האם אתה עושה יותר מדי?‏

בסקר שנערך בשנת 2015 בקרב עובדים במשרה מלאה משמונה מדינות,‏ רבים מהמשתתפים אמרו שהם מתקשים לעמוד גם בדרישות העבודה וגם בהתחייבויות המשפחתיות שלהם.‏ הסיבות לכך הן בין היתר אחריות נוספת בעבודה או בבית,‏ עלייה בהוצאות או שעות עבודה רבות יותר.‏ בארצות הברית,‏ למשל,‏ עובדי משרה מלאה עובדים 47 שעות שבועיות בממוצע.‏ כמעט 1 מתוך 5 ציין שהוא עובד 60 שעות בשבוע או יותר!‏

בסקר אחר שנערך ב־36 מדינות השיבו למעלה מרבע מהנשאלים שלעיתים קרובות הם חשים לחץ אפילו בשעות הפנאי!‏ גם ילדים עלולים להרגיש מתוחים אם מעמיסים עליהם יותר מדי פעילויות.‏

אם אנו מוצאים את עצמנו מנסים כל הזמן לדחוס ללוח הזמנים שלנו עיסוקים רבים מדי,‏ אנו עלולים להרגיש מתוחים בשל מה שמכונה ”‏לחץ זמן”‏.‏ האם ניתן לחיות חיים מאוזנים יותר?‏ איזה תפקיד יש להשקפותינו,‏ בחירותינו ומטרותינו?‏ נדון תחילה בארבע סיבות לכך שאנשים לפעמים מנסים לעשות יותר מדי.‏

1 הרצון לפרנס היטב את המשפחה

‏”‏עבדתי שבעה ימים בשבוע”‏,‏ אומר אב ששמו גארי.‏ ”‏עשיתי את זה כי תמיד היה משהו נוסף שרציתי לתת לילדים שלי.‏ רציתי להעניק להם את מה שאף פעם לא היה לי”‏.‏ למרות הכוונות הטובות של ההורים,‏ עליהם לבחון את סדר העדיפויות שלהם.‏ מספר מחקרים מראים שמבוגרים וילדים כאחד המייחסים חשיבות רבה לכסף ולנכסים חומריים הם פחות שמחים,‏ פחות מרוצים מהחיים ופחות בריאים בהשוואה לאנשים לא־חומרניים.‏

במאמץ להכין את הילדים לקראת עתיד מוצלח,‏ כמה הורים מעמיסים עוד ועוד פעילויות על ילדיהם ועל עצמם.‏ הורים בעלי כוונות טובות ”‏מתנהגים כמו מפיקי תוכניות בידור בספינת תענוגות משפחתית ששטה במהירות מסחררת”‏,‏ מציין הספר להציב את המשפחה במקום הראשון (‏Putting Family First)‏.‏

2 ’‏כמה שיותר,‏ יותר טוב’‏

פרסומאים מנסים לשכנע אותנו שאנו מפסידים אם איננו קונים את המוצרים החדישים ביותר.‏ האקונומיסט מציין:‏ ”‏ים המוצרים העומדים לרשותנו רק יוצרים את התחושה שיש לנו פחות זמן”‏,‏ מפני שהצרכנים ”‏מתקשים להחליט מה לקנות,‏ במה לצפות או מה לאכול”‏ בזמן המוגבל העומד לרשותם.‏

בשנת 1930 חזה כלכלן מצליח שהקדמה הטכנולוגית תעניק לעובדים יותר שעות פנאי.‏ עד כמה הוא טעה!‏ ”‏במקום לצאת [‏מהעבודה]‏ מוקדם”‏,‏ אומרת אליזבת קולברט,‏ כתבת במגזין הניו יורקר,‏ אנשים ”‏מוצאים דברים חדשים שהם צריכים”‏ — ואותם דברים גובים מהם כסף וזמן.‏

3 הלחץ לעמוד בציפיות הסביבה

אנשים רבים עובדים שעות מייגעות כדי לא לאכזב את המעסיק.‏ עמיתים לעבודה לעיתים גורמים לעובדים אחרים לחוש אשמים אם הם לא נשארים לעבוד עד מאוחר.‏ בנוסף,‏ בשל חוסר הוודאות הכלכלית אנשים רבים מוכנים לעבוד יותר שעות או להיות זמינים מסביב לשעון.‏

באופן דומה,‏ יש הורים החשים לחץ לעמוד בקצב המסחרר של המשפחות האחרות.‏ אם הם יסרבו ליישר קו עם הסובבים אותם,‏ הם אולי ירגישו שהם ”‏מקפחים”‏ את ילדיהם.‏

4 השאיפה למעמד והגשמה עצמית

טים,‏ המתגורר בארצות הברית,‏ אומר:‏ ”‏אהבתי את העבודה שלי ותמיד נתתי מאה אחוז מעצמי.‏ הרגשתי שאני צריך להוכיח את עצמי”‏.‏

בדומה לטים רבים חושבים שיש קשר הדוק בין הדימוי העצמי שלהם לבין קצב החיים שלהם.‏ מה התוצאה?‏ ”‏תדמית האדם העסוק קיבלה סטטוס חברתי”‏,‏ אומרת אליזבת קולברט,‏ שצוטטה קודם לכן.‏ היא מוסיפה:‏ ”‏ככל שאתה עסוק יותר,‏ אתה נראה חשוב יותר”‏.‏

