צוהר אל העבר
גירוש המוריסקוס מספרד
ההיסטוריה מלמדת שכמעט כל מהלך שעשתה ספרד בפרשה עצובה זו היה בהשפעת הכנסייה. קרא וראה כיצד השתלשלו המאורעות.
בית המלוכה של ספרד רצה להפוך את המדינה כולה למדינה נוצרית הכפופה למערכת חוקים אחת. המוריסקוס נחשבו לכופרים, ולכן טענו נגדם שעצם נוכחותם מעוררת את מורת רוחו של אלוהים. לאחר שנים רבות נתקבלה החלטה. מה היה הפתרון? לגרשם מהמדינה!a
המרת דת בכפייה
המוּרים ששכנו בספרד היו מיעוט מוסלמי. הם כונו ”מוּדֵחאר”, ובמשך מאות שנים חיו בשלום יחסי באזורים שהיו תחת שליטה קתולית. לאורך תקופה מסוימת היה להם באזורים שונים מעמד חוקי שאפשר להם לקיים את חוקיהם, מנהגיהם ודתם.
אולם המלך הקתולי פרננדו השני ואשתו איסבלה כבשו ב־1492 את גרנדה, האזור האחרון בחצי האי האיברי שהיה תחת שליטה מוסלמית. הובטח למוּרים שבגרנדה שאם ייכנעו, הם יקבלו זכויות דומות לאלה של המודחאר. אולם תוך זמן קצר הגבירו המושלים הקתולים את הרדיפות כלפי המיעוט המוסלמי שבתחומי שליטתם ולחצו עליהם להמיר את דתם. המוּרים מחו על הפרת ההסכם, וב־1499 הם מרדו. כוחות מטעם השלטון דיכאו את המרד, ובהמשך אולצו המוסלמים בכל אזור ואזור בספרד להמיר את דתם או לעזוב את המדינה. הספרדים כינו את המוסלמים המומרים שנותרו בספרד ”מוריסקוס”.
’לא נוצרים טובים ולא נתינים נאמנים’
ב־1526 כבר יצא האסלאם מחוץ לחוק בספרד כולה. למרות זאת, מוריסקוס רבים המשיכו לקיים את דתם בסתר, וככלל הם שמרו על צביונם התרבותי.
בהתחלה גילו הספרדים מידה מסוימת של סובלנות כלפי המוריסקוס, שהפכו לקתולים רק למראית עין. אחרי הכול, הם מילאו תפקיד חיוני כאומנים, בעלי מלאכה, פועלים ומשלמי מסים. אך עם הזמן סירובם של המוריסקוס להיטמע בחברה עורר את מורת רוחם של רבים, והם סבלו מאפליה הן מצד הממשלה והן מצד העם. בנוסף, התעוררו עוד ועוד חשדות מצד הכנסייה באשר לכנות אמונתם בדת הקתולית, דבר שליבה עוד יותר את האפליה נגדם.
עד מהרה גם מעט הסובלנות שגילו כלפי המוריסקוס הגיעה לקצה, ונגזרו עליהם גזירות קשות. ב־1567 יצא צו מאת המלך פליפה השני שאסר על המוריסקוס לדבר בשפתם, ללבוש את לבושם המסורתי ולקיים את מנהגיהם. הצו הצית מרד חדש והביא לשפיכות דמים.
על־פי הערכות, כ־000,300 מוריסקוס אולצו לעזוב את ספרד וחוו תוך כדי כך קשיים רבים
היסטוריונים מציינים ששליטי ספרד הגיעו למסקנה ש”המוריסקוס לא היו נוצרים טובים ולא נתינים נאמנים”. מסיבה זו הם הואשמו בכך שעשו יד אחת עם אויבי ספרד — שודדי הים הבֶּרבֶּרים, הטורקים והפרוטסטנטים הצרפתים — כדי לסייע להם לפלוש למדינה. הדעות הקדומות שרווחו נגד המוריסקוס והחשש שהם יבגדו במדינה תרמו להחלטתו של פליפה השלישי לגרש אותם ב־1609.b בשנים שלאחר מכן נרדפו כל מי שהועלה נגדם החשד שהם מוריסקוס. באמצעים שפלים אלה הפכה ספרד למדינה קתולית לחלוטין.
a המילה ”מוריסקוס” משמעה בספרדית ”מוּרים קטנים”. השימוש שעושים ההיסטוריונים במונח זה אינו מעיד על זלזול, אלא מתייחס למוסלמים שקיבלו על עצמם את הדת הקתולית ונשארו בחצי האי האיברי לאחר נפילת הממלכה האסלאמית האחרונה בספרד ב־1492.
b מספר היסטוריונים גם סבורים שלפחות אחד משליטי ספרד התכוון להפיק רווחים רבים מגזילת אדמותיהם של המוריסקוס.