אסונות טבע — האם הם במגמת עלייה?
”יש לצפות שלאירועים הקיצוניים הנגרמים משינויי אקלים יהיו בעתיד השלכות חמורות שרק ילכו ויחריפו. מכאן שעלינו להביא בחשבון סוגים חדשים של סיכונים הקשורים למזג האוויר וצפי של אבידות כבדות יותר. ... כדי להקדים תרופה למכה כדאי מאוד שנכין את עצמנו לשינויים דרמטיים” (העיתון האלקטרוני Topics Geo סקירה שנתית: אסונות טבע 2003).
החום הכבד בקיץ 2003 גרם סבל בל יתואר באזורים שונים באירופה. הטמפרטורות הגבוהות הובילו למותם של כ־000,30 איש באיטליה, בלגיה, בריטניה, הולנד, ספרד, פורטוגל וצרפת. גל חום פקד את בנגלדש, הודו ופקיסטן לפני עונת המונסון וגבה 500,1 קורבנות. בצורת וחום ברמת שיא באוסטרליה גרמו לשריפות שכילו קרוב ל־30 מיליון דונם.
על־פי הארגון העולמי למטאורולוגיה, ”בעונת ההוריקנים באוקיינוס האטלנטי ב־2003 התפתחו 16 סופות שכונו בשמות. נתון זה אומנם גבוה בהרבה מהממוצע השנתי בין 1944–1996 העומד על 8.9 סופות, אך הוא משתלב עם העלייה הניכרת במספר מערכות מזג האוויר הטרופיות מאז אמצע שנות ה־90 של המאה ה־20”. מגמה זו נמשכה ב־2004, ובמהלכה התחוללו סופות הוריקן הרסניות שהיכו באיים הקריביים ובמפרץ מקסיקו. הסופות קיפדו שם את חייהם של כ־000,2 איש והותירו אחריהן שובל של הרס.
בשנת 2003 פקדה את סרי לנקה סופת ציקלון שגרמה לשטפונות כבדים, שבהם נספו לפחות 250 איש. בשנת 2004 נרשמו לפחות 23 סופות טייפון במערב האוקיינוס השקט. עשר מהן היכו ביפן וגרמו לנזקים כבדים. יותר מ־170 איש נהרגו. קרוב ל־30 מיליון איש בדרום אסיה, בייחוד בבנגלדש, סבלו משטפונות שנגרמו מגשמי מונסון כבדים. מיליונים נותרו ללא קורת גג, קרוב לשלושה מיליוני איש נעקרו מבתיהם ויותר מ־300,1 איש איבדו את חייהם.
במהלך 2003 אירעו מספר רעידות אדמה גדולות. ב־21 במאי פקד את אלג׳יר, בירת אלג׳יריה, רעש אדמה שהביא לפציעתם של 000,10 איש והותיר 000,200 מחוסרי בית. בשעה 26:5 לפנות בוקר, ב־26 בדצמבר, היטלטלה האדמה כ־8 קילומטרים דרומית לעיר באם שבאיראן. ברעש, שהיה בעוצמה של 5.6 בסולם ריכטר, נחרבו 70 אחוז משטח העיר ונספו 000,40 איש. כמו כן, נותרו יותר מ־000,100 תושבים ללא קורת גג. היה זה אסון הטבע הקטלני ביותר באותה שנה. חלק ניכר מן המצודה העתיקה של באם (Arg-e-Bam), שנבנתה לפני 000,2 שנה, הפך לעיי חורבות וכך נגזל מן האזור מוקד משיכה תיירותי בעל חשיבות כלכלית.
כעבור שנה בדיוק, התרחשה רעידת אדמה בעוצמה של 9 בסולם ריכטר במרחק מה מן החוף המערבי של צפון סוּמַטְרָה שבאינדונזיה, וחוללה את גלי הצונאמי הקטלניים ביותר שנרשמו עד כה בהיסטוריה. גלי ההרג הביאו למותם של יותר מ־000,200 איש והותירו רבים אחרים פצועים וחסרי בית. אפילו החוף המזרחי של אפריקה, המרוחק 500,4 קילומטר או יותר מערבה ממוקד הרעש, חש בחיבוקם הקטלני של גלי הצונאמי.
עננים קודרים יותר באופק?
האם אירועים אלה הם רק קצה הקרחון של מה שצפוי בעתיד? ביחס לאסונות הקשורים למזג האוויר, מדענים רבים סבורים כי השינויים שמחולל האדם באטמוספירה משפיעים על אקלים כדור־הארץ ותורמים ליצירת תנאי מזג אוויר קיצוניים. אם הצדק עימם, הרי שהערכה זו אינה מבשרת טובות. מה גם שיותר ויותר אנשים חיים באזורים מועדים לאסונות, אם מבחירה או בלית ברירה, והסכנה לחייהם גוברת.
מנתונים סטטיסטיים עולה כי 95 אחוז מכלל מקרי המוות הנגרמים מאסונות מתרחשים בארצות מתפתחות. לעומת זאת, בארצות השפע שיעור התמותה נמוך יותר, אך הן סופגות 75 אחוז מן הנזק הכלכלי. חברות ביטוח תוהות אם יוכלו לשמור על כושר פירעון בהתחשב באבידות הכבדות.
במאמר הבא נבחן כמה מן התהליכים הטבעיים המובילים לאסונות ונראה באילו דרכים תורם האדם להחרפתם. נדון גם בשאלה אם האנושות מסוגלת ורוצה ליצור את השינויים הנחוצים כדי להפוך את כדור־הארץ למקום בטוח יותר לדורות הבאים.
[תמונה בעמוד 3]
צרפת 2003 – גל החום שפקד בקיץ את אירופה הביא למותם של 000,30 איש; בספרד הגיעה הטמפרטורה ל־8.44 מעלות
[שלמי תודה]
Alfred/EPA/Sipa Press
[תמונות בעמודים 4, 5]
איראן 2003 – ברעידת האדמה בבאם נספו 000,40 איש; נשים מתאבלות על יקיריהן שנקברו בקבר המוני
[שלמי תודה]
תמונת רקע ונשים: Tim Dirven/Panos Pictures ©