מעדני יער חינם אין כסף
מאת כתב עורו! בפינלנד
משפחות רבות במדינות הנורדיות שבאירופה אוהבות לצאת אל היערות ולקטוף פירות יער. בפינלנד, למשל, מותרת כניסה חופשית ליערות, וחובבי היערות מטיילים בהם כאוות נפשם — גם אם השטח נמצא בבעלות פרטית — כל עוד הם אינם מסבים נזק לסביבה או מתקרבים יותר מדי לבתי מגורים. זכות זו אינה חקוקה בחוק, אך זוהי מסורת סקנדינבית עתיקת יומין המתירה לקטוף צמחי בר ופירות יער ולאסוף פטריות כמעט בכל מקום שבו הם גדלים.
בפינלנד גדלים כ־50 מינים שונים של פירות יער ורובם אכילים. שלושת הזנים השכיחים ביותר הם אוכמניות שחורות, גרגרי פטל ודומדמניות ההרים. (ראה תיבות מצורפות.)
פירות יער ממבחר צבעים וטעמים מוסיפים גוון לאוכל ויפים לבריאות. ”פירות יער נורדיים הגדלים בשעות האור הארוכות [של הקיץ] עשירים בצבע, בארומה, במינרלים ובוויטמינים”, מציין הספר מדריך לפירות יער (Luonnonmarjaopas). בנוסף לכך, בפירות יש סיבים המסייעים בייצוב רמות הסוכר בדם ובהורדת רמות הכולסטרול. פירות יער מכילים גם פלאונואידים, כלומר, תרכובות פנול שסבורים כי הן תורמות לבריאות.
האם קטיפת הפירות ביערות שווה את המאמץ? ”זה בהחלט חוסך בהוצאות מכיוון שמחירם בחנויות גבוה למדי, וכאשר אתה קוטף אותם בעצמך אתה יודע שהם טריים”, אומר יוּקָה, קוטף נלהב. אשתו, נינה, מצביעה על יתרון נוסף: ”כאשר אנחנו הולכים לקטוף פירות יער, יש לנו הזדמנות לערוך פיקניק משפחתי נחמד ביער”.
”אבל אם יש איתך ילדים, חשוב שתשגיח עליהם מקרוב כדי שלא יאכלו פירות יער לא־מוכרים או ילכו לאיבוד”, מוסיפה נינה. חשוב לנקוט אמצעי זהירות מכיוון שחלק מהפירות רעילים.
כמו רוב התושבים הנורדים, יוקה ונינה נהנים במיוחד להימצא ביער. ”אני אוהבת את היער”, אומרת נינה. ”זהו מקום שליו והאוויר בו צח ונקי. ביער אני צוברת כוחות מחודשים. גם הילדים אוהבים ללכת ליער”. יוקה ונינה מוצאים ששלוות היער יוצרת סביבה נעימה להרהורים ולשיחות משפחתיות.
פירות היער טעימים במיוחד וערכם התזונתי גבוה ביותר אם הם טריים או אם נקטפו לאחרונה. אבל פירות יער אינם נשארים טריים לאורך זמן. כדי ליהנות מהם במהלך החורף יש צורך לשמרם. בעבר נהגו לאחסן את הפירות במרתף, אבל כיום הם בדרך כלל מוחזקים במקפיא. מפירות יער רבים מכינים ריבות ומיצים.
”מה רב העונג בימי החורף הקרים, לשלוף צנצנות של קיץ משומר, להשיב את הקיץ שחלף ולערוג לקיץ שיבוא”, כתב סופר שבדי בספרו ספר פירות היער השבדי (Svenska Bärboken). לפירות היער שימושים רבים. בארוחת הבוקר הם משתלבים היטב עם יוגורט, גרנולה ודייסה. פירות יער טריים משמשים להכנת קינוחים ומאפים טעימים. מחית או מקפא (ג׳לי) העשויים מפירות יער הם תוספות ססגוניות למגוון מאכלים.
רבים קונים פירות יער בחנויות המקומיות. אבל תאר לעצמך שאתה נמצא ביער ביום בהיר, נושם אוויר צח ונהנה מהשקט והשלווה בזמן שאתה מחפש פירות יער מתוקים וצבעוניים — דרך בכלל לא רעה להשיג מעדנים טעימים חינם אין כסף! זה מזכיר לנו את מילותיו של מחבר התהלים: ”מה רבו מעשיך, יהוה! כולם בחוכמה עשית. מָלאה הארץ קניינך” (תהלים ק״ד:24).
[תיבה/תמונות בעמודים 24, 25]
אוכמנית שחורה (Vaccinium myrtillus)
מאוכמניות שחורות מכינים בדרך כלל רטבים, קינוחים, ריבות ומיצים. הן משמשות גם במאפים שונים כמו פאי אוכמניות. אוכמניות טריות עם חלב הן מעדן מלכים. אבל אל תנסה לאכול אותן בהיחבא מכיוון שהן נוטות לצבוע את הפה והשפתיים בכחול, וזו הסיבה שיש המכנים אותן ”אוכמניות רכלניות”.
[תיבה/תמונות בעמוד 25]
גרגרי פטל (Rubus chamaemorus)
זן זה משגשג במקומות נידחים כגון ביצות. בפינלנד הוא נפוץ בעיקר בצפון. גרגרי הפטל העסיסיים והמזינים עשירים בוויטמינים A ו־C. כמות ויטמין C בהם גדולה פי שלושה או ארבעה מזו שבתפוז. גרגרי הפטל נחשבים ליקרי ערך ומכונים לפעמים זהב הביצות. גרגרי הפטל המתוקים מוסיפים טעם עדין לשלל קינוחים וניתן להכין מהם לִיקר משובח.
[שלמי תודה]
Reijo Juurinen/Kuvaliiteri
[תיבה/תמונות בעמוד 25]
דומדמנית ההרים (Vaccinium vitis-idaea)
פרי יער זה, קרוב משפחה של החמוציות, פופולרי מאוד בפינלנד ובשבדיה. מחית או מקפא דומדמניות הם תוספות מרעננות לארוחה. הפרי שצבעו אדום בוהק, משמש גם להכנת רטבים, רפרפות (פודינג), מיצים ומאפים. הדומדמניות נשארות טריות לאורך זמן מפני שהן מכילות חומצות טבעיות הפועלות כחומרים משמרים. בשל חומציותן הגבוהה, לדומדמניות טעם חזק שצריך קצת זמן כדי להתרגל אליו.
[תיבה בעמוד 25]
לא תמיד תענוג!
קטיפת פירות יער היא במידה רבה חוויה נעימה ומהנה,a אבל לא תמיד קלה. פאסי וטוּירֶה הם זוג נשוי מלפלנד הנוהג לקטוף פירות יער לצריכה ביתית ולמכירה. הם מסבירים שבזמן קטיפת הפירות הם מוקפים לפעמים בנחילי חרקים טורדניים, כגון יתושים וזבובי בקר. ”זה ממש מעצבן. הם נכנסים אפילו לפה ולעיניים”, אומרת טוירה ומצטמררת. עם זאת, ניתן להתגונן במידה מסוימת על־ידי בגדים מתאימים ושימוש בחומרים דוחי חרקים.
גם ההגעה לאזור השומם כרוכה בקשיים — במיוחד אם אתה הולך בשטח ביצתי. מה שנראה כקרקע מוצקה עלול להתגלות כבוץ טובעני. כמו כן, לדברי פאסי וטוירה, קטיפת הפירות עצמה יכולה להיות מלאכה מפרכת למדי. כריעה והתכופפות במשך שעות ארוכות גורמות לכאבים בגב וברגליים.
גם מציאת הפירות עצמם אינה תמיד משימה קלה. ”כדי למצוא חלקה טובה יש צורך בחיפושים בלתי פוסקים”, אומר פאסי. ”פעמים רבות החיפוש מתיש יותר מהקטיף עצמו”, מוסיפה טוירה. ניקוי הפירות לאחר קטיפתם היא יגיעה נוספת.
בשל קשיים אלה יש המעדיפים להשאיר את הפירות לחיות היער. אולם קוטפי פירות נלהבים, כמו פאסי וטוירה, ממשיכים במסעם השנתי ליערות ולביצות. לדידם, השמחה שהם שואבים מקטיפת פירות יער עולה בהרבה על הקשיים.
[הערת שוליים]
a לא כל המינים מיועדים למאכל אדם, וחלקם רעילים. לפני שאתה קוטף פירות יער למד לזהות את הפירות האכילים.