עזור לבני הנוער להיות ערים לסכנות
העולם, סגנונותיו וגחמותיו משתנים חדשות לבקרים. השינויים כיום בולטים יותר לעין, במידה רבה תודות לטכנולוגיה המודרנית. מה שנחשב ל’אִין’ אתמול הוא כבר ’אאוט’ היום ומה שפופולרי היום יהיה מיושן מחר. שינויים מהירים אלה משפיעים רבות על בני הנוער.
מהפכה חברתית
בשנים האחרונות מחוללת הטכנולוגיה מהפכה הנותנת את אותותיה בבני הנוער. למשל, במדינות רבות הטלפונים הסלולאריים והמחשבים הם החמצן בעולמם החברתי של המתבגרים. אתרי רישות חברתי פותחים עולם חדש של אפשרויות. ”אתה יכול להיות כמעט ללא חברים בחיים האמיתיים ופתאום יש לך מאות חברים באינטרנט”, אומרת נערה בת 19 מאוסטרליה.
מעטים יתכחשו ליתרונות הרבים שיש לטלפונים הסלולאריים ולאינטרנט. אולם רבים מתמכרים אליהם. פרופסור דונלד רוברטס מציין שחלק מהסטודנטים ”אינם מסוגלים להעביר את הדקות המעטות שבין שני שיעורים מבלי לדבר בטלפונים הסלולאריים”. הוא אומר: ”נדמה לי שקיימת אצלם תחושת אי־נוחות בלי הגירויים האלה והם כאילו אומרים לעצמם, ’אני לא יכול לסבול את השקט’”.
יש בני נוער המודים שהם מכורים. ”אני מכורה לגמרי להודעות מיידיות ולטלפון הסלולארי שלי, מפני שבאמצעותם אני שומרת על קשר עם חבריי”, אומרת סטפני בת ה־16. ”כשאני מגיעה הביתה, אני מייד מתחברת לאינטרנט ונשארת מחוברת... לפעמים עד 3 לפנות בוקר”. חשבון הטלפון החודשי של סטפני נע בין 100 ל־500 דולר. ”נכון לעכשיו”, היא אומרת, ”אני חייבת להוריי למעלה מ־000,2 דולר על חיובים חריגים. אבל אני כל כך רגילה לזה שהטלפון הסלולארי שלי נמצא איתי כל הזמן, שאני לא מסוגלת לתפקד בלעדיו”.
הבעיות עלולות לחרוג מעבר לבעיות כלכליות. האנתרופולוגית אלינור אוץ’, שערכה מחקר על חיי משפחה, מצאה שכאשר אחד ההורים חוזר הביתה מהעבודה, בן או בת הזוג והילדים בדרך כלל כל כך שקועים בעיסוקיהם שבשני שלישים מן המקרים הם אפילו לא מברכים אותם לשלום! הם פשוט ממשיכים להתעסק במכשירים האלקטרוניים שלהם. ”ראינו גם עד כמה קשה להורים לחדור לעולמם של ילדיהם”, אומרת אוץ’. היא מוסיפה שבמהלך המחקר נצפו ההורים מתרחקים ונרתעים מהילדים שהיו שקועים במעשיהם.
אתרי רישות חברתי — האם הם בלתי מזיקים?
הורים ומחנכים רבים מוטרדים מכמויות הזמן שבני הנוער מקדישים לאתרים הקרויים אתרי רישות חברתי. מדובר באתרי אינטרנט המאפשרים לגולשים לבנות דף רשת ולמלא אותו בתמונות, בקטעי וידיאו וביומנים הקרויים בלוגים.
אחת האטרקציות של אתרים אלו היא שהם מאפשרים לגולשים לשמור על קשר עם חברים. בנוסף, דף הרשת מאפשר לצעיר לבטא את עצמו ולהביע את דעתו. קסמם של אתרים אלה מובן, מכיוון שבגיל ההתבגרות אתה לומד על עצמך וחושף את רגשותיך בדרך הנוגעת באחרים.
אולם, אחת הבעיות היא שיש היוצרים דמות וירטואלית המשקפת את מי שהיו רוצים להיות ולא את מי שהם באמת. ”יש ילד אחד בבית־הספר שמספר שהוא בן 21 ושהוא מתגורר בלאס וגאס”, אומר נער בן 15. שני הנערים מתגוררים ביישוב המרוחק כ־600,1 קילומטר מלאס וגאס.
תרמיות אלו די שכיחות. ”באינטרנט אתה יכול לעשות ככל העולה על רוחך”, מספרת נערה בת 18 מאוסטרליה. ”אתה יכול ללבוש זהויות שונות מכיוון שאף אחד לא מכיר אותך באמת. אתה מרגיש בטוח. אתה יכול לבדות דברים כדי להצטייר כאדם יותר מעניין. אתה יכול להעלות תמונות של עצמך לובש בגדים או עושה דברים שלא היית מעלה על דעתך ללבוש או לעשות במציאות. אתה יכול לכתוב דברים שלעולם לא היית אומר פנים אל פנים. אתה מרגיש שאתה יכול לעשות הכול ולצאת מזה בשלום מכיוון שאתה מסתתר. אף אחד לא יודע מי אתה באמת”.
