השאיפה להתעשר והשפעתה עליך
בעולם שבו למעלה מ־850 מיליון איש רעבים ללחם, אולי קשה להעלות על הדעת שנכסים מרובים מדי עלולים להוות בעיה. אבל, האם שמת לב שהפסוק שצוטט במאמר הקודם לא הזהיר מפני כסף או עושר, אלא מפני אהבת הכסף והשאיפה להתעשר? מה קורה כאשר אנשים חיים למען צבירת הון ונכסים? תן דעתך קודם כול להשפעה שיש לכך על ילדיהם.
ההשפעה על הילדים
על־פי ההערכות, ילד אמריקאי ממוצע צופה בשנה אחת ב־000,40 פרסומות בטלוויזיה. הוסף על כך את משחקי הווידיאו, הנגנים המשוכללים, תוכניות המחשב ובגדי המותגים שהילדים רואים בחנויות ואצל חבריהם, ואז נסה לדמיין את מבול הבקשות הניתך על ההורים. יש הורים הממלאים כל גחמה של ילדיהם. מדוע?
חלקם לא נהנו בילדותם ממותרות, והם רוצים לעשות הכול כדי שילדיהם לא יגדלו עם חסכים. הורים אחרים מפחדים שאם יגידו לא, ילדיהם יפסיקו לאהוב אותם. ”הם רוצים להיות החברים הכי טובים של ילדיהם ולהבטיח שהם יבלו בנעימים”, אומרת אחת המייסדות של קבוצת תמיכה להורים בעיר בולדר שבקולורדו, ארה״ב. יש המקווים ששפע המתנות יפצה על השעות הארוכות שהם מבלים בעבודה, הרחק מילדיהם. כמו כן, יכול להיות שאחרי שבוע עבודה ארוך ומייגע, להורה פשוט אין כוח לוויכוח הבלתי נמנע הפורץ אחרי התשובה, ”לא, אתה לא יכול לקבל את זה”.
אבל האם הורים הממלאים את כל הדרישות של ילדיהם, עוזרים להם או פוגעים בהם? למרבה האירוניה, הניסיון מלמד שבמקום לאהוב יותר את אמא ואבא, ילדים מפונקים נוטים להיות כפויי טובה. הם אפילו לא מעריכים את המתנות שהתחננו כל כך לקבל. מנהלת חטיבת ביניים אמרה: ”למדתי מניסיוני שכאשר ילדים מקבלים את כל מבוקשם, המוצרים הנחשקים נזרקים בדרך כלל לאחר שבועיים”.
מה קורה לילדים מפונקים כשהם מתבגרים? על־פי כתב העת ניוזוויק, מחקרים מראים שהם הופכים למבוגרים ”המתקשים להתמודד עם אכזבות החיים”. מאחר שמעולם לא למדו לעבוד קשה כדי להשיג את מבוקשם, חלקם נכשלים בבית־הספר, בעבודה ובחיי הנישואין, ונשארים תלויים כלכלית בהוריהם. הם גם נוטים לחרדות ולדכאונות.
מכאן שבסופו של דבר ילדים מפונקים סובלים מחסכים. הם אינם לומדים להעריך עבודה, חסרה להם תחושת ערך עצמי והם אינם מסוגלים לחוש עשירים מבפנים. הפסיכולוגית ג׳סי או’ניל מזהירה: ”כאשר אתם מלמדים את הילדים שהם יכולים לקבל מה שהם רוצים ומתי שהם רוצים, אתם דנים אותם לחיי אומללות”.
מה קורה למבוגרים?
אם אתם נשואים, ”אין זה משנה כמה זמן אתם ביחד או כמה כסף יש לכם, סביר להניח שהוויכוח הבא שלכם יהיה על כסף”, מדווח כתב העת פסיכולוגיה היום. הוא ממשיך ומציין ש”הדרך שבה בני זוג מתמודדים עם אכזבות ועם חילוקי דעות בענייני כספים, יכולה לחזות את הצלחת הקשר או את כשלונו בטווח הארוך”. בני זוג השמים דגש רב מדי על כסף ועל דברים חומריים, מסכנים מאוד את נישואיהם. ואכן מעריכים כי ויכוחים על רקע בעיות כספיות אחראים במידה רבה ל־90 אחוז ממקרי הגירושין.
אבל גם כאשר בני זוג נשארים יחד, איכות נישואיהם לעתים נפגעת אם תשומת לבם ממוקדת בכסף ובמותרות שהוא מעניק להם. למשל, בני זוג השקועים בחובות עלולים להתרגז ולהתעצבן בנקל, כאשר כל אחד מהצדדים מאשים את האחר בדאגות הכספיות שלהם. במקרים מסוימים בני הזוג שקועים כל כך בנכסיהם החומריים, עד כי נותר להם מעט מאוד זמן לקשר שלהם. מה קורה כאשר אחד הצדדים מבצע רכישה יקרה ומסתיר זאת מהאחר? מעשה כזה יוצר אווירת סודיות, אשמה וחוסר אמון — דברים השוחקים בהדרגה את הנישואין.
יש מבוגרים, נשואים או לא־נשואים, אשר מקריבים את חייהם, פשוטו כמשמעו, על מזבח החומרנות. בדרום אפריקה, תחת הלחץ לאמץ את ערכי החומרנות המערביים, היו שניסו להתאבד. בארצות־הברית רצח גבר את אשתו ואת בנו בן ה־12 והתאבד, ככל הנראה בשל קשיים כלכליים.
