מנקודת המבט המקראית
מדוע חשוב לשמור על איכות הסביבה?
היום יותר מאי פעם מזיק האדם לכדור־הארץ. ככל שגוברת החרדה מפני בעיות סביבתיות, כגון התחממות כדור־הארץ, משקיעים המדענים, הממשלות והחברות התעשייתיות מאמצים רבים יותר במציאת מענה.
האם על כל אחד מאיתנו מוטלת האחריות לדאוג לסביבה? אם כן, עד לאיזו מידה? המקרא מקנה לנו סיבות טובות לפעול בצורה התורמת לאיכות הסביבה, ויחד עם זאת עוזר לנו לגלות גישה מאוזנת בנידון.
תמיכה במטרת הבורא
יהוה אלוהים ברא את כדור־הארץ שישמש כבית גן־עדני לאדם. כל אשר עשה היה בעיניו ”טוב מאוד”, והוא מינה את האדם ”לעובדה [את הארץ] ולשומרה” (בראשית א׳:28, 31; ב׳:15). מה חש אלוהים לגבי מצבו של כדור־הארץ כיום? אין ספק שניהולו הכושל של האדם מעציב אותו מאוד. בספר ההתגלות י״א:18 נאמר שהוא ’ישחית את משחיתי הארץ’. לכן אל לנו להיות אדישים למצוקה שכדור־הארץ נתון בה.
המקרא מבטיחנו שאלוהים ’יעשה הכול חדש’, ולא יישאר כל זכר לנזק שהסב האדם (ההתגלות כ״א:5). אך אל לנו לומר לעצמנו שמאחר שבבוא העת ישקם אלוהים את כדור־הארץ, אין כל חשיבות לפעולות שאנו נוקטים כעת. הן בהחלט חשובות! כיצד נוכל להראות שאנו מאמצים את השקפתו של אלוהים בנוגע לכוכב הלכת שלנו ותומכים במטרה המקורית להפוך אותו לגן עדן?
תרום לנקיון הסביבה
פעולות האדם היומיומיות יוצרות כמויות מסוימות של פסולת. יהוה תכנן בחוכמה את מחזורי הטבע כדי לטפל בפסולת זו וכך לנקות את האוויר, את המים ואת האדמה (משלי ג׳:19). אל לנו לשבש את התהליכים האלה ולהחמיר שלא לצורך את בעיות הסביבה. דאגה כזו מעידה על אהבת הרֵע (מרקוס י״ב:31). תן דעתך לדוגמה מעניינת מימי המקרא.
אלוהים הורה לעם ישראל לקבור את צואתם ”מחוץ למחנה” (דברים כ״ג:13, 14). פעולה זו שמרה על נקיון המחנה וזירזה את תהליך התפרקות הצואה. גם היום משתדלים המשיחיים האמיתיים להיפטר במהירות ובצורה הולמת מזבל ומפסולת אחרת. יש לנקוט צעדים מיוחדים בסילוק פסולת רעילה.
ניתן לעשות שימוש חוזר בחומרי פסולת רבים או למחזרם. אם המִחזור מעוגן בחוק, הציות לחוק הוא חלק מקיום הצו ”תנו לקיסר את אשר לקיסר” (מתי כ״ב:21). המִחזור כרוך לעתים במאמצים נוספים, אך הוא מעיד על שאיפה לעולם נקי.
חסוך במשאבי כדור־הארץ
כדי למלא את הצורך החיוני במזון, במחסה ובדלק, אין מנוס משימוש במשאבי הטבע. אופן השימוש במשאבים אלה מוכיח אם אנו רואים בהם מתנות מאלוהים. כאשר רצו בני ישראל לאכול בשר במדבר, סיפק להם יהוה שפע של שׂליו. מתוך יצר החמדנות ניצלו באנוכיות מתנה זו והכעיסו מאוד את יהוה אלוהים (במדבר י״א:31–33). יהוה לא השתנה מאז. על כן, משיחיים בעלי חוש אחריות נמנעים מבזבוז מיותר העשוי להעיד על חמדנות.
יש הסבורים שזו זכותם לצרוך אנרגיה או משאבים אחרים ללא הגבלה. אבל אין זה ראוי לבזבז את משאבי הטבע רק משום שיש בידנו לשלם תמורתם או מכיוון שהם קיימים בשפע. לאחר שהאכיל קהל גדול בדרך נס, הורה ישוע לאסוף את שאריות הדגים והלחם (יוחנן ו׳:12). הוא הקפיד שלא לבזבז את מה שסיפק אביו.
הייה מאוזן
מדי יום אנו מחליטים החלטות המשפיעות על איכות הסביבה. האם עלינו לנקוט גישה קיצונית ולפרוש מחברת בני האדם לבל נגרום נזק כלשהו לכדור־הארץ? בשום מקום אין המקרא ממליץ על מהלך כזה. ראה, למשל, את דוגמתו של ישוע. בתקופת חייו עלי אדמות חי חיים רגילים שאיפשרו לו להשלים את משימת הבישור שהטיל עליו אלוהים (לוקס ד׳:43). יתר על כן, ישוע סירב להתערב בפוליטיקה כדרך לפתור את הבעיות החברתיות של ימיו. הוא אמר מפורשות: ”מלכותי איננה מן העולם הזה” (יוחנן י״ח:36).
על כל פנים, ראוי שנשקול את ההשלכות הסביבתיות שיש לבחירות שלנו בתחומים כמו מוצרי צריכה, תחבורה ובילויים. למשל, יש הבוחרים לרכוש מוצרים המיוצרים או פועלים תוך פגיעה מינימלית בסביבה. אחרים משתדלים להפחית בפעילויות היוצרות זיהום או הכרוכות בצריכה מוגזמת של משאבי הטבע.
אין כל סיבה שמישהו יכפה את עמדותיו הסביבתיות על זולתו. הנסיבות האישיות והמקומיות משתנות ממקום למקום. אולם, עלינו לשאת באחריות על החלטותינו, שכן המקרא אומר: ”כל אחד יישא את הנטל שלו” (גלטים ו׳:5).
הבורא הטיל על בני האדם את האחריות לדאוג לכדור־הארץ. הערכה לתפקיד זה וכבוד כלפי אלוהים ויצירות כפיו, תוך הכרה בסמכות הבורא, צריכים להניע אותנו להחליט החלטות שקולות ומצפוניות לגבי השמירה על איכות הסביבה.
האם שאלת את עצמך...
◼ האם יפתור אלוהים את בעיות איכות הסביבה? (ההתגלות י״א:18).
◼ איזו אחריות הטיל אלוהים על בני האדם בנוגע לכדור־הארץ? (בראשית א׳:28; ב׳:15).
◼ איזו דוגמה הציב ישוע המשיח במניעת בזבוז? (יוחנן ו׳:12).