מנקודת המבט המקראית
האם הומוסקסואליות מוצדקת במקרים מסוימים?
הומוסקסואליות הופכת להיות יותר ויותר מקובלת במדינות רבות. אחת הכנסיות בארצות־הברית קוראת לתת פרשנות מחודשת למה שכתוב במקרא בנוגע להומוסקסואליות לאור ”החוכמה המודרנית”. כומר בברזיל שנישא לאחרונה לבן זוגו עודד גם הוא ”לבחון באור חדש את כתבי־הקודש” כדי לתת מקום להשקפות העכשוויות של כנסייתו.
לעומת זאת, מי שאינם רואים בעין יפה יחסים הומוסקסואליים נתפסים לא אחת כהומופובים או כבעלי דעות קדומות. מה באמת כתוב במקרא בנוגע להומוסקסואליות?
מה באמת כתוב במקרא?
המקרא אינו מעודד דעות קדומות נגד אנשים. אולם השקפתו בנוגע למעשים הומוסקסואליים ברורה.
”את זכר לא תשכב משכבי אישה. תועבה היא” (ויקרא י״ח:22).
איסור זה נכלל בתורת משה והיה מבין חוקי המוסר הרבים שניתנו לעם ישראל. אך מצווה זו משקפת את דעתו של אלוהים על מעשים הומוסקסואליים, בין אם הם נעשים על־ידי יהודים ובין אם על־ידי גויים, שהרי כתוב כי ”תועבה היא”. העמים השכנים של עם ישראל ביצעו מעשים הומוסקסואליים, גילוי עריות וניאוף, ומעשים אחרים שהיו אסורים על־פי התורה. לכן עמים אלו נחשבו טמאים בעיני אלוהים (ויקרא י״ח:24, 25). האם בכתבי־הקודש המשיחיים מוצגת השקפה שונה? תן דעתך לפסוקים הבאים:
”הסגירם אלוהים לתשוקות בזויות, עד כי אפילו נשיהם החליפו יחסים טבעיים בבלתי טבעיים. וכן גם הגברים נטשו את היחסים הטבעיים עם הנשים ובערו בתאווה זה אל זה; גברים עשו תועבה בגברים” (רומים א׳:26, 27).
מדוע מתאר המקרא יחסים הומוסקסואליים כדבר לא־טבעי וכתועבה? כיוון שהם כרוכים ביחסים מיניים החורגים ממטרתו של בוראנו. מיחסים כאלה לא ניתן להביא ילדים לעולם. המקרא משווה יחסים הומוסקסואליים ליחסי המין שקיימו מלאכים מורדים (שכונו לימים שדים) עם נשים לפני המבול בימי נוח (בראשית ו׳:4; י״ט:4, 5; יהודה 6, 7). בעיני אלוהים שני סוגי היחסים הללו נחשבים ללא־טבעיים.
האם ישנם גורמים המצדיקים הומוסקסואליות?
יש התוהים, ’האם גנטיקה, השפעות סביבתיות או חוויות טראומטיות בחיים, כגון התעללות מינית, מצדיקות כניעה לתשוקות הומוסקסואליות?’ לא ולא. תן דעתך לדוגמה הבאה: לאדם יכולה להיות, על־פי אחת הסברות המדעיות, נטייה גנטית לאלכוהוליזם, או ייתכן שהוא גדל במשפחה שהייתה בה בעיית אלכוהוליזם. אין ספק שרוב האנשים יגלו אמפתיה כלפי אדם שאלו הן נסיבותיו. אך יחד עם זאת, לא יעלה על הדעת שמישהו יעודד אותו להמשיך להפריז בשתייה או להפסיק להילחם בבעיית האלכוהוליזם שלו רק בשל העובדה שהוא אולי נולד עם נטייה כזו או גדל בסביבה כזו.
בדומה לכך, המקרא אומנם אינו מגנה את מי שנאבקים בנטיות הומוסקסואליות, אך הוא בשום פנים ואופן אינו מצדיק כניעה לנטיות אלו, בין אם מקורן בגורמים גנטיים ובין אם מקורן בגורמים אחרים (רומים ז׳:21–25; קורינתים א׳. ט׳:27). תחת זאת, המקרא מספק למי שמתאמצים לחדול ממעשים הומוסקסואליים עזרה מעשית ועידוד היכולים לסייע להם לנצח במאבקם.
מהו רצון אלוהים לגבי אנשים בעלי נטיות הומוסקסואליות?
המקרא מבטיח לנו שאלוהים רוצה ’שכל בני האדם ייוושעו ויגיעו להכרת האמת’ (טימותיאוס א׳. ב׳:4). המקרא אוסר יחסים הומוסקסואליים, אך הוא אינו מעודד שנאה כלפי הומוסקסואלים.
אי־אפשר לעדן את השקפתו של אלוהים בנוגע להומוסקסואליות. המקרא מציין בצורה ברורה בקורינתים א׳. ו׳:9, 10 ש”יודעי משכב זכר” לא יהיו בין אלו ש”יירשו את מלכות האלוהים”. אבל פסוק 11 מוסיף את הנקודה המעודדת הבאה: ”וכאלה היו כמה מכם, אבל אתם רוחצתם, אתם קודשתם, אתם הוצדקתם בשם האדון ישוע המשיח וברוח אלוהינו”.
ברור אפוא שמי שרצו בכנות לעבוד את אלוהים בדרך הרצויה בעיניו התקבלו בחום אל חיק הקהילה המשיחית במאה הראשונה לספירה. אותו הדבר נכון כיום לגבי כל ישרי הלב המבקשים להשביע את רצון אלוהים על־ידי כך שהם מתאימים את חייהם לכתוב בו — ולא על־ידי כך שהם נותנים פרשנות מחודשת למקרא.
האם שאלת את עצמך...
● מהי השקפתו של המקרא על יחסים הומוסקסואליים? (רומים א׳:26, 27).
● האם המקרא מפלה לרעה אנשים בעלי נטיות הומוסקסואליות? (טימותיאוס א׳. ב׳:4).
● האם אפשרי להימנע ממעשים הומוסקסואליים? (קורינתים א׳. ו׳:9–11).
[תמונה בעמוד 29]
האם צריך לתת פרשנות מחודשת להשקפתו של אלוהים בנוגע להומוסקסואליות?