מרקו פולו ומסעו לסין בדרך המשי — המצפה

מרקו פולו ומסעו לסין בדרך המשי

מאת כתב עורו!‏ באיטליה

ספינת סוחר עוגנת במזח בוונציה ושלושה גברים יורדים ממנה.‏ אף אחד לא ממהר לקדם את פניהם.‏ השיבה למכורתם לאחר ששהו 24 שנים מחוץ לגבולות ארצם,‏ היתה עוברת כמעט בלי משים אלמלא הופעתם החיצונית המוזרה שמשכה את העין.‏ גלימותיהם — שעוצבו בסגנון מונגולי — היו מרופטות אף שהיו עשויות משי איכותי,‏ ועל־פי מקור אחד ”‏התנהגותם ומבטאם הדיפו ניחוח טטרי שקשה לתארו במילים,‏ וכמעט נשכחה מהם לשון אימם,‏ ונציאנית”‏.‏ הנוסעים היו מרקו פולו,‏ אביו ודודו.‏ השנה היתה 1295.‏

עלילותיהם של בני פולו,‏ במסעם לקַתַי הרחוקה,‏ סין של ימינו,‏ היו בגדר משהו שלא ייאמן לבני דורם.‏ זכרונותיו של מרקו,‏ שקובצו יחדיו לספר בשם תיאור העולם ומאוחר יותר נקראו מסעותיו של מרקו פולו (‏Travels of Marco Polo)‏, מגוללים את סיפורן של ציוויליזציות לא־ידועות בעלות עושר עצום ושלל טובין שסוחרי המערב חיפשו בלהיטות.‏ ספרו הסעיר את דמיון הקוראים.‏ תוך 25 שנה מאז שובו,‏ ניתן היה להשיג גרסאות שונות של כתבי יד בשפות צרפתית–איטלקית,‏ צרפתית,‏ לטינית,‏ טוסקנית,‏ ונציאנית וסביר להניח גם גרמנית — הצלחה שלא היתה שנייה לה בימי הביניים.‏ במשך מאתיים שנה נעשתה מלאכת העתקת הספר ידנית ומשנת 1477 החלה הדפסה בלתי פוסקת של הספר בשפות רבות.‏ קרוב לוודאי שמרקו פולו הוא המערבי המפורסם ביותר שאי פעם נסע לסין בדרך המשי.‏ מדוע יצא למסע זה?‏ והאם אכן ניתן להאמין לכל אשר טען שראה וחווה?‏

סוחרי ונציה

במאה ה־13 התיישבו סוחרים ונציאנים רבים בקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל,‏ הלוא היא איסטנבול של ימינו,‏ והרוויחו שם הון תועפות.‏ בין אותם סוחרים היו גם ניקוֹלוֹ פולו,‏ אביו של מרקו,‏ ודודו מַפֶאוֹ פולו.‏ בערך ב־1260 מכרו את נכסיהם באזור,‏ השקיעו באבנים טובות ושטו על נהר הווֹלְגָה בדרכם לסוּרַאי,‏ בירת מחוזה המערבי של האימפריה המונגולית.‏ השעה עמדה להם והם הכפילו את היקף נכסיהם.‏ הואיל ופרצה מלחמה נבצר מהם לשוב לקונסטנטינופול.‏ לכן שמו פעמיהם מזרחה,‏ רכובים על סוסים ככל הנראה,‏ לעבר עיר המסחר הגדולה בּוּכַרָה,‏ הנמצאת כיום באוזבקיסטן.‏

עקב מהומות שפרצו באזור נדחה מועד עזיבתם במשך שלוש שנים עד אשר חלפה משלחת נציגים שפניה מועדות לקוּבְּלַי — החאן (‏השליט)‏ הגדול של המונגולים,‏ אשר גבולות ממלכתו השתרעו מקוריאה עד פולין — ועברה דרך בוכרה.‏ הנציגים,‏ סיפר מרקו,‏ הזמינו את ניקולו ומפאו להתלוות אליהם כיוון שהשליט הגדול מעולם לא פגש ”‏לטינים”‏ — כשכוונתו היא לתושבי אירופה הדרומיים כנראה — והוא ישמח לשוחח עימם.‏ בתום מסע ארוך ומפרך שארך שנה הגיעו בני פולו לחצר המלוכה של קוּבְּלַי חאן,‏ נכדו של ג׳נגיז חאן,‏ מייסד האימפריה המונגולית.‏