כמו בכל אמצעי תקשורת אחר, ניתן להשתמש ברשתות חברתיות באינטרנט בצורה חיובית או שלילית. האם אתם ההורים יודעים מה ילדיכם עושים באינטרנט? האם אתם מוודאים שהם מנצלים את זמנם בתבונה?a (אפסים ה׳:15, 16) יתר על כן, שימוש לרעה באינטרנט יכול לחשוף את הצעיר לסכנות רציניות. מה הן כמה מסכנות אלו?
הצד האפל של המרחב הוירטואלי
אופיו האנונימי של האינטרנט הופך אותו לשטח ציד עבור סוטי מין. בני נוער עלולים ליפול בפח מבלי משים, אם הם מוסרים מידע אישי באינטרנט או מסכימים להיפגש עם האנשים שאיתם הם מתכתבים. אומנם יש הטוענים ש”הסכנה לאלימות או להתעללות גדולה יותר בבתים או במגרשי המשחקים”, נאמר בספר הורות 911 (911 Parenting). ”אולם רוב ההורים מתקשים לתפוס שסוטי מין יכולים להיכנס לבתיהם דרך צג המחשב ולנצל את תמימות ילדיהם”.
קיימות צורות אחרות של שימוש לרעה באינטרנט. ישנם בני נוער המתנהגים בבריונות באינטרנט — הקנטות בלתי פוסקות ברשת, נידויים, הצקות או איומים. הוקמו אתרים שתכליתם הבלעדית היא להשפיל אנשים אחרים, והדואר האלקטרוני, חדרי הצ׳אט ואמצעים דומים הם לעתים שופר להשמצות. אישה אחת העומדת בראשה של קבוצה שתפקידה לשמור על הבטיחות באינטרנט, מאמינה שכ־80 אחוז מהילדים בין הגילים 10 ו־14 נפלו קורבן, אם במישרין ואם בעקיפין, למקרי בריונות באינטרנט.
זה נכון שמעשי בריונות אינם דבר חדש. אבל כיום, שמועות, רכילויות והשמצות מתפשטות הרבה יותר רחוק והרבה יותר מהר מבעבר, והן לרוב נבזיות מתמיד. במקרים מסוימים נעשה שימוש בטלפונים סלולאריים המצוידים במצלמה מובנית לצילום תמונות וקטעי וידיאו גסים ומביכים במלתחות או במקלחות בתי־הספר. לאחר מכן, החומר המצולם מופץ באינטרנט ונשלח לכל דורש.
דאגה ציבורית הולכת וגדלה
על רקע הנושאים האלה, שלח משרד המשפטים והאבטחה הציבורית בניו ג׳רזי שבארה״ב, מכתב להורים ולאפוטרופוסים ובו הקריאה: ”עיזרו לנו לטפל בבעיה דחופה הנוגעת לשימוש הלא־ראוי שעושים ילדים באינטרנט, הן בבית־הספר והן מחוצה לו”. במכתב הובע חשש מיוחד בנוגע לפרסום תמונות ופרטים אישיים באינטרנט. אתרים החושפים פרטים אלה מושכים בדרך כלל בני נוער ומבוגרים חסרי מצפון. ”כהורה”, מציין המכתב, ”עליך לדעת שחששות אלו מציאותיים מאוד ושבידך למלא תפקיד חשוב בשמירה על בטחון ילדיך, בכך שתהיה בקי יותר ומעורב יותר בשימוש שעושים ילדיך באינטרנט”.
עד כמה שזה יישמע מפתיע, יש הורים שכמעט ואינם יודעים מה ילדיהם עושים באינטרנט. אֵם המפקחת מקרוב אחרי מה שבתה בת ה־16 עושה באינטרנט, מציינת: ”אם ההורים היו יודעים מה ילדיהם מראים באינטרנט ועל מה הם מדברים, הם היו מזדעזעים ונבוכים מאוד”. לדברי מומחית לבטיחות באינטרנט, ישנם בני נוער החושפים תמונות בעלות אופי מיני ביותר.
השפעות שליליות
האם חשש זה הוא פרנויה של מבוגרים מודאגים מדי ששכחו מה זה להיות מתבגרים? מנתונים סטטיסטיים עולה מסקנה אחרת. צא וחשוב: במספר מקומות, קרוב לשליש מהבנים והבנות בין הגילים 15 ו־17 מקיימים יחסי מין. יותר ממחצית מבני הנוער בין הגילים 13 ו־19 טוענים שהם מבצעים מין אוראלי.
האם הטכנולוגיה תורמת לנתונים מפכחים אלה? ודאי. ”הטלפונים הסלולאריים והאינטרנט מספקים לבני הנוער פרטיות שאין כדוגמתה, והופכים את הסטוצים להרבה יותר קלים”, מציין מאמר בניו־יורק טיימס.b ואכן, קביעת פגישה סודית עם מישהו מבני המין השני דורשת רק מספר הקשות על מקשי המחשב. באחד הסקרים הודו יותר מ־4 מתוך 5 בנות שהן לא זהירות כנדרש כשהן גולשות באינטרנט.
יש המחפשים באינטרנט מישהו לצאת איתו או סטוץ ומקבלים משהו אחר. ’אנו עדים לריבוי התקיפות המיניות’, אומרת ג׳ניפר וולץ’ ממשטרת נובטו שבקליפורניה. לדבריה, רבים מהקורבנות יוצרים קשר ראשוני עם התוקף באינטרנט ואז מסכימים להיפגש איתו.
הישמר מפני ”חוכמת העולם”
מדורים בעיתונות ובכתבי עת המיועדים לגיל העשרה נוטים לנקוט עמדה מתונה בכל הנוגע לבני נוער ויחסי מין. אף שהם תומכים ברעיון של הימנעות ממין עד הנישואין או טוהר מוסרי, מטרתם העיקרית היא לעודד מין ”בטוח” ולא לשלול יחסי מין. ’אנחנו לא יכולים לעצור בעדם’, הם מנמקים, ’אז לפחות אנחנו מלמדים אותם לגלות אחריות’.
במאמר שהתפרסם באתר אינטרנט מכובד המיועד לבני נוער, נידונה השאלה אם לקיים יחסי מין והדיון התמקד בשלושה גורמים: (1) הסיכון להיריון, (2) הסיכון להידבק במחלה המועברת במגע מיני ו־(3) הצורך לברר אם שני הצדדים מוכנים רגשית לחוויה. ”בסופו של דבר, ההחלטה בידך”, נכתב באתר. ההמלצה לשוחח על הנושא עם ההורים זכתה להתייחסות שולית בלבד, ולא הייתה כל התייחסות לשאלה אם זה בסדר או לא בסדר לקיים יחסי מין.
אין ספק שכהורים אתם רוצים הדרכה טובה יותר מ”חוכמת העולם” ההפכפכה והאווילית (קורינתים א׳. א׳:20). כיצד תוכלו לעזור להם למצוא את דרכם בגיל ההתבגרות ולחמוק מן הסכנות הנידונות במאמר זה? התשובה על כך אינה פשוטה כמו ניתוק המחשב או החרמת הטלפון. פתרונות שטחיים אינם חודרים ללב (משלי ד׳:23). בנוסף, קחו בחשבון שלעתים הטלפון הסלולארי והאינטרנט משמשים את ילדיכם כדי למלא צרכים מסוימים שאתם ההורים יכולים לענות עליהם הרבה יותר טוב. מה הם חלק מצרכים אלה?
[הערות שוליים]
a במקום פשוט לפסול את האינטרנט, מומלץ שההורים יכירו את האתרים שילדיהם מבקרים בהם. בדרך זו ניתן לעזור לילדים ’להרגיל את חושיהם להבחין בין טוב לרע’ (עברים ה׳:14). הדרכה כזו מצד ההורים תועיל מאוד לילדים המתבגרים.
b המונח ”סטוץ” משמעו כל דבר החל מבילוי משותף וכלה בקיום יחסי מין. בהקשר זה מדובר בקיום יחסי מין לשם ההנאה הגופנית שבדבר ללא היקשרות רגשית.
[קטע מוגדל בעמוד 4]
”כשאני מגיעה הביתה, אני מייד מתחברת לאינטרנט ונשארת מחוברת... לפעמים עד 3 לפנות בוקר”
[קטע מוגדל בעמוד 5]
”אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה ברשת. אתה יכול ללבוש זהויות שונות מכיוון שאף אחד לא מכיר אותך באמת”
[קטע מוגדל בעמוד 7]
”אם ההורים היו יודעים מה ילדיהם מראים באינטרנט ועל מה הם מדברים, הם היו מזדעזעים ונבוכים מאוד”
[תיבה/תמונה בעמוד 6]
רשת חברתית סיפורה של נערה אחת
”הייתי בקשר עם תלמידים אחרים ועם מורים דרך דף הרשת של בית־הספר. בהתחלה הקדשתי לזה שעה אחת בשבוע. מהר מאוד מצאתי את עצמי באינטרנט כל יום. הייתי כל כך מכורה שכאשר לא הייתי באינטרנט, הייתי חושבת עליו. לא יכולתי להתרכז בשום דבר אחר. ירדתי בלימודים, לא הקשבתי באסיפות ואפילו התעלמתי מחבריי האמיתיים. הוריי בסופו של דבר קלטו מה שקורה והגבילו אותי בכל הקשור לאינטרנט. היה לי קשה וכעסתי מאוד. אבל עכשיו אני שמחה ואין לי שום בעיה עם זה. אני בחיים לא רוצה להיות שוב מכורה!” (ביאנקה)