כיצד המקרא יכול לעזור לחולי סוכרת
ריסון עצמי וראיית חיים חיובית חיוניים במיוחד לבריאותם ולרווחתם של חולי הסוכרת. כדי לטפח תכונות אלו, זקוקים הסוכרתיים לתמיכה מתמשכת. לכן, אין זה מומלץ שבני משפחה וידידים יפתו את הסוכרתי לאכול מזונות לא־בריאים ויאמרו, ’רק פעם אחת, לא נורא’. ”אשתי תומכת בי בצורה נהדרת”, אומר הארי, החולה במחלת לב ובסוכרת מסוג 2. ”היא לא מכניסה הביתה מאכלים שלא כדאי לי לאכול. לעומת זאת, יש כאלה שלא מבינים את המצב, והם לא יודעים עד כמה זה קשה לפעמים”.
אם אתה נמצא בדרך כלל עם חולה סוכרת, זכור את שני העקרונות הבאים המצויים במקרא: ”איש אל יבקש את טובת עצמו אלא את טובת זולתו”, ו”האהבה... לא תדרוש טובת עצמה” (קורינתים א׳. י׳:24; י״ג:4, 5).
כל מי שבריאותם יקרה להם — סוכרתיים או לא סוכרתיים — צריכים להיות מרוסנים בכל הנוגע לאוכל. המקרא עוזר לנו משום שהוא מצביע על הצורך לטפח ריסון עצמי. האם אתה נחוש בדעתך לטפח תכונה זו בחייך? (גלטים ה׳:22, 23) עזרה נוספת ניתן לשאוב מדוגמאות מקראיות, כמו דוגמתו של השליח פאולוס. ”היה לו קוץ בבשר, קוץ שלא הוסר”, אומרת חולת סוכרת אחת, ”ולמרות זאת, הוא שירת את אלוהים בנאמנות ובצורה מלאה. אם הוא הצליח, גם אני יכולה להצליח!”
כן, פאולוס השלים עם מציאות בלתי ניתנת לשינוי וזכה להצלחה גדולה בשירותו (קורינתים ב׳. י״ב:7–9). דאסטין בן ה־18 נולד עיוור ויש לו סוכרת מגיל 12. הוא כותב: ”אני יודע שלאף אחד בעולם הזה אין חיים מושלמים. אני מייחל לעולמו החדש של אלוהים שבו לא תהיה לי סוכרת. בשבילי, זה רק עניין זמני. אומנם הסוכרת לא עוברת מהר כמו התקררות קלה או שפעת, אבל בסופו של דבר היא תחלוף”.
דאסטין דיבר על התקווה המקראית לבריאות מושלמת בגן־עדן עלי אדמות תחת מלכות אלוהים (ההתגלות כ״א:3, 4). דבר־אלוהים מבטיח שתחת שלטון אלוהים, ”בל יאמר שכן: ’חליתי’” (ישעיהו ל״ג:24; מתי ו׳:9, 10). האם אתה מעוניין ללמוד עוד על אותה הבטחה מקראית? אם כן, צור קשר עם עדי־יהוה באזור מגוריך או כתוב אל המוציאים לאור של כתב עת זה בכתובת המתאימה ברשימה שבעמוד 5.
[תמונה בעמוד 12]
ריסון עצמי וראיית חיים חיובית נחשבים למרכיבים חיוניים