כמובן, רוב האנשים אינם מוצאים את מותם בשל הרדיפה אחר עושר. אולם חייהם יכולים בקלות לחלוף על פניהם בעודם שקועים במרדף זה. מלבד זאת, איכות חייהם עלולה להיפגם אם מתחים בעבודה או לחצים כספיים גורמים להם התקפי חרדה, נדודי שינה, כאבי ראש כרוניים או אולקוס — בעיות בריאות היכולות לקצר את החיים. וגם אם אדם מגיע סוף סוף להכרה שעליו לשנות את סדרי העדיפויות בחייו, זה עלול להיות מאוחר מדי. אולי זוגתו כבר איבדה את האמון בו, ילדיו פגועים מבחינה רגשית ובריאותו הרוסה. ייתכן שחלק מהנזקים הפיכים, אבל תידרש ממנו עבודה רבה. אנשים כאלה אכן ”גרמו לעצמם מכאובים רבים” (טימותיאוס א׳. ו׳:10).
מה מבוקשך?
רוב האנשים רוצים משפחה מאושרת, בריאות טובה, עבודה מלאת תוכן, ומספיק כסף כדי לחיות חיים נטולי דאגות. כדי להשיג את כל הארבעה יש צורך באיזון, וכאשר הדאגה העיקרית היא כסף, האיזון מופר. עבור אנשים רבים חזרה למסלול הנכון משמעה להשלים עם עבודה בשכר נמוך יותר, עם בית קטן יותר, עם מכונית פחות יוקרתית או עם מעמד חברתי נמוך יותר. כמה מתוכם מוכנים להקריב מותרות כאלו למען ערכים נעלים יותר? ’אני יודעת שאני לא זקוקה לדברים האלה’, מודה אישה אחת, ’אבל כל כך קשה לוותר עליהם!’ אחרים מוכנים לעשות את הוויתורים, אבל אינם רוצים להיות הראשונים לעשות זאת.
מה לגביך? אם כבר מצאת דרך לשים את הכסף ואת הדברים החומריים במקומם הראוי, יישר כוחך. מצד שני, האם אתה קורא כרגע את המאמר הזה בחטף מכיוון שרמת החיים שלך תובעת יותר מדי מזמנך? האם אתה נמנה עם אלה המבינים שעליהם לקצץ בדברים החומריים כדי לשפר את בריאותם הפיזית והרגשית? אז פעל בנחישות לפני שהחומרנות תעשה שמות בביתך. במסגרת בעמוד זה ניתן למצוא מספר הצעות כיצד להתחיל בכך.
כאשר הדברים החומריים יימצאו במקום הראוי להם, כל אחד מבני המשפחה יפיק מכך תועלת פיזית ורגשית. עם זאת, למשיחיים יש דאגה נוספת — הם אינם רוצים שדברים חומריים יפריעו ליחסיהם עם אלוהים. כיצד יכולה החומרנות לאיים על בריאותו הרוחנית של האדם, ומה הוא יכול לעשות למניעת הדבר? את ההסבר לכך נמצא במאמר הבא.
[קטע מוגדל בעמוד 5]
ילדים מפונקים הם בדרך כלל כפויי טובה וממהרים לזרוק את המוצרים הנחשקים
[תיבה/תמונה בעמוד 7]
מצא את האיזון
הידוק החגורה יצריך נחישות ותכנון זהיר. הנה מספר הצעות שהוכיחו את עצמן.
◼ דברים שיש לך. מה תוכל להפסיק לקנות? ממה תוכל להיפטר? מינויים לכתבי עת? דיסקים? אביזרי רכב מיותרים?
◼ נהל חיים פשוטים יותר לתקופת ניסיון. אם יש לך ספקות רציניים בנוגע לניהול חיים פשוטים יותר, מדוע שלא תנסה לעשות זאת לתקופה של שישה חודשים או שנה? ברר לעצמך אם כל הזמן הזה שהתכלה על כסף ורכוש באמת עשה אותך מאושר יותר — או מאושר פחות.
◼ שוחח עם ילדיך על ניהול חיים פשוטים יותר. כך גדולים הסיכויים שהם יגלו תמיכה, ולא יהיה לך כל כך קשה לסרב לבקשותיהם כשתהיה חייב לעשות זאת.
◼ שקול את האפשרות לתת לילדיך דמי כיס. בין אם הם יחליטו לחסוך את הכסף כדי לקנות פריטים כרצונם ובין אם הם יוותרו עליו, הם ילמדו לגלות סבלנות ולהעריך את מה שיש להם. הם ילמדו גם כיצד להחליט החלטות.
◼ למד שיטות חיסכון. חפש מציאות. תכנן תקציב. עשה תורנות רכב. הפעל פחות מכשירים. השאל ספרים מהספרייה במקום לקנותם.
◼ מלא את החלל שנוצר. זכור, אינך מהדק את החגורה כדי שיהיו לך פחות דברים בבעלותך, אלא כדי שתוכל להקדיש תשומת לב לדברים חשובים יותר, כמו לאנשים שבחייך. האם אתה עושה זאת?
[תמונה בעמוד 6]
השאיפה להתעשר יכולה לגרום למתח בנישואין