החאן הגדול קידם בברכה את האחים פולו ושאל אותם רבות אודות המערב.‏ הוא צייד אותם בלוחית זהב ששימשה עבורם כרשיון מעבר בדרך חזרה והפקיד בידם איגרת לאפיפיור ובה בקשה לשגר ”‏מאה אנשים חכמים,‏ למודים בתורת המשיח ובקיאים בשבע החוכמות על מנת שילמדו את עמו [‏של קובלי]‏”‏.‏

בינתיים נולד מרקו.‏ כשפגש לראשונה את אביו,‏ ב־1269,‏ היה כבר בן 15.‏ עם שובם לתחומי השלטון ”‏הנוצרי”‏,‏ התברר לניקולו ולמפאו כי האפיפיור קְלֶמֶנְס ה־IV נפטר.‏ הם המתינו למינויו של יורש,‏ שמונה רק בחלוף שלוש שנים — התקופה הארוכה ביותר בהיסטוריה שבה לא עמד אפיפיור בראש הכנסייה.‏ כעבור שנתיים,‏ ב־1271,‏ הם חזרו לשליט הגדול,‏ והפעם צירפו עימם למסע את מרקו בן ה־17.‏

מסעו של מרקו

בעכו נפגשו בני פולו עם טֶבּאלְדוֹ ויסְקוֹנְטי,‏ איש כמורה חשוב שנשא גם במשרה פוליטית,‏ הוא הפקיד בידם מכתב המיועד לחאן הגדול ובו פירט מדוע נבצר מבני משפחת פולו למלא את בקשתו להגיע אליו עם 100 אנשים חכמים.‏ עם הגיעם לאסיה הקטנה,‏ נודע להם כי האפיפיור החדש שנתמנה היה ויסקונטי בכבודו ובעצמו,‏ לכן שבו לעכו להיפגש עימו.‏ האפיפיור החדש,‏ ששמו שונה לגרגוריוס X,‏ ניאות לשלוח רק 2 נזירים — במקום 100 המלומדים — אותם הסמיך למנות כמרים ובישופים וצייד אותם בכתבי האמנה המתאימים ובמתנות לחאן.‏ החבורה הרימה מפרשיה פעם נוספת,‏ אך המלחמות שהתחוללו באזורים אלו הפילו את חיתתם על שני הנזירים ועד מהרה הם סבו על עקבותיהם.‏ בני משפחת פולו,‏ עם זאת,‏ המשיכו במסע.‏

השלושה עברו דרך האזורים הידועים כיום כטורקיה ואיראן ופנו לעבר המפרץ הפרסי,‏ משום שתוכניתם היתה להמשיך דרך הים.‏ אולם,‏ להערכתם ספינותיהם לא היו כשירות להפלגה מאחר שהיו ”‏רעועות.‏.‏.‏ ומחוזקות בחבל דק”‏,‏ ובעקבות כך החליטו להתקדם ביבשה.‏ הם המשיכו לכיוון צפון מזרח וטרם נכנסו לקשגאר,‏ שכיום נמצאת בשטחה האוטונומי של סין במחוז שִינְגְ’‏ייַנְג אוּייְגוּר,‏ חצו מדבריות רחבי ידיים,‏ רכסי הרים רבי הוד,‏ מישורים מוריקים ואדמות מרעה פוריות באפגניסטן ובפַּמִיר.‏ לאחר שהמשיכו בנתיב שיירות קדום דרומית לשקע טַרִים ומדבר גוֹבִּי,‏ הגיעו לקמבלוק,‏ בֵּיגִ’‏ין של ימינו.‏ כל המסע הזה,‏ במהלכו התמודדו עם תנאי מזג אוויר קשים ומחלה עלומה של מרקו,‏ ארך שלוש שנים וחצי.‏

מרקו העלה על הכתב את כל הפרטים המסקרנים שניתקל בהם בדרך — ההר שסברו שעליו נחה תיבת נוח בארמניה,‏ אתר קבורתם המשוער של שלושת המגים בפרס,‏ ארצות ששורר בהן קור עז וחשיכה מתמדת בצפון הרחוק.‏ ספרו של מרקו היה לספר המערבי הראשון שהזכיר נפט.‏ הוא מגלה ש”‏סלמנדרה”‏,‏ אינו צמר חסין אש המופק מחיה,‏ כפי שסברו בימים ההם,‏ אלא מינרל — אזבסט — המצוי בחבל שִינְגְ’‏ייַנְג אוּייְגוּר.‏ אבנים שחורות לבערה — פחם — כה נפוצות בסין עד כי ניתן היה לטבול באמבט חם מדי יום.‏ הוא מזכיר תכשיטים,‏ מזון ושתייה — ובמיוחד היה אהוב עליו חלב סוסה מותסס מעשי ידי המונגולים — טקסים דתיים,‏ מעשי כשפים,‏ מסחר וטובין למכירה בכל אשר פנה.‏ חידוש נוסף עבורו היה השימוש בשטרות כסף עשויים נייר בכל רחבי ממלכתו של החאן הגדול.‏

מרקו מעולם לא נתן פומבי לתחושותיו האישיות,‏ אלא תמיד תיאר בצורה אובייקטיבית את שנגלה לעיניו או נשמע באוזניו.‏ נוכל רק לדמיין כיצד הרגיש כאשר הותקף בידי מספר שודדים ששבו ואף הרגו כמה מאנשיו.‏

בשירותו של קובלי חאן?‏

לטענת מרקו,‏ בני פולו היו בשירות קובלי במשך 17 שנה,‏ שבמהלכן השתתף במסעות מחקר בשטחיה המרוחקים של אימפריית החאן הגדול ואף נתמנה למושל העיר ינגצ׳וֹאוּ שבמחוז גַנְסוּ.‏

הדעות חלוקות בדבר אמינות סיפוריו של מרקו.‏ המונגולים,‏ שכבשו את סין,‏ לא סמכו על הסינים ונתנו אמונם בזרים שהועסקו כמושלים ברחבי האימפריה שלהם.‏ אך אין זה מתקבל על הדעת שאדם נבער מדעת כמרקו יהפוך למושל.‏ אפשר כי מרקו הגזים בתיאור מעמדו.‏ אולם,‏ החוקרים נוטים לקבל את העובדה שאולי היה ”‏נציג ממשל בעל דרגה מסוימת שעשה עבודתו ביעילות”‏.‏

אף־על־פי־כן,‏ הצליח מרקו לצייר תמונה מהממת של ערי בירה בעלות שפע עצום ומנהגים אליליים ומוזרים למדי,‏ שהיוו חלק מעולם שהיה זר למערב או שהחיים בו היו ידועים רק מאגדות או משמועות.‏ האומנם קיימות תרבויות שאוכלוסייתן ועושרן עולים על אלו של אירופה?‏ בעיני רבים הדבר נתפס כבלתי אפשרי.‏

ארמונו של החאן הגדול היה ”‏הארמון הגדול ביותר שנבנה אי פעם”‏,‏ אמר מרקו.‏ ”‏המבנה בכללותו כה עצום,‏ כה מהודר וכה יפהפה עד כי אין אדם עלי־אדמות שמסוגל לעצב משהו יפה יותר”‏.‏ קירותיו מחופים בזהב וכסף,‏ פסלי דרקונים מוזהבים,‏ חיות וציפורים,‏ אבירים ופסילים.‏ הגג התמיר,‏ בצבעי אדום עז,‏ צהוב,‏ ירוק וכחול,‏ נצץ כבדולח.‏ הגנים המרהיבים שקקו בעלי חיים מכל המינים.‏

להבדיל מסמטאותיה המפותלות של אירופה בימי הביניים,‏ רחובותיה של קמבלוק היו כה ישרים ורחבים עד כי אדם היה יכול לראות את חומת העיר מקצה אחד למשנהו.‏ לכאן ”‏הובאו חפצים יקרים ונדירים יותר,‏ ובשפע רב יותר.‏.‏.‏ מאשר לכל עיר אחרת בעולם”‏,‏ מספר הוונציאני.‏ ”‏לא חלף יום בשנה מבלי שיכנסו לעיר 000,‏1 כרכרות עמוסות במשי,‏ וזו רק תחילת הרשימה”‏.‏

מספר הספינות ששטו בנהר יַנְגְצֶה,‏ אחד הנהרות הגדולים בעולם,‏ היה מדהים.‏ בנמל סינג׳ו,‏ לפי אומד הדעת של מרקו,‏ עגנו לא פחות מ־000,‏15 ספינות.‏

מרקו מציין שאחד ממנהגי המונגולים היה לחתן ילדים מתים.‏ אם משפחה אחת איבדה בן בגיל ארבע או יותר ומשפחה אחרת שכלה בת באותו גיל,‏ האבות היו עשויים להחליט שהילדים המתים צריכים להתחתן,‏ והיו עורכים חוזה נישואין ומארגנים חגיגה גדולה.‏ באירוע מגישים ארוחה,‏ ומעלים באש בובות נייר בדמות עבדים,‏ כסף וחפצים ביתיים,‏ וזאת מתוך אמונה ש”‏בני הזוג”‏ יזדקקו לרכוש זה בעולם הבא.‏

מרקו התרשם עמוקות מכישוריהם הצבאיים של המונגולים,‏ משיטות המשטר וסובלנותם הדתית,‏ מהישגים חברתיים־כלכליים ובכלל זה סעד לעניים ולחולים,‏ מסיורים של צוותי כיבוי אש ושמירה על הסדר,‏ משימור אסמים להפחתת נזקי שטפונות וממערכת דיוור לשם תקשורת מהירה.‏

חרף העובדה שידע על נסיונותיהם של המונגולים לפלוש ליפן,‏ מרקו אינו טוען שהיה שם.‏ אך יחד עם זאת,‏ הוא מציין שהזהב היה מאוד נפוץ ביפן וארמונו של הקיסר היה מקורה ומרוצף זהב.‏ עד המאה ה־16,‏ האזכור היחידי של יפן בדברי הדפוס המערביים הופיע בספרו של מרקו בלבד.‏

במשך מאות שנים זכה ספרו של מרקו לשבחים רבים אך בד בבד היה ללעג ולקלס בפי רבים.‏ כיום,‏ לאחר שחקרו את כל האי־דיוקים שבספר,‏ מגדירים אותו החוקרים כ”‏תיאור שאין שני לו”‏ המתעד את מלכותו של קובלי בשיאה.‏

השיבה לוונציה

בני משפחת פולו עזבו את סין ב־1292 בערך.‏ לדברי מרקו הם עברו מסע שארך 21 חודשים,‏ שהחל מצ׳וונז׳ו של ימינו וכלל הפסקות קצרות בווייטנאם,‏ חצי האי מַלַיָה,‏ סוּמַטְרָה וסרי לנקה ולאחר מכן שטו לאורך החוף ההודי לפרס.‏ בקטע האחרון למסעם הם הגיעו לקונסטנטינופול ומשם,‏ סוף כל סוף,‏ לוונציה.‏ הואיל ונעדרו מביתם 24 שנה,‏ אין זה קשה להבין מדוע קרוביהם בקושי הצליחו לזהותם.‏ כעת,‏ מרקו היה כבר בן 41 או 42.‏

קשה להעריך את המרחק שגמא מרקו.‏ עיתונאי אחד שניסה לאחרונה להתחקות אחר צעדיו של מרקו עבר מסלול של יותר מ־000,‏10 ק״מ רק בין איראן לסין.‏ גם באמצעי תחבורה מודרניים,‏ מדובר במבצע רציני הכרוך בלא מעט קשיים.‏

סבורים כי מרקו הכתיב את קורותיו לסופר בשם רוסטיקלו בכלא בגֶנוּאָה בשנת 1298.‏ המסורת מספרת שבשעה שפיקד על ספינת מלחמה ונציאנית,‏ הוא נפל בעת קרב ימי בשבי הגנואים,‏ שהיו במלחמה עם ונציה.‏ רוסטיקלו,‏ עמיתו למאסר,‏ היה סופר מנוסה שכתב פרוזה בצרפתית או בצרפתית–איטלקית,‏ ואין ספק ששהותו במחיצת מרקו נתנה לו השראה.‏

מרקו שוחרר ככל הנראה ב־1299,‏ כאשר ונציה וגנואה כרתו ביניהן ברית שלום.‏ הוא שב לוונציה,‏ התחתן ונולדו לו שלוש בנות.‏ הוא מת בעיר הולדתו ב־1324 והוא בן 69.‏

יש שעדיין מקננות בלבם ספקות אם מרקו אכן חווה את כל מה שטען שעבר או שפשוט סיפר במילותיו כל מיני סיפורים ששמע מנוסעים אחרים.‏ יהיו אשר יהיו המקורות עליהם התבסס בספרו תיאור העולם,‏ הלמדנים מכירים בערכו.‏ ”‏אף אדם”‏,‏ אומר היסטוריון אחד,‏ ”‏לפני מרקו או אחריו לא העשיר את מדינות המערב בכמות כה עצומה של ידע גיאוגרפי”‏.‏ ספרו של מרקו פולו מעיד על משיכתו של האדם למסעות,‏ מראות חדשים וארצות רחוקות.‏

‏[‏מפה בעמודים 22,‏ 23]‏

‏(‏לתרשים המלא,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

מסלולו של מרקו לסין

בעת שהותו בסין

המסע הביתה

איטליה

גֶ׳נוֹבָה

ונציה

טורקיה

איסטנבול (‏קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל)‏

טְרַבְּזוֹן

עכו

‏(‏סוּרַאי)‏

גרוזיה

הר אררט

איראן (‏פרס)‏

המפרץ הפרסי

אפגניסטן

אוזבקיסטן

בּוּכַרָה

פַּמִיר

קשגאר

טַרִים

מדבר גוֹבִּי

מונגוליה

‏(‏קוריאה)‏

סין (‏קַתַי)‏

בֵּיגִ’‏ין (‏קמבלוק)‏

ינגצ׳וֹאוּ

נהר יַנְגְצֶה

צ׳וונז׳ו

מְייַנְמַר

וייטנאם

חצי האי מַלַיָה

סוּמַטְרָה

סרי לנקה

הודו

‏[‏שלמי תודה]‏

‏[‏תמונה בעמוד 22]‏

חומת סין

‏[‏תמונה בעמוד 22]‏

בֵּיגִ’‏ין

‏[‏תמונה בעמוד 22]‏

וייטנאם

‏[‏תמונה בעמוד 22]‏

תבלינים הודיים

‏[‏תמונה בעמודים 22,‏ 23]‏

ספן,‏ מְייַנְמַר

‏[‏תמונה בעמוד 23]‏

ונציה

‏[‏תמונה בעמודים 22,‏ 23]‏

הר אררט

‏[‏שלמי תודה]‏

PADIA/‏Saudi Aramco World‏/Robert Azzi

‏[‏תמונה בעמוד 23]‏

אישה מונגולית

‏[‏שלמי תודה]‏

C. Ursillo/Robertstock.com

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

פרשים סינים,‏ קובלי חאן,‏ נהר יַנְגְצֶה

‏[‏שלמי תודה]‏

פרשים:‏ PADIA/‏Saudi Aramco World‏/Tor Eigeland; קובלי חאן:‏ Collection of the National Palace Museum, Taiwan; נהר יַנְגְצֶה:‏ Chris Stowers/Panos Pictures ©

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 21]‏

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 25]‏