למד להיות מאוזן

המקרא מעודד חריצות ועבודה קשה (‏משלי י״ג:‏4‏)‏.‏ אך הוא גם מעודד לגלות איזון.‏ ”‏טוב מלוא כף נחת ממלוא חופניים עמל ורעות רוח”‏,‏ נאמר בקהלת ד׳:‏6‏.‏ במילים אחרות,‏ עדיף כף מלאה במנוחה מאשר שתי כפות מלאות בעבודה קשה וברדיפה אחר הרוח.‏

ניהול חיים מאוזנים תורם לבריאותנו הרגשית והגופנית.‏ אך האם באמת אפשר להפחית את עיסוקינו או להוריד את הקצב?‏ כן.‏ להלן ארבע הצעות:‏

1 הגדר את ערכיך ומטרותיך

זה טבעי לרצות ביטחון כלכלי.‏ אבל כמה כסף מספיק?‏ מהי הצלחה?‏ האם היא נמדדת רק על־פי ההכנסה או הנכסים החומריים?‏ מעניין לציין שיותר מדי מנוחה או בילויים עלולים גם הם להגביר את לחץ הזמן.‏

טים,‏ שצוטט לפני כן,‏ אומר:‏ ”‏אשתי ואני בחנו לעומק את סגנון החיים שלנו והחלטנו לפשט את חיינו.‏ רשמנו בטבלה את נסיבותינו הנוכחיות ואת מטרותינו החדשות.‏ שוחחנו על ההשלכות שהיו להחלטות שקיבלנו בעבר וחשבנו איך לממש את מטרותינו”‏.‏

2 אל תיכנע לתרבות הצריכה

המקרא מייעץ לנו שלא להיכנע ל”‏תאוות העיניים”‏ (‏יוחנן א׳.‏ ב׳:‏15–17‏)‏.‏ הפרסומות עלולות ללבות תאוות אלה,‏ ובהשפעתן יש העובדים שעות ארוכות או משקיעים יותר מדי זמן או כסף בבילויים.‏ כמובן,‏ אי־אפשר להימנע מכל הפרסומות.‏ אבל אתה יכול לצמצם את היחשפותך אליהן.‏ מוטב גם שתשקול בכובד ראש מה הם צרכיך האמיתיים.‏

כמו כן,‏ זכור שלחבריך יש השפעה רבה עליך.‏ אם הם רודפים אחר דברים חומריים או מודדים הצלחה במונחים חומריים,‏ עדיף שתמצא חברים בעלי סדר עדיפויות טוב יותר.‏ ”‏הולך את חכמים יחכם”‏,‏ נאמר במקרא (‏משלי י״ג:‏20‏)‏.‏

3 הצב גבולות בעבודה

שוחח עם מעסיקך על עבודתך ועל סדר העדיפויות שלך.‏ אל תרגיש אשם שיש לך חיים מחוץ לעבודה.‏ הספר לעבוד בשביל לחיות מציין:‏ ”‏מי שמותחים גבול בין העבודה לבין הבית או יוצאים לחופשות,‏ מגלים כל פעם מחדש שסוף העולם לא הגיע בזמן היעדרותם”‏ (‏Work to Live)‏.‏

לגארי,‏ שצוטט קודם לכן,‏ היו חיים נוחים מבחינה כלכלית,‏ והוא החליט להפחית את שעות העבודה שלו.‏ ”‏דיברתי עם בני המשפחה והצעתי להם לפשט את סגנון חיינו”‏,‏ הוא אמר.‏ ”‏לאחר מכן התקדמנו בהדרגה לקראת מטרתנו.‏ גם הגשתי למעסיק שלי הצעה לתוכנית עבודה שתדרוש ממני לעבוד פחות ימים בשבוע,‏ והוא הסכים”‏.‏

4 תן עדיפות למשפחתך

בעלים ונשים צריכים לבלות זמן יחד,‏ וילדים צריכים לבלות זמן עם הוריהם.‏ לכן אל תנסה לעמוד בקצב של משפחות אחרות שנמצאות במעין מרוץ.‏ ”‏הקצה זמן כדי לנוח ולהירגע”‏,‏ מציע גארי,‏ ”‏וותר על עיסוקים פחות חשובים”‏.‏

כשכל המשפחה נמצאת יחד,‏ אל תאפשרו לטלוויזיה,‏ לטלפונים ניידים ולמכשירים אחרים ליצור מחיצות ביניכם.‏ אכלו לפחות ארוחה אחת יחד מדי יום,‏ ונצלו את הארוחות כדי לשוחח כמשפחה.‏ כאשר ההורים מיישמים עצה פשוטה זו,‏ הילדים פורחים מבחינה רגשית ומצליחים יותר בלימודים.‏

לסיום,‏ שאל את עצמך:‏ ’‏מה אני רוצה להשיג בחיים?‏ מה אני רוצה עבור משפחתי?‏’‏ אם אתה רוצה ליהנות מחיים מאושרים ומספקים יותר,‏ קבע סדר עדיפויות בהתאם לעצות הנבונות והמוכחות שבמקרא.‏