2001,‏ עשרים אחוז מאוכלוסיית העולם צורכים כעת 86 אחוז ממוצרי הצריכה והשירות של העולם.‏ הדו״ח,‏ שהוכן על־ידי קרן האומות המאוחדות לאוכלוסייה,‏ מזהיר מפני ”‏’‏פער צריכה’‏ ענקי בין תושבי המדינות המתועשות לבין תושבי המדינות המתפתחות”‏.‏ לדוגמה,‏ ”‏ילד הנולד היום במדינה מתועשת יצרוך יותר דברים ולאורך חייו יגרום ליותר זיהום לעומת 30 עד 50 ילדים הנולדים במדינות מתפתחות.‏ נכון להיום,‏ חמישית מאוכלוסיית העולם במדינות מתועשות מייצרת מחצית מפליטת הפחמן הדו־חמצני לאטמוספירה,‏ בעוד שהחמישית הענייה ביותר מייצרת רק 3 אחוזים”‏,‏ מצהיר הדו״ח.‏ בנוסף לכך,‏ אזורי הקרקע או הים הפוריים הנדרשים לקיום רמת החיים הגבוהה של הפרט במדינות הרווחה גדולים כמעט פי ארבעה מן האזורים הפוריים הנדרשים לפרט במדינות המתפתחות.‏

חיפושיות מתוחכמות

חוקרים גילו לאחרונה כיצד חיפושיות מסוג Stenocara משיגות מי שתייה במדבר נמיב,‏ שבדרום מערב אפריקה.‏ על מנת לשרוד במדבר,‏ שכמות המשקעים שבו בדרך כלל אינה עולה בהרבה על שמונה מיליליטרים בשנה,‏ החיפושיות אוספות מים מהערפל הסמיך שמגיע אל פנים הארץ מהאוקיינוס האטלנטי.‏ איך הן עושות זאת?‏ לפי כתב העת ידיעת הטבע,‏ ”‏גבן של החיפושיות מכוסה בגבשושיות”‏,‏ אשר מבעד למיקרוסקופ,‏ נראות כ”‏נוף של פסגות וגאיות”‏.‏ פסגות אלו אוספות מים,‏ בעוד שהגאיות מצופי השעווה דוחים אותם.‏ ”‏החיפושיות ניצבות מול הרוח,‏ ואז כשהלחות מהערפל מצטברת על הגבשושיות הן מטות את גופן קדימה.‏ ברגע שטיפה קטנה מצטברת ונעשית כבדה מספיק,‏ היא מתגלגלת מטה לעבר איברי הפה של החרק”‏,‏ מסביר כתב העת.‏

סימנים מוקדמים לאנורקסיה

‏”‏הורים יכולים להבחין בשלבים המוקדמים של אנורקסיה או בולמיה אצל ילדיהם לפי הרגלי האכילה שלהם”‏,‏ מוסר הטיימס של לונדון.‏ האגודה להפרעות אכילה (‏EDA)‏ פירסמה מדריך שתכליתו לעזור להורים ולגופים אחרים לזהות הפרעות אכילה לפני שהעניינים מרחיקים לכת.‏ סימני אזהרה מוקדמים יכולים לכלול פריסה אובססיבית של המזון לחתיכות קטנות או הפסקות בנות חמש דקות בין כל מילוי הפה במזון.‏ יש המשתמשים בתכסיסים שונים,‏ כמו לבישת בגדים רפויים כדי להחביא בתוכם אוכל שהם לא אכלו.‏ הם אולי יבקשו להעלים או להחביא תמונות שבהן הם נראים בריאים ובעלי משקל נורמלי.‏ מדריך ה־EDA מייעץ להורים שלא להתעלם מסימנים אלו ולהיות גלויים לגבי מה שהם רואים.‏

רעל במדחום

‏”‏הכספית שנמצאת במדחום אחד בלבד יכולה לזהם קרוב ל־44 דונם של ימה,‏ ומדחומים שבורים מוסיפים עוד 17 טון של כספית לאשפה של ארה״ב מדי שנה”‏,‏ מציין כתב העת נשיונל ג׳אוגרפיק‏.‏ הדגים סופגים את הכספית,‏ ובני אדם שאוכלים לאחר מכן את הדגים מכניסים לקיבתם את המתכת,‏ העלולה לגרום לנזק במערכת העצבים.‏ מדחומים הכוללים כספית נאסרו לשימוש במספר ערים כולל בבוסטון.‏ מספר חנויות שם ימירו את המדחומים הרגילים במדחומים דיגיטליים ולמכשירים פחות מסוכנים.‏

התעמלות מתונה

‏”‏פעילות גופנית (‏כמו ג׳וגינג,‏ רכיבה על אופניים או שחייה)‏,‏ שלוש פעמים בשבוע למשך 30 דקות או שעה,‏ מפתחת את כוח הסבולת ועשויה להיות מאוד יעילה”‏,‏ מציין העיתון הצרפתי לאקספרס.‏ אך אם ברצונך להימנע מבעיות בריאותיות חמורות,‏ אל לך לעסוק בפעילות גופנית בצורה קיצונית.‏ פעילות גופנית מוגזמת עלולה להוביל לשחיקת המרפקים,‏ למעיכת הסחוס,‏ לפריצת דיסקוס,‏ לשברי לחץ,‏ ללחץ דם גבוה,‏ לבעיות במערכת העיכול,‏ לבריחת סידן מוקדמת ואפילו להתקפי לב.‏ ”‏בכל שנה בצרפת,‏ מאמצים פיסיים גורמים למוות פתאומי של 500,‏1 ספורטאים בעלי כושר גבוה”‏,‏ מדווח לאקספרס.‏ ד״ר סטפן קסקווה,‏ מומחה לרפואה בתחום הספורט מבית־החולים פיטייה סלפטרייר בפריז,‏ מייעץ לחלק מן ”‏הספורטאים לסופשבוע”‏,‏ שמוצאים את עצמם מתאוששים לבסוף בבית החולים:‏ התאמנו בקביעות,‏ אך נצלו רק 75 אחוז בערך מן היכולת המקסימלית של מערכת הלב וכלי הדם.‏

כמהין,‏ עצים וחולדות הכיס

חולדות הכיס — כיסאיים נדירים — נחשבות כעת למי שאחראיות בעקיפין לקיומם של כמה מיערות האקליפטוסים המרשימים ביותר של אוסטרליה.‏ כך נמסר בכתב העת בולטין של סידני.‏ חולדות הכיס חיות בין יערותיה התמירים של גיפסלנד,‏ ויקטוריה.‏ לפחות 90 אחוז מתפריטן של חיות הכיס מורכב מפטריות כמהין מקומיות,‏ אשר צומחות מתחת לפני האדמה.‏ הפטריה שמייצרת את הכמהין משתפת פעולה עם עצי הסביבה.‏ היא יוצרת מעטה דק סביב שורשי העצים ופורשת רשת צפופה של חוטים דקים באדמה כדי לאסוף מים וחומרים מזינים.‏ בתמורה,‏ העץ מספק לפטרייה סוכר המיוצר בתהליך הפוטוסינתיזה.‏ אך מה לחולדות הכיס ולכל זה?‏ לאחר שהן אוכלות את הפטריות בעלות הריח החריף,‏ מפזרות החולדות נבגים של פטריות לא־מעוכלות ברחבי היער בשעה שהן מטילות את גלליהן.‏ וכך פטריות הכמהין,‏ העצים וחולדות הכיס ממשיכים לשגשג.‏

סכנת רחשי האוקיינוס

‏”‏קיים חשש הולך וגדל שהאוקיינוס נעשה לרועם,‏ רעשני ומבלבל ללוויתנים,‏ לדולפינים ולעוד יונקים ימיים אחרים”‏,‏ מוסר העיתון הלונדוני האינדיפנדט.‏ חוקרים שחקרו את סיבת מותם של שישה לוויתנים ודולפין,‏ אשר נסחפו לחוף באיי בהאמה,‏ גילו כי הם מתו בגלל דימום מוחי חמור.‏ החשודים העיקריים להריגתם הם שידורי הסונר שמשמיעות ספינות חיל־הים השטות בקרבת מקום.‏ אוניות,‏ בנייה תת־ימית,‏ סירות מנוע ואופנועי ים הם גורמים אחרים התורמים לסבל הנכפה על היונקים הימיים,‏ אשר רגישים יותר מבני אדם למגוון רחב של קולות וצלילים.‏ ”‏כשלוויתנים ודולפינים צוללים,‏ אוויר מהריאות נכנס בכוח לחללים ריקים שבתוך גופם”‏,‏ מסביר המאמר.‏ בועות האוויר הלכודות יכולות להגביר את גלי הקול של הים פי 25 ולהוביל.‏.‏.‏ לנזק כבד לרקמות ברמות צלילים נמוכות יותר ובשטח ימי רחב יותר ממה ששיערו בעבר”‏.‏ רעשים באוקיינוס גם ”‏מפחיתים את טווח התקשורת ומכאן שהלוויתנים והדולפינים צריכים לצעוק חזק יותר”‏,‏ אומר החוקר דאג נוצ׳ק.‏ ”‏זה עלול למנוע מהם להיפגש ולהזדווג,‏ ואם הם אינם יכולים עוד לשמוע הם גם אינם יכולים לנווט”‏